“שרשרת הרג” (Kill Chain) – מה זה? ואיך זה מיושם גם בצה”ל! חלק א’
המושג “שרשרת הרג” (Kill Chain) בלוחמה אווירית (וגם בלוחמה צבאית בכלל) מתאר את כל שלבי הפעולה שמובילים לפגיעה מוצלחת במטרה, משלב הזיהוי ועד החיסול.
השלבים הקלאסיים של שרשרת הרג (באנגלית: F2T2EA):
1. Find (מצא) – איתור מטרות פוטנציאליות באמצעות מודיעין (לוויינים, מכ”מים, מל”טים).
2. Fix (קבע מיקום) – אימות וזיהוי מדויק של מיקום המטרה.
3. Track (עקוב) – מעקב רציף אחרי תנועת המטרה.
4. Target (בחר מטרה) – קבלת החלטה לתקוף מטרה מסוימת.
5. Engage (תקוף) – שיגור אמצעי לחימה לעבר המטרה.
6. Assess (הערך פגיעה) – בדיקת תוצאות התקיפה, האם המטרה הושמדה או דרוש סבב נוסף.
מטרות המושג:
– יעילות: לייעל את הזמן בין גילוי המטרה לפגיעה בה.
– דיוק: למנוע פגיעה בבלתי מעורבים.
– שליטה ובקרה: לאפשר שליטה על כל שלב בתהליך.
כיום:
בצבאות מתקדמים (כולל ישראל), נעשה שימוש במערכות בינה מלאכותית, חיישנים, ורשתות תקשורת מתקדמות כדי לקצר את שרשרת ההרג ולהגיב מהר יותר – לעיתים בשניות.
איך זה מתבצע בפועל בשטח, למשל עם כטב”מים?
בפועל, שרשרת ההרג באמצעות כטב”מים (כלי טיס בלתי מאוישים) מתבצעת כך:
דוגמה לשימוש מבצעי בשרשרת הרג עם כטב”ם:
1. Find – זיהוי
כטב”ם חמוש (כמו הרמס 450 או MQ-9 Reaper) סורק שטח אויב באמצעות מצלמות, אינפרא-אדום או מכ”ם.
2. Fix – קיבוע
המפעילים מזהים תנועה חשודה, לדוגמה: רכב נושא משגר רקטות. הם משתמשים באמצעים אלקטרו-אופטיים כדי לאמת שזהו יעד צבאי.
3. Track – מעקב
הכטב”ם עוקב אחרי המטרה תוך כדי העברת וידאו חי למפקדה. בשלב זה נבחנת גם הסביבה – כדי לוודא שאין אזרחים בסביבה.
4. Target – החלטה
מפקדת הכוחות (או לעיתים המפעיל עצמו, אם הוסמך לכך) מאשרת את התקיפה בזמן אמת.
5. Engage – תקיפה
הכטב”ם משגר טיל מדויק (כמו הלפייר) לעבר המטרה – תוך שניות מהאישור.
6. Assess – הערכת נזק
הכטב”ם נשאר באוויר ומתעד את תוצאות התקיפה – האם המטרה חוסלה? האם יש צורך בגל נוסף?
יתרונות שימוש בכטב”ם בשרשרת ההרג:
– תגובה מהירה (דקות או פחות מרגע הזיהוי).
– שמירה על כוחות לוחמים מחוץ לאזור הסכנה.
– דיוק גבוה במטרות נקודתיות.
– שליטה בזמן אמת, כולל ביטול תקיפה אם מופיעים אזרחים.
איך זה משתלב עם לוחמה מבוססת מודיעין בזמן אמת (כמו בצה”ל)?
בלוחמה מבוססת מודיעין בזמן אמת – כמו שצה”ל מיישם – שרשרת ההרג משתלבת עם איסוף, ניתוח ותקיפה כמעט בו-זמנית, תוך הסתמכות על:
1. חיישנים בזמן אמת
– כטב”מים, בלוני תצפית, תצפיתנים קרקעיים, ואמצעי סיגינט (מודיעין אותות) – כולם מספקים מודיעין מיידי וזמין.
2. מרכזי שליטה ובקרה (שוב”ל)
– מידע ממספר מקורות מתנקז למרכז שליטה שבו קצינים ומודיעין פועלים יחד עם מפעילי תקיפה (אוויר, ארטילריה, רחפנים).
3. בינה מלאכותית ואוטומציה
– אלגוריתמים מנתחים במהירות תנועה חשודה, מזהים דפוסים, מצליבים מידע – ומצמצמים את זמן התגובה משלבים של שעות לדקות ואף שניות.
4. קישוריות רב-זרועית
– חיל האוויר, חיל המודיעין, כוחות קרקעיים ויחידות סייבר מחוברים ברשת אחת – כל גורם רואה את התמונה המודיעינית ומגיב בהתאם.
5. שיטות כמו “מעגל סגירה” (Sensor-to-Shooter)
– ברגע שזוהתה מטרה – למשל, חוליית שיגור רקטות – המידע מועבר מיידית לכטב”ם חמוש שכבר באזור ומבצע תקיפה תוך שניות.
בפועל:
– בצוק איתן, שומר החומות ומבצעים בעזה, צה”ל תקף מטרות מבצעיות כמעט בזמן אמת, לעיתים פחות מ־60 שניות מהרגע שבו חוליה אותרה.
פירוט סוגים מסוימים של מטרות (חוליות רקטות, בורות שיגור, מחסני אמל”ח):
הנה פירוט על סוגי מטרות עיקריות שצה”ל מזהה ויוזם נגדן תקיפה מהירה (כחלק משרשרת הרג מבוססת מודיעין):
1. חוליות שיגור רקטות
– מה זה: מחבלים שמבצעים שיגור רקטות קצרות טווח (כמו קסאם) לעבר שטח ישראל.
– אופי הפעולה: זיהוי ע”י כטב”ם או תצפיתן → אישור מיידי → תקיפה מדויקת.
– קושי: לרוב מדובר ב”ירי ונמלט” תוך שניות, לכן נדרשת תגובה מהירה במיוחד.
2. בורות שיגור / מתקני שיגור מוסתרים
– מה זה: אתרי ירי מוכנים מראש, מוסתרים מתחת לאדמה או באזורים אזרחיים.
– מודיעין: מתבסס על מידע מודיעיני מוקדם, תצפיות, או איתור חום חריג.
– תגובה: לעיתים תקיפה מונעת לפני שיגור צפוי או מיד לאחר ירי.
3. מחסני אמל”ח (אמצעי לחימה)
– מה זה: בתים, מחסנים או מוסדות אזרחיים שבפועל מאחסנים רקטות, מטענים, מל”טים.
– זיהוי: באמצעות סיגינט, צילום אווירי, או סוכנים בשטח.
– התלבטות מבצעית: בגלל הקרבה לאזרחים – לעיתים ממתינים ל”חלון מבצעי” (רגע שבו אין אזרחים בקרבת מקום).
4. מפקדות שטח / חמ”לים ניידים
– מה זה: רכב, מבנה או דירה שממנה מתנהלת שליטה בשטח.
– זיהוי: לרוב בשיתוף סייבר או איכון סלולרי.
– תגובה: תקיפה ממוקדת כשמאויש.
אתגר מרכזי: הימנעות מפגיעה בבלתי מעורבים
– צה”ל פועל לפי עקרונות של הבחנה ומידתיות, ולכן פעמים רבות תקיפות מתבצעות רק כאשר אין סיכון לאזרחים.
קרדיט: צ’ט ג’יפיטי קרדיט לתמונות: הקונורזיישן
כתבה בנושא: