בכל הכבוד, חשיבותו הביטחונית האמיתית של החץ 3 מוגבלת. דעה

נכון החשיבות הכלכלית של העיסקה עם גרמניה משמעותית בהווה ויותר מכך תהיה משמעותית בעתיד לכלכלת המדינה, לתעשייה האווירית וגם קצת פחות לחברת בואינג השותפה הגדולה לייצור הטילים.

ביטחונית, כלכלית ולוגיסטית ל-"חץ 3" כטיל נגד טילים יש את כל החסרונות הידועים של הטילים נגד טילים.

מערכת חץ 3, צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון

 

אפרט רק מס' חסרונות חשובים.

1, כעובדה ,במלחמה מס' הטילים המיירטים חייב להיות קטן לעיתים גם מס' זניח ביחס למס' הטילים התוקפים.

הטיל הזה שיש לו ביצועים מרשימים יקר מאוד, עלותו לפי הפירסומים כ 3 מליון דולר ליח', עלות זו גבוה משמעותית ולעיתים גבוה פי כמה מהעלות של האיום הבליסטי אותו הטיל נועד ליירט.

מכאן ברור שמס' הטילים המיירטים חייב להיות קטן ובמלחמה ממושכת ברור שהם יתכלו במהירות.

בנוסף, במקרים רבים וכדי לשפר את סיכוי היירוט יש לשגר 2 טילים כדי ליירט איום אחד, אז שוב יש פחות טילים מיירטים ביחס לכמות האיומים.

בנוסף היצור של טילים חדשים יקר וממושך מאוד ולכן האפשרות בזמן מלחמה להחליף את הטילים ששוגרו אינה מעשית.

צילום: דוברות משרד הביטחון

 

מסקנה

1, זו מסקנה שמאפיינת את כל התחום הזה של טילים נגד טילים.

אין ולעולם לא יהיו מספיק טילים נגד טילים כדי ליירט את מרבית האיומים האוויריים.

קבלו כעובדה את הנתון שגם לעשירה במעצמות העולם ארה"ב יש מעט מאוד טילים נגד טילים.

 

2, המערך העוטף של הטילים המיירטים כבד מאוד, זאת מבחינת העלויות וכוח האדם הנדרשים לרכש, תחזוקה ותפעול, כך נדרשת תוספת נוספת של השקעה, מאות מליוני דולר לעלות הטילים המיירטים שבסוללה.

וכן הוצאה שנתית כבדה נוספת לתיפעול, הדרכה ותחזוקה של הסוללה.

יש לדעת שסוללת החץ 3 בלשון המעטה אינה סוללת טילים ניידת קלילה.

במערך: משגרי סוללות הטילים, מכ"מים אדירים ארוכי טווח, חדרי פיקוד שליטה ובקרה, תקשורת נתונים ארוכת טווח, גנרטורים כבדים לייצור חשמל בהספק גדול, עשרות כלי רכב, כוח אדם רב ועוד.

 

3, הטיל האיכותי הזה מוגבל רק ליירוט של סוג איום אחד שכעת וגם בעבר לא היה האיום העיקרי.

זה יירוט שמתבצע בחלל (גובה של נניח 100 ק"מ+) ולכן זה יירוט שמוגבל רק לטילים בליסטיים ארוכי טווח.

כך הטיל המיירט הזה אינו מיועד ליירט את המל"טים המתאבדים שהפכו לאחרונה ובעיקר בגלל עלותם הזניחה ודיוק פגיעתם הגדול להיות האיום הבטחוני מס' 1.

ברור שהטיל הזה אינו מיועד גם ליירוט של מטוסי קרב, ליירוט של טילי שיוט שהם טילים מנמיכי טוס, ליירוט של רקטות בליסטיות שמשוגרות באלפים ליום, ליירוט של פגזי ארטילריה שמשוגרים באלפים ליום, ליירוט טילים בליסטיים מדוייקים קצרי טווח, ליירוט של פצצות מדויקות גולשות שמשוגרות ממטוסים ולא ליירוט של לפחות כ 99% מהאיומים האוויריים.

כדי ליירט את הנ"ל צריך לרכוש עוד ועוד סוללות של טילים נגד טילים מסוגים אחרים.

צה"ל כדוגמא מפעיל לפי הפירסומים 7 סוגים שונים של טילים מיירטים , כך גם צבאות מתקדמים אחרים, מעשית, כלכלית ולוגיסטית זה מטורף ולמעשה לא יעיל.

 

4, לסיכום

א, כעיקרון כללי: טילים נגד טילים הם אמצעי הגנה אקטיבית יקר מאוד לרכש, תפעול ותחזוקה ובמציאות יעילותם טובה רק למב"מ שהם תקריות אש או למלחמה מוגבלת מאוד.

ב, הפיתרון העיקרי לנושא היירוט של האיומים האוויריים חייב להיות ולאחרונה נסתבר שגם (בזכות למלחמה באוקראינה) יהיה הלייזר רב העוצמה.

כעת עד שיהיו תותחי לייזר רבי עוצמה ולמרות כל מערכות הטילים נגד טילים היתרון הוא לצד התוקף.

קרדיט: אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל"ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.  קרדיט לתמונות: דובר צה"ל ומשרד הביטחון