חומייניזם – חוסר אמון והתעללות במיעוטים – פרק חמישי בסדרה

הפעם נדבר על יחסו של החומייניזם כלפי המיעוטים באיראן.

“מרכזי המיסיונרים הנוצריים, היהודיים והבהאים פזורים בטהרן כדי להונות אנשים ולהרחיקם מתורת הדת ועקרונותיה. האין זו חובה להשמיד את המרכזים הללו? ”
רוחולה חומייני, 1979

ח’ומייני האשים את המיעוטים הדתיים של איראן – במיוחד נוצרים, יהודים ובאים – בעיוות האסלאם ובעידוד אי שקט במרדף אחר מטרות אימפריאליסטיות. בספרו ממשלת האיסלאם כתב חומייני על “החובה” להשמיד מרכזים דתיים נוצריים, יהודים ובהאים, הוא האשים אותם בהולכת איראנים שולל. חוסר האמון של חומייני במיעוטים הביא לחוקים איראנים מפלים, שלפיהם הרשויות מאשימות לעתים קרובות את המיעוטים בריגול וחתרנות מוסרית תוך אכיפה של מיעוטים – כמו עונש מוות והלקאה – באופן לא פרופורציונלי. משרד החוץ האמריקאי, תחת ייעוץ של הנציבות האמריקאית לחופש דת בינלאומי (USCIRF), תיאר את איראן “מדינה מדאיגה במיוחד” מאז 1998 בגלל התייחסותה למיעוטים. (Jewish Telegraphic Agency, Jewish Telegraphic Agency, U.S. Department of State, U.S. Commission on International Religious Freedom).

הבהאים


על פי החוק האיראני, זורואסטרים, יהודים ונוצרים הם מיעוטים מוגנים חוקתית-אם כי אזרחים סוג ב’. על פי הדיווחים, הבהאים עדיין נשארים המיעוט הנרדף ביותר באיראן, מעמד שניתן לייחס לתעמולה האנטי-בהאית של חומייני. בימיה הראשונים של המהפכה האיראנית, אמר חומייני לשליח המיוחד של האו”ם לעתיד, ריצ’רד פאלק (Richard Falk), כי הבהאים אינם דת “אמיתית” וככאלה שאין להם מקום באיראן. מאז עלה ח’ומייני לשלטון, הרשויות האיראניות הרגו או הוציאו להורג יותר מ-200 מנהיגים בהאים, על פי נתוני USCIRF, בעוד שיותר מ-10,000 בהאים הודחו מתפקידי ממשלה או אוניברסיטה. (Constitution.com, Al Jazeera, CNN, Religion News Service, U.N. High Commissioner for Human Rights).

שבע המנהיגים הבהאים הללו, המכונים “הבהאים השביעיים”, נידונו ל-20 שנות מאסר בשנת 2008 (United Against Nuclear Iran).

חמינאי המשיך את הגזירות האנטי-בהאיות של קודמו. על פי טור (מאי 2016) מאת רוברט ג’ורג’ (Robert George) וקטרינה לאנטוס סווט (Katrina Lantos Swett) של ה-USCIRF, “אסור על הבהאים לבקר במכללות, לרכוש מרכזי פולחן או בתי ספר משלהם, לשרת בצבא ולקבל עבודות מסוגים שונים”. על פי ג’ורג’ וסווט, יותר מ-850 בהאים נעצרו באופן שרירותי בין 2006 ל -2016. בשנת 2008 עצרה איראן שבעה מנהיגים בהאים והרשיעה אותם באשמת ריגול, וגזרו על כל אחד 20 שנות מאסר. בינואר 2016 בלבד, נעצרו 24 בהאים ונגזרו עליהם 193 שנות מאסר בגין עיסוק בדתם. בשנת 2013 הוציא חמינאי פתווה שהכריזה על הבהאים “סוטים ומטעים”, וקוראת לאיראנים להימנע מ”התעסקות “איתם. (CNN, Religion News Service, U.S. Congress, U.S. Congress, U.S. Congress).

נוצרים


החוקה האיראנית מסמנת את הנוצרים כמיעוט מוגן, אך מה שרשום בחוק לא הרגיע את החששות של הנוצרים האיראנים בשנת 1979. באותה שנה, תרגום לאנגלית של ספרו של ח’ומייני ממשלת האסלאם חשף את אמונתו שמרכזי מיסיונרים נוצרים ויהודים באיראן ביקשו להוביל מוסלמים. תועה. הרטוריקה של חומייני הייתה דוגמא חזקה יותר ממעמדם המוגן מבחינה חוקתית של הנוצרים. בשנת 1980, ראש הכנסייה האפיסקופלית של איראן אמר לניו יורק טיימס כי הכנסייה שלו ספגה שנה של רדיפות והטרדות, כולל ונדליזם, רצח של כומר אפיסקופלי וניסיונות התנקשות בחייו. הוא האשים את הקבוצות הטוענות כי הן מייצגות מועצות מהפכה אסלאמיות מקומיות בביזת כנסיות והשתלטות על רכוש הכנסייה. (Jewish Telegraphic Agency, New York Times, New York Times).

סעיד עבדיני, כומר איראני-אמריקאי נוצרי וחוזר בתשובה מאסלאם שנכלא באיראן מאז יולי 2012, נידון בינואר 2013 לשמונה שנות מאסר בגין פעילותו האוונגליסטית הנוצרית (United Against Nuclear Iran).

לחומייני היו יחסים לא פשוטים עם הוותיקן. בנובמבר 1979, ימים לאחר תחילת משבר בני הערובה בשגרירות ארה”ב, הציע האפיפיור ג’ון פאולוס השני לתווך. חומייני כעס על האפיפיור על כך שלא התערב במהלך שלטונו האכזרי של השאה. “מי שמתיימר להיות נוצרי במדינות הגדולות צריך להפסיק להשתמש בשם ישו כדי לכסות על בגידותיהם”, אמר ח’ומייני בנאום פומבי באותו החודש. למרות שהוכחשה על ידי איראן והוותיקן, מהמט עלי אגקה (Mehmet Ali Agca) – האיש שירה ופצע את האפיפיור ג’ון פאולוס השני בשנת 1981 – טען שחומייני הורה לו לרצוח את האפיפיור. (New York Times.Associated Press, News.com.au).

בהשפעת חוסר האמון של ח’ומייני כלפי הנוצרים, המשיכה ממשלת איראן לעצור ולרדוף את הנוצרים האיראנים באופן שרירותי, למרות מעמדם המוגן. בשנת 1990 הוציאה איראן להורג את חוסיין סודמן (Hossein Soodman), שהתנצר בשנת 1960, באשמת כפירה. בשנת 2008 אישר הפרלמנט האיראני חקיקה הקוראת לגזור עונש מוות על גברים איראנים המתגיירים מהאסלאם ומאסר עולם על נשים חוזרות בתשובה. בשנת 2010, הכומר הנוצרי יוסף נדרחאני (Youcef Nadarkhani) נידון למוות על כפירה על כך שהתנצר. הוא זוכה בשנת 2012, אך נעצר מחדש במאי 2016 יחד עם אשתו ושלושת חברי הכנסייה. נדארחאני ואשתו שוחררו, אך חברי הכנסייה נותרו בכלא. החל מפברואר 2016, כ-90 נוצרים נכלאו או ממתינים למשפט, או נעצרו בדרך אחרת בגלל אמונתם הדתית, על פי הדו”ח השנתי של USCIRF לשנת 2016. USCIRF רשמה לפחות 550 נוצרים שנעצרו או נעצרו באופן שרירותי מאז 2010. בשנת 2015 דיווח USCIRF על “תקריות רבות של רשויות איראניות שפשטו על שירותי כנסייה, איימו על חברי כנסייה עצרו וכלאו מתפללים ומנהיגי כנסיה, במיוחד מתגיירים אוונגליסטים נוצרים” (U.S. Commission on International Religious Freedom, Telegraph, CNN, American Center for Law and Justice, Fox News).

יהודים


בהיותו בגלות בצרפת, אמר חומייני בראיון מ-1978 כי יהודים ברפובליקה האיסלאמית החזונית שלו “יהנו מכל הזכויות וחופש דתי מלא”. חוקת איראן – שאושרה בשנה שלאחר מכן – תייגה את היהודים כמיעוט מוגן ברפובליקה האיסלאמית החדשה, לפי פתווה שהוציא חומייני. אף על פי כן, חומייני הודיע ​​היטב על חוסר אמון ביהודים. בשנת 1963, על פי הדיווחים, חומייני אמר לקהל איראני: “אני יודע שאתה לא רוצה שאיראן תהיה תחת מגף היהודים”. מאוחר יותר באותה שנה טען חומייני כי השאה היה יהודי סמוי שקיבל פקודות מישראל. בספרו ממשלת האסלאם האשים חומייני את היהודים ב”עיוות את המוניטין של האסלאם “ובניסיון להטעות את המוסלמים. (Constitution.com, Vidal Sassoon International Center for the Study of Antisemitism, Jewish Telegraphic Agency).

סרטים מצוירים המכחישים שואה שיחקו בטלוויזיה הציבורית האיראנית בשנת 2012 (United Against Nuclear Iran).

לפני המהפכה מנתה הקהילה היהודית באיראן כ-100,000 איש. נכון לשנת 2015 מנתה הקהילה כ-9,000 איש, על פי נתוני המפקד האיראני. הומאיון סאמיה נג’פבאדי (Homayoun Sameyah Najafabadi), מנהיג הקהילה היהודית האיראנית אמר לעיתון Forward  באוגוסט 2015 כי אף שיהודים לא יתמודדו עם צורות דיכוי שיטתיות כמו מיעוטים אחרים, “יש מגבלות”. למשל, להביע תמיכה בישראל אינה חוקית באיראן. אף על פי שלרבים בקהילה היהודית של איראן יש משפחה בישראל, מי שנוסע למדינה ישראל יעמוד בפני קנסות או מאסר עם שובם. ולמרות שיהודים רשאים להחזיק בתי ספר יהודיים, המוסלמים נדרשים לשמש כמנהלים. לדברי נג’פבאדי, מוסלמי שהורג יהודי צריך לשלם פיצויים, אך יהודי שהורג מוסלמי עומד בפני עונש מוות. (Constitution.com, Jewish Telegraphic Agency, Forward).

ממשלת איראן הטביעה עוד יותר את האנטישמיות בדוגמה שלה באמצעות חסות של כנסים ותחרויות בנושא הכחשת השואה. בשנת 2006, עיתון איראני, המשהרי (Hamshahri), החל לערוך תחרות קריקטורות בינלאומית לשואה, שמזמינה את הקריקטוריסטים להמחיש את “מיתוס השואה”. בנאום שנערך באוניברסיטת קולומביה בשנת 2007, הנשיא דאז מחמוד אחמדינג’אד שאל “מדוע אין מספיק מחקר שיכול להתייחס לנושא [של השואה] מנקודות מבט שונות?” בשנת 2013 כינה אחמדינג’אד הכחשת השואה “נושא טאבו שאף אחד במערב לא איפשר לו לשמוע. הצגנו את זה ברמה הגלובלית”. ניתן לראות בהיסטוריה של איראן את הכחשת השואה כתוצאה ישירה מניסיונותיו של ח’ומייני לבצע דה -לגיטימציה לישראל. כפי שהודגש בצורה כה בולטת במהלך נאומו של אחמדינג’אד ב-2007 בקולומביה, המשטר האיראני מכסה את הכחשתו בשואה מתוך אמונה שהפלסטינים שילמו את המחיר על הפשעים לכאורה באירופה במהלך מלחמת העולם השנייה. (New York Times, Newsweek,Washington Post, Times of Israel).

הומואים

האפליה כלפי הומואים ולסביות מעוגנת בחוק האיראני, המעניש את ההומוסקסואליות בעונש מוות לפי הוראות ח’ומייני. בראיון לשנת 1979 עם העיתונאית האיטלקית אוריאנה פאלאצ’י (Oriana Fallaci), השווה חומייני את ההוצאות להורג המוניות של הומוסקסואלים, זונות ומנאפים באיראן לניתוק איבר חולה. “האם אתה נותן לכל היד ולאחר מכן לגוף להתמלא בחולי, או שאתה חותך את האצבע”, אמר לפלאצ’י. (New York Times, Washington Post).


בשנת 2005 נתלו בני הנוער האיראנים מחמוד אסגרי (Mahmoud Asgari) ואעיז מרהוני (Ayaz Marhoni) בגין מעשים הומוסקסואליים (United Against Nuclear Iran).

העמדות האנטי-הומוסקסואליות של חומייני נמשכות כמדיניות הממשלה. על פי משרד החוץ האמריקאי, הומוסקסואלים באיראן מתמודדים עם הטרדות ומעצרים שרירותיים מצד כוחות הביטחון האיראנים, אם כי על פי הדיווחים הם מעורפלים בנוגע לפרסום האשמות הספציפיות של מעשי סדום והומוסקסואליות. ביולי 2016 תלה איראן נער הומו בגין פשע שביצע לכאורה כנער. בשנת 2008, ממשלת בריטניה העניקה מקלט לנער איראני הומוסקסואלי, בהתייחס להערכות שאיראן הוציאה להורג בין 4,000 ל-6,000 הומואים ולסביות מאז 1979. (Reuters, U.S. Department of State, BBC News, International Business Times, Al-Monitor, Daily Beast, Jerusalem Post, Telegraph, Independent).

קישור לפרקים הקודמים:

פרק ראשון – https://nziv.net/68620/
פרק שני – https://nziv.net/68726/
פרק שלישי – https://nziv.net/68926/
פרק רביעי – https://nziv.net/69077/

בפרק הבא נדבר על ייצוא החומייניזם “תמיכה בטרור הגלובלי”