“שרשרת הריגה אווירית מושלמת”: כיצד הופל מטוס הרפאל ההודי ע”י מכונת המלחמה הפקיסטנית שקבעה שיא עולם?

“שרשרת הרג” היא מושג המתאר רצף של אירועים או שלבים המעורבים במתקפה, צבאית או סייבר. בהקשר הצבאי, הכוונה היא לתהליך של זיהוי, התמקדות ותקיפת האויב. באבטחת סייבר, הוא מתאר את השלבים שעובר התוקף כדי להשתלט על מערכת מחשוב.

נתונים טכניים זמינים מצביעים על כך שההצלחה הסבירה של מטוס הקרב  J-10C הפקיסטני בהפלת מטוס קרב רפאל הודי לא הייתה צירוף מקרים או תוצאה של עליונות אישית ורגעית של טייס זה או אחר,אלא תוצאה של מבצע משולב, מורכב ומדויק ביותר, שתואר על ידי מומחים כ”שרשרת הריגה אווירית מושלמת”.

לדברי מומחה הצבא האמריקאי מייקל דאם, עליונותה של פקיסטן בעימות האווירי האחרון עם הודו נובעת בעיקר משרשרת פעולות משולבת ומתואמת הכוללת גילוי, מעקב, מיקוד ותקיפה, מנגנון המכונה בספרות הצבאית “שרשרת ההרג”.

בהקשר זה, סביר להניח שמכ”ם קרקעי או מערכת הגנה אווירית פקיסטנית היו הראשונים שזיהו את המטוס ההודי, וכי נתוני המעקב הועברו למטוס הקרב J-10C שהיה בעמדה מושלמת לתמרון מול המטרה הספציפית. המטוס מתוצרת סין, המצויד במכ”ם AESA, שיגר טיל PL-15E ( הדגם המשופר וארוך הטווח עוד יותר), בעוד שמטוס ההתרעה והבקרה המוקדמת KJ-500 הנחה אותו באמצעות קישור נתונים מאובטח ומתקדם.

קרדיט: ויקיפדיה

ה-PL-15E הוא אחד מטילי האוויר-אוויר המתקדמים ביותר בזירה הבינלאומית, עם טווח פעולה העולה על 200 קילומטרים. ההערכה היא שהוא תוכנן במיוחד כדי להתמודד עם עליונותם של מטוסים מערביים מדור 4++ כמו ה-Rafale וה-Typhoon.

למרות שהמטוס ההודי לא היה לבד באוויר, הוא נפל למלכודת אלקטרונית ומכ”ם מורכבת, כשהוא מנוטר על ידי מקורות מרובים ומוקף מכל הכיוונים, מה שהגביל את יכולתו לתמרן או להימלט.

מקורות פקיסטניים לא רשמיים טענו כי ההפלה התרחשה ממרחק של 182 קילומטרים , מה שאם זה נכון, יהווה שיא עולם בהיסטוריה של קרבות אוויריים ישירים.

ראוי לציין כי התפתחות זו, אם תאושר, לא תהיה רק ​​תקרית טקטית, אלא תייצג אינדיקציה אסטרטגית לשינויים המתמשכים במאזן הכוחות האוויריים בדרום אסיה, ובמקביל חושפת את התפקיד הגובר של אינטגרציה דיגיטלית ותיאום רשתות בלוחמה אווירית מודרנית. (קרדיט: ערביכ דפנס)

קרדיט: רשתות חברתיות