לה פיגארו: המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן עלול, במקרה הטוב, להוביל להסכם חלש, שביר וזמני

תחת הכותרת: משא ומתן מתוח בין איראן לארצות הברית , שאל העיתון הצרפתי לה פיגארו: האם המשטר האיראני יבצע ויתורים בנוגע לתוכנית הגרעין שלו, תחת איום של תקיפות צבאיות אמריקאיות?

מסך עשן, גז סמיך… זהו כנראה טבעו של המשא ומתן שאמור להתקיים ביום שישי בעומאן בין האמריקאים לאיראנים. בלשון המעטה, הוא התחיל רע, שכן שני הצדדים נאבקו רבות לפני שהסכימו על מקום המפגש, כתב לה פיגארו.

העיתון הצרפתי הסביר כי נראה כי מנהיגי ארה"ב עצמם אינם משוכנעים במיוחד בתועלת של המשא ומתן הזה. סגן הנשיא גיא דה ואנס אמר: "איראן היא מדינה שקשה מאוד לכונן איתה יחסים דיפלומטיים משום שהיא המדינה היחידה בעולם שמנהיגה מסרב לדבר עם ארצות הברית. טראמפ יכול ליצור קשר עם פוטין, שי ג'ינפינג או קים ג'ונג און, מדינות שאיתן יש לנו יחסים עוינים מאוד. אבל אנחנו לא יכולים לדבר עם המנהיג האיראני, וזה אבסורד."

שר החוץ מרקו רוביו אינו אופטימי יותר: "אני לא בטוח שנוכל להגיע להסכם עם האנשים האלה", אמר, בהתייחסו למנהיגים האיראנים.

במקרה הטוב, מציע לה פיגארו, הדיונים עשויים להניב הסכם חלש, שביר וזמני. תיאורטית, מאזן הכוחות אמור לחייב את מנהיגי איראן לשקול ויתור כזה, סמלי ככל שיהיה, לבית הלבן, בהתחשב במצבו המוחלש של המשטר לאחר "מלחמת שנים עשר הימים" ביוני האחרון. בנות בריתו האזוריות, חמאס וחיזבאללה, ספגו מהלומות קשות מישראל בעזה ובלבנון.

יתר על כן, רוסיה, העסוקה באוקראינה, אינה ממהרת לעזרתו, שכן עלי לריג'אני, ראש המועצה לביטחון לאומי של איראן, חזר בידיים ריקות ממוסקבה בשבוע שעבר, מבלי לקבל את התמיכה לה קיווה מהקרמלין.

על פי "המקורות הטובים ביותר", למרות שלפחות אתר אחד, ככל הנראה "נתאנז", "מוכן" לחדש את העשרת האורניום , המנהיג העליון, האייתוללה חמינאי, טרם הורה על חידושה. מאחר שהתוכנית נותרה מושעית, עלות המשטר לקבל את עקרון "אפס העשרה" תהיה קטנה, דיווח העיתון הצרפתי.

כמו בספרו של קופולה "הסנדק": "דונלד טראמפ שם את ראש הסוס במיטתו של חמינאי. עכשיו המנהיג העליון צריך לבחור", מצטט לה פיגארו מקור שתיאר כבעל ידע רב, שהוסיף: "אבל בעבר, המשטר תמיד בחר באפשרות הלא נכונה כשניתנה לו ההזדמנות".

בשנת 2022 הוא דחה הסכם גרעין שהוצע על ידי ג'ו ביידן, למרות שהיה לטובתו. ובדומה לגישת הקרמלין לאוקראינה, מנהיגי איראן העמידו פנים באופן עקבי שהם מנהלים משא ומתן עם יריביהם המערביים מבלי להציע ויתורים של ממש.

אבל מאז חזרתו של דונלד טראמפ, שפרש מהסכם הגרעין ב-2018, בטענה שהוא נתן לאיראנים יותר מדי, דרישות הבית הלבן התקשחו. מרקו רוביו טוען כי "כדי להגיע להסכם, יש לטפל בתוכנית הטילים הבליסטיים, בתוכנית הצבאית ובתמיכה בקבוצות הפרוקסי".

האמריקאים לא רק דורשים סיום של העשרת האורניום וכל היבטי מחזור הדלק הגרעיני, אלא שהם גם רוצים להטיל מגבלות מחמירות על ייצור טילים בליסטיים, ההיבט השני של תוכנית הגרעין האיראנית. הייצור חודש מאז "מלחמת שנים עשר הימים", שהביאה להשמדתם של כ-800 מתוך 2,000 טילים בליסטיים של איראן, כאשר סין ככל הנראה סייעה בייצור מאות טילים חדשים בחודשים האחרונים.

הדרישה האמריקאית האחרונה היא פירוק רשת הפרוקסי האזורית של המשטר האיראני והפסקת העברת נשק וכספים לחמאס ולחיזבאללה. על פי מקור ישראלי, מיליארד דולר הועברו לחיזבאללה דרך טורקיה מאז יוני האחרון.

לה פיגארו המשיך והסביר כי מכשול נוסף להסכם הוא הדבקות האידיאולוגית של מנהיגי איראן בתוכנית הגרעין הצבאית, שהיא מקור לגאווה לאומית ומוקד ההשקעות הפוליטיות והפיננסיות של המדינה, ולמענה הוקרב הכל: הכלכלה, שנחנקה על ידי סנקציות בינלאומיות, והעם.

לכן, בטהרן, נטישת תוכניות הגרעין והבליסטיקה ו"הפרוקסי" תיתפס ככניעה.

כפי שכותב הדיפלומט מישל דוקלו עבור מכון מונטן, "סגנון המשא ומתן הרגיל של איראן מרמז שאפילו כשהם עומדים על סף קריסה, הם יחסרו את הגמישות להגיע לפשרות". הוא מוסיף, "מנהיגי הרפובליקה האסלאמית כנראה מאמינים שהם יכולים לשרוד גל חדש של תקיפות בדיוק כפי ששרדו את מלחמת שנים עשר הימים".

בינתיים, מסביר לה פיגארו, ההכנות הצבאיות נמשכות נגד משטר שעתידו נראה קודר מתמיד. דיפלומט מערבי אמר לעיתון: "לטראמפ יש רצון אמיתי לפתור בעיות באמצעות דיפלומטיה. אבל רצונו לשים קץ לאיום הגרעיני והטילים הבליסטיים האיראני חזק יותר".

מערכות ההגנה במדינות ברחבי האזור, כולל ישראל, חוזקו. כולם משערים לגבי התרחישים: האם התקיפות יוגבלו לתוכנית הגרעין? או שמא יכוונו למרכזי פיקוד של משמרות המהפכה? או למחבואו של חמינאי? האם המטרה היא להפיל את המשטר ולנסות לשכפל את המודל הוונצואלי? או לדחוף לשינוי משטר אמיתי?

לה פיגארו מצטט את פריד ואהיד, מומחה בקרן ז'אן ז'ורס, באומרו: "מנקודת מבט של ריאליזם פוליטי, המשטר האיראני לעולם לא יקבל הגבלות על טווח הטילים שלו או נטישת תמיכה בשלוחיו באזור. מנקודת מבט מוסרית, יש לכבד מילה שניתנה, במיוחד כאשר טראמפ אומר שהעזרה מגיעה".

לה פיגארו טען שבמשחק הזה של קביעת גבולות, נראה כי משא ומתן הוא טקטיקה של המשטר האיראני כדי לקנות זמן. אם יצליח למנוע תקיפות צבאיות באמצעות הסכם שטחי עם טראמפ, זה יהיה על חשבון המפגינים האיראנים, שמאבקם לחופש ממשיך להיתקל בדיכוי חסר רחמים מצד משמרות המהפכה.    ( אלקודס אלערבי)

קרדיט: רשתות חברתיות