דיווח לא מאושר: מצרים סייעה לפקיסטן לאחר שהודו תקפה אתרי גרעין שגרמו להתפשטות קרינה. חלק א’
האם מצרים הצילה את פקיסטן מאסון גרעיני? דיווחים מצביעים על כך שמטוס איליושין Il-76 של חיל האוויר המצרי סייע לבלימת קרינה גרעינית מאתר גרעיני פקיסטני שנפגע לאחר שנערך לתקיפה על הודו.
למרות היעדר אישור רשמי, דיווחים טוענים כי התקיפה האווירית ההודית, כחלק ממבצע “סינדור”, כוונה נגד מתקנים גרעיניים רגישים בפקיסטן, וגרמה לכאורה לדליפת קרינה מסוכנת שאילצה את אסלאמאבאד לקבל הפסקת אש.
כלי תקשורת הודיים ומשתמשי מדיה חברתית דיווחו כי הודו ביצעה מתקפה מדויקת ומסוכנת ביותר באמצעות טילי שיוט נגד גבעות קיראנה, אזור שנחשב זה מכבר כמקום בו נמצאים אלמנטים מהתשתית הגרעינית של פקיסטן.
למרות ההאשמות הנרחבות, אף גוף רשמי, בין אם מממשלת פקיסטן ובין אם מהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא”א), לא אישר או הכחיש את התרחשות תקרית בתילי קיראנה.
תילי קיראנה:
קרדיט: צילום מסך סקיי ניוז
גבעות קיראנה, הממוקמות במחוז סרגודה, המאובטח בכבדות, נשמרו בסוד במשך עשרות שנים, ונחשבות למקום בו מאחסנים תת-קרקעית מתקני אחסון או ניסויים החיוניים להרתעה הגרעינית של פקיסטן.
לאזור זה חשיבות היסטורית, שכן הוא שימש כאתר ניסויים גרעיניים הידועים בשם “ניסויים קרים” שערכו ד”ר עבדול קאדר חאן וצוותו במעבדות קהוטה בשנות ה-80 ותחילת שנות ה-90, לפני פיגועי צ’אגאי ב-1998 שהכניסו רשמית את פקיסטן למועדון הגרעין.
ניסויים אלה נועדו לאמת את תפקוד מנגנוני הפיצוץ ואת מערכות ההפעלה הגרעיניות מבלי לייצר כוח נפץ ממשי, ובכך לסייע בביסוס היסודות הטכניים של הנשק הגרעיני המוקדם של פקיסטן.
עם מיקומה הגיאוגרפי המבודד, השטח הקשה לתנועה והמרחק מיישובי אדם, גבעות קיראנה היו אתר אידיאלי למחקר גרעיני סודי, מוגן על ידי שכבות של אבטחה צבאית ומודיעינית, כולל פיקוח ישיר של סוכנות המודיעין הבין-שירותית (ISI) של פקיסטן.
במסיבת עיתונאים קצרה, סגן מפקד חיל האוויר ההודי, מרשל האוויר א.ק. בהארטי הכחיש כל מעורבות הודית במתקפה על קיראנה הילס, למרות החשדות כי האתר ממלא תפקיד במאגר הנשק האסטרטגי של פקיסטן.
“לא תקפנו את גבעות קיראנה – או מה שלא יהיה שם. לא הזכרתי את זה בתדרוך העיתונאים שלי על מבצע סינדור אתמול”, אמר בהארטי, בניסיון להמעיט מערכם של הדיווחים.
“תודה לכם שסיפרתם לנו שגבעות קיראנה מכילות מתקנים גרעיניים”, הוסיף בסרקזם. “לא ידענו את זה.”
למרות ההכחשה, אנליסטים של תמונות לוויין ואנליסטים של מודיעין בקוד פתוח (OSINT) המשיכו לעקוב אחר המצב לאחר שדווח כי הודו השתמשה בטילי שיוט ארוכי טווח, כולל ה-BrahMos וה-Scalp EG, כדי לתקוף אתרים בעלי ערך אסטרטגי בתוך פקיסטן.
בין המטרות שהוזכרו בדיווחים אלה היו בסיס חיל האוויר מישאף בסרגודה ובסיס נור חאן ברוואלפינדי, שניהם ממוקמים בסמוך לתשתית הפיקוד והשליטה הגרעינית של פקיסטן.
לבסיס נור חאן חשיבות מיוחדת שכן הוא ממוקם בסמוך למטה חטיבת התוכניות האסטרטגיות (SPD) – הגוף האחראי על פיקוח על דוקטרינת הגרעין של פקיסטן, אחסון ראשי נפץ ומוכנות לשיגור.
מחלקה זו הוקמה מיד לאחר הניסויים הגרעיניים של פקיסטן בשנת 1998. זה הוא הגוף העליון האחראי על אבטחת הארסנל הגרעיני, פרוטוקולי הפריסה והבטחת הישרדותו בכל תרחיש הסלמה.
מחלקה זו פועלת תחת פיקוחה של רשות הפיקוד הלאומית (NCA), בראשות ראש הממשלה, ומפקחת על פיתוח דוקטרינה גרעינית, תוכניות חימוש וארכיטקטורת ביטחון פיזי, תוך הבטחה כי ההרתעה של פקיסטן תואמת את סביבת האיום המתפתחת בדרום אסיה.
קרדיט: ערביכ דפנס קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות