“שרשרת הרג” (Kill Chain) – מה זה? ואיך זה מיושם גם בצה”ל! חלק ב’

 

איך מתבצעת תקיפה של מטרה שממוקמת בתוך אזור אזרחי – כולל שלב ההתרעה מראש:

כאשר צה”ל מזהה מטרה בתוך אזור אזרחי, למשל דירה שמשמשת כחמ”ל או מחסן אמל”ח בלב שכונת מגורים – מופעל נוהל קפדני כדי לצמצם נזק אגבי ולמנוע פגיעה בבלתי מעורבים:

שלבי תקיפה בתוך אזור אזרחי:

1. אימות המטרה
– מודיעין ממוקד מאשר שהמקום משמש לפעולה צבאית.
– מצלמות אוויריות עוקבות אחרי כניסות/יציאות כדי לזהות נוכחות של לוחמים.

2. בחירת אמצעי תקיפה מדויק
– שימוש בתחמושת מדויקת (כמו טילי הלפייר או פצצות מונחות GPS) עם ראש קרבי מוקטן.

3. התרעה מוקדמת
– “הקש בגג” – ירי מוקדם של פצצה קלה על גג המבנה כאזהרה.
– שיחות טלפון / כרוזים / מסרונים – התרעה לתושבים לעזוב את המקום.

4. תזמון התקיפה
– ביצוע בשעות שבהן כמות האנשים במבנה או בסביבתו קטנה (לרוב בלילה).
– המתנה ל”חלון נקי” – רגע שבו לא נצפים אזרחים בקרבת המטרה.

5. מעקב אחרי התקיפה
– כטב”ם נשאר בזירה לצפות אם הפגיעה הצליחה ולהעריך נזקים.

מקרים ידועים:
– שימוש בטכניקות אלו בוצע רבות במבצעי “צוק איתן”, “שומר החומות” ו”עלות השחר”.
– לעיתים, תקיפה מבוטלת ברגע האחרון אם מתגלים אזרחים בסביבה – גם אחרי קבלת אישור.

קרדיט: דובר צה”ל

 

איך מזהים מטרות כאלה מראש (למשל דרך סייבר או מודיעין אנושי)?

זיהוי מטרות בתוך אזורים אזרחיים מתבצע באמצעות שילוב של מודיעין רב-מקורות. הנה איך זה נעשה בפועל:

1. מודיעין אנושי (יומינט)
– סוכנים מקומיים, משתפי פעולה או מקורות סמויים מספקים מידע על דירות חשודות, תנועת חמושים, מיקומי מחסנים.
– מדובר במידע איכותי אך רגיש, שמגיע פעמים רבות ממקורות בשטח עוין.

2. מודיעין אותות (סיגינט)
– האזנה לשיחות טלפון, איתור מיקומי טלפונים ניידים של פעילים בכירים.
– לדוגמה: איכון של מכשיר נייד שממוקם בדירה, המעיד על שימוש מבצעי.

3. צילום אווירי ותצפית (ויזינט)
– כטב”מים ולוויינים מצלמים מבנים, רכבים, ותנועות חוזרות של אנשים חמושים.
– משווים תמונות לאורך זמן – אם מבנה רגיל הופך לנקודת פעילות חריגה, זה מעיד על מטרה.

4. מודיעין סייבר
– חדירה למחשבים, שרתים או רשתות תקשורת כדי לאתר תכתובות, מפות, תכנונים.
– מאפשר לזהות מבנים לפי מיקומים שצוינו בהודעות או בקבצים מוצפנים.

5. שילוב במערכות בינה מלאכותית
– מערכות AI מצליבות את כל הנתונים – תנועה פיזית, תקשורת דיגיטלית, מידע חזותי – כדי להצביע על מטרות פוטנציאליות.
– למשל: אם פעיל חמאס זוהה יוצא מבניין, מתקבל מידע על שיחה ממנו, ובו-זמנית נצפה בווידאו – זה מחזק את הוודאות.

מתי תוקפים?
רק אחרי שהמטרה מזוהה בוודאות כבעלת ערך מבצעי מובהק, ורק כשמתאפשרת תקיפה מדויקת עם מינימום נזק אגבי.

 

 

איך בינה מלאכותית מסייעת לקצר את כל התהליך הזה?

בינה מלאכותית (AI) הפכה לגורם מפתח בזיהוי מטרות וקיצור “שרשרת ההרג” – במיוחד בצבאות מתקדמים כמו צה”ל. כך היא פועלת:

איך AI מסייע בזיהוי מטרות:

1. עיבוד תמונה אוטומטי
– אלגוריתמים סורקים צילומי כטב”ם, לוויין או מצלמות קרקע – ומאתרים תבניות חשודות (כמו רכב שיוצא ונכנס לבניין שוב ושוב).
– המערכת משווה לתמונות עבר כדי לזהות שינויים חריגים.

2. ניתוח תנועה ודפוסי התנהגות
– המחשב מזהה תנועות שמאפיינות חוליות טרור (למשל, רכב שנע במסלול קבוע או כניסות למבנה בלילה בלבד).
– מזהה דפוסים שמרמזים על פעילות מבצעית – ומסמן אותם לבדיקה.

3. איחוד מקורות מידע (Data Fusion)
– AI מחבר בין מודיעין סיגינט (שיחות), יומינט (דיווחים), ווידאו – ליצירת תמונה אחודה של יעד.
– לדוגמה: אם דירת מגורים קיבלה תנועה חריגה, התקבלו משם שיחות מוצפנות, וצולמה כניסה של דמות מוכרת – המערכת מדרגת את הסיכון.

4. קיצור זמן תגובה
– מערכות אוטונומיות יודעות לעדכן מפעילים בזמן אמת על מטרה שמחייבת תגובה – לעיתים תוך שניות.
– תהליך שדרש פעם שעתיים של ניתוח מודיעיני – מצטמצם לכמה דקות.

יתרונות עיקריים:
– דיוק גבוה יותר בזיהוי מטרות אמיתיות.
– הפחתת טעויות והימנעות מפגיעה באזרחים.
– קיצור משמעותי של שרשרת ההחלטה – ממודיעין לתקיפה.

צה”ל מפעיל מערכות כאלה באופן שוטף, וחלקן אף מבוססות פיתוחים ישראליים.

קרדיט: אמאזון סינגפור

 

דוגמה קונקרטית ממבצע צבאי שבו נעשה שימוש כזה?

במבצעים צבאיים של צה”ל, נעשה שימוש נרחב בבינה מלאכותית (AI) ובמערכות מתקדמות לקיצור “שרשרת ההרג” — כלומר, הזמן שעובר מזיהוי מטרה ועד לתקיפתה. דוגמה בולטת לכך היא מבצע “עלות השחר” באוגוסט 2022, שבו הופעלו מערכות AI לזיהוי מהיר של מטרות טרור, תוך שילוב מידע ממקורות מודיעיניים שונים.

במהלך המבצע, צה”ל הצליח לזהות ולתקוף מטרות מבצעיות של הג’יהאד האסלאמי בתוך זמן קצר מאוד, לעיתים תוך דקות ספורות מזיהוין. המערכות האוטומטיות אפשרו ניתוח מהיר של מידע מודיעיני, זיהוי דפוסים חריגים, והעברת המידע לגורמים המבצעיים בזמן אמת.

השימוש בבינה מלאכותית במבצעים אלו הביא ליעילות גבוהה יותר, דיוק רב יותר בתקיפות, והפחתת נזק אגבי. המערכות אפשרו לצה”ל לפעול במהירות ובדיוק, תוך שמירה על עקרונות המשפט הבינלאומי והימנעות מפגיעה באזרחים חפים מפשע.

קרדיט: צ’ט ג’יפיטי      קרדיט לתמונות: הקונורזיישן

 

כתבה בנושא: