להלן גילוי נוסף במסגרת "הכר את שכניך, ודע את פועלם לשגשוג סיני ולרווחת תושביו" .
במצרים כ-50 שדות תעופה, 31 מתוכם הם לשימוש צבאי. בשנים האחרונות ובעיקר מאז שעבד אל-פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים ניכרת במצרים תנופה לבניית והרחבת שדות תעופה במרחב קהיר – סיני עפ"י הפרוט להלן:
- בשדה התעופה האזרחי באל עריש, נבנים 6 דירים (מחסה מוגן) למטוסי קרב/הפצצה|. העבודות בראשיתן ויתכן שבמקום יבנו דירים/מתקני תשתית צבאיים נוספים
- שדה התעופה שהותיר אחריו צה"ל ברפידים, נסלל מחדש ובמקביל נסלל מסלול המראה נוסף ונבנים 8 דירים. העבודות בעיצומן וכוללת גם הקמת מבנים שונים. הטיעון המצרי לעבודות בשדה (הסכם השלום אוסר בניית כל תשתית צברית שתשרת את חיל האוויר המצרי) הוא כי הוא נועד לרווחת הבדואים המתגוררים במרכז סיני. לא ברור מדוע הבדואים זקוקים לשני מסלולי המראה ומה השימוש שהם יעשו בדירים.
- בשדה התעופה הצבאי בצאלחיה (כ- 25 ק"מ ממערב לקנטרה) נוספו 20 דירים למטוסים
- בשדה התעופה הצבאי בכתמיה (כ-70 ק"מ ממערב לסואץ) נסלל מסלול נוסף ונבנים 5 דירים. לטענת המצרים המסלול הנוסף נועד לצורכי תיירות. טרם הובחן בנחיתת מטוסים אזרחיים בשדה.
- בשדה התעופה הצבאי ביר ע'רידה (כ- 115 ק"מ ממערב לראס סודר) נבנים 30 דירים למטוסים
- במרחב הצבאי דהשור (כ-35 ק"מ דרומית מערבית לקהיר), בו חונות יחידות רבות ואשר משמש כמרכז לוגיסטי של צבא מצרים, נבנה שדה תעופה חדש אשר ישמש להערכתי כבסיס למטוסי תובלה
- בשדה התעופה הצבאי קהיר מערב (כ- 30 ק"מ ממערב לקהיר) נבנו 19 דירים למטוסים ונסלל מסלול נוסף. גם כאן הטיעון המצרי הוא שהמסלול הנוסף ישרת את תנועת התיירים הפוקדים את הפירמידות. בצילומי לוויין לא אותרה נחיתת מטוסי נוסעים במקום.
בניית הדירים בסיני, שיקום השדה שהותיר אחריו צה"ל ברפידים וסלילת המסלול הנוסף בשדה זה, מצביעה כאלף עדים, כי הבניה נועדה לשרת את הצבא המצרי. אני קצת מפקפק בצורך של תושבי סיני בשדה אזרחי נוסף ברפידים. באשר לטיעון כי השדה נועד לקדם את התיירות באזור, הרי ששדות הקיימים בשארם א־שיך , ובא-טור לא שוקקים תיירים! ומרחב רפידים אינו אתר תיירות נחשק במיוחד…
פעילות הבניה הצבאית בשדות התעופה בסיני היא נגיסה נוספת מהשרידים שנותרו מהנספח הצבאי להסכם השלום. (לא שאת יתר סעיפי ההסכם הם ממלאים בקפידה…).
באשר לעבודות הפיתוח ביתר שדות בתעופה הצבאיים במרחב קהיר תעלת סואץ, הרי שהם כמובן אינן נוגדות את הסכם השלום. אך עצם העובדה שמכל רחבי מצרים ומכל ה"איומים" על מצרים ממערב (גבול לוב) ומדרום (סודן/אתיופיה) ומצפון (הגנה על שדות הגז בים התיכון), עבודות פיתוח שדות התעופה, מבוצעות רק בחזית מול ישראל.
במאמר שכתב העיתונאי אמנון לורד ב"ישראל היום" (16/11/2017) הוא מספר כי הוא העלה בפני מקורב לראש הממשלה את שאלת בניית מתקני התשתית הצבאיים בסיני וזה ענה לו …"למצרים דאגות אסטרטגיות חמורות (הדגשה שלי א.ד.) בגבול סודאן"… מפליא הדבר בגבולה הדרומי של מצרים לא הורחב אף שדה תעופה.
באשר ל"איום" הלובי נודע לי לאחרונה כי בשדה התעופה הצבאי בסיווה (כ-40 ק"מ ממזרח לגבול מצרים/לוב), מבוצעות עבודות עפר שכנראה מיועדות לסלילת מסלול תעופה נוסף בשדה. אם אכן יתברר כי זהו מסלול תעופה נוסף, הוא ישמש להערכתי כמסלול תעופה לצרכים אזרחיים של תושבי נאת המדבר סיווה.
פרקים קודמים:
מצרים:פיתוח מואץ של תשתיות צבא במרחב תעלת סואץ – סיני.פרק 1 בסדרה.
מצרים: סלילת אוטוסטרדות בסיני. פרק 2 בסדרה.
מצרים:גשר ומנהרות חדשות בתעלת סואץ.פרק 3.
מצרים:מערך הביצורים בפתחת רפידים מתפורר. פרק 4.
קרדיט: סא"ל (דימ') אלי דקל – חוקר מערכות תשתית בארצות ערב
רוב שירותו הצבאי (1962-1983) עסק אלי דקל בחקר מערכות תשתית בארצות ערב ופרסם עשרות מחקרים בנושא. מאז פרישתו לגמלאות כרע"ן השטח והיעדים בחטיבת המחקר באמ"ן, ממשיך אלי לחקור בנושא, ובמיוחד במצרים. מחקריו הנוכחיים מבוססים בעיקר על צילומי הלוויין ב-Google Earth. לפני שבע שנים פורסם ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע" העוסק במקומו של מחקר השטח בהערכת המצב הלאומית. הספר זכה לשבחים רבים מבכירים בחמ"ן.