ישראל מגבירה תקיפותיה על אתרים איראניים בסוריה. האם המלחמה קרבה? א’
ישראל מגבירה תקיפותיה על אתרים איראניים בסוריה. האם המלחמה קרבה? חלק א’
עם עלות השחר היום, יום ראשון, 13 באוגוסט, תקפה ישראל עמדות של כוחות המשטר והמיליציות האיראניות באזור “אל-סבורה”, בפרויקט דמאר ובפרבר קודסאיה בסביבת הבירה דמשק.
למרות העמימות סביב התקיפות הישראליות הללו, ושתיקת התקשורת הנאמנה, הרשמית והמשנית כאחד, ישננו מסר חדש שישראל מעבירה בשטח סוריה למשטר האיראני.
אותיות של אש
לאחרונה ניתן להבחין כי תקיפות אוויריות ישראליות גברו באופן משמעותי על אתרים השייכים לקבוצות ומיליציות הנאמנות לטהרן בדמשק ובסביבתה.
המשמעות היא שישראל שולחת “מסר חם” למשטר האיראני, בו היא מאשרת את כוונתה להמשיך ולמנוע את היתבססותה הצבאית של איראן בשטחי סוריה, ואנליסטים סבורים כי המסרים ברורים, שכן ישראל אינה מעוניינת להעביר את המלחמה באופן זמני לאדמת איראן, אך בתמורה היא נחושה להמשיך ולתקוף כל נוכחות צבאית ושלוחות בסוריה.
ישראל טוענת כי המשטר האיראני והמיליציות הנאמנות שלו הינם “אויבים מושבעים”, ולכן היא תעשה כמיטב יכולתה “להבטיח את שימור עליונותה הצבאית” באזור.
מנכ”ל “המכון לניתוח צבאי של המזרח הקרוב והמפרץ”, ריאד קהוג’י, מאשר שישראל לא רוצה לאפשר לאיראן כל דריסת רגל עם עוצמות משמעותיות בסוריה.
סצנת קרב
בהצהרה של פבריס בלנש, חוקר המתמחה בגיאוגרפיה סורית, לסוכנות הידיעות הצרפתית, הוא מסביר כי “התקיפות נגד בסיסים איראניים וחיזבאללה הלבנוני בסוריה” מאשרת את “אי נכונותה של ישראל להגיב בתוך לבנון, מחשש להסלמה כלשהי בצד זה של גבולותיה”. כך הגדירה ישראל את “שדה הקרב” ויש לה בנק מטרות מחודש לפי הנתונים והמדדים הלוגיסטיים שהיא מקבלת.
סיבות להסלמה
במעקב אחר ההצהרות הישראליות, ואחרי הדיווחים בעיתונות העברית, ישראל מאשרת שוב ושוב שהיא ממשיכה להתעמת עם מה שהיא מתארת כ”ניסיונות איראן לבסס את נוכחותה הצבאית בסוריה”.
דעה זו נתמכת במה שאמר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו באפריל האחרון, כשאמר: “אנחנו מאלצים משטרים שתומכים בטרור מחוץ לגבולות ישראל לשלם מחיר כבד”.
קרדיט: בלדי ניוז קרדיט לתמונה: דובר צה”ל