מעבר לקצה היכולת: האם המצור הימי יביא לקריסה מוחלטת של טהרן?
מג'ידרזה חרירי, נשיא לשכת המסחר איראן-סין, אמר כי המצור הימי הוא זה שמביא את כלכלת איראן לתקופת בלאי והרס, ולא ארה"ב. עלות ההובלה של מכולות מסין עולה מ-3,000 דולר ל-12,000 דולר, וגורמת להפסד שנתי של 18 מיליארד דולר. הוא הדגיש כי יש להביא לכלל סיום את המצור הזה בכל מחיר.
מג'ידרזה חרירי אמר את הדברים בראיון שהעניק לכלי התקשורת האיראני KhabarOnline, ובו הציג ניתוח מדויק המשקף את המציאות הכלכלית הקשה שבה נמצאת איראן.
ההסבר המתמטי והכלכלי מאחורי דבריו, לצד המשמעות הפוליטית:
המכניקה הכלכלית: מניין מגיע ההפסד של 18 מיליארד דולר?
חרירי הציג בראיון חישוב לוגיסטי מדויק המבוסס על אילוצי התחבורה החדשים שנכפו על איראן בעקבות המצור הימי האמריקני במצר הורמוז:
- התייקרות הנתיב החלופי: עלות הובלת מכולה אחת מסין לאיראן בדרך הים עמדה על כ-3,000 דולר. עקב המצור הימי, איראן נאלצת להעביר סחורות בנתיב יבשתי חלופי ויקר, שמקפיץ את העלות הממוצעת ל-12,000 דולר למכולה.
- תוספת העלות למכולה: מדובר בייקור ישיר של 9,000 דולר עבור כל מכולה בודדת.
- מכפיל נפח המסחר השנתי: לנמליה הדרומיים של איראן נכנסות בשגרה כ-2 מיליון מכולות בשנה.
החישוב של חרירי מדויק מתמטית, והסכום של 18 מיליארד דולר מייצג את הנטל התקציבי העודף שנוצר רק מהלוגיסטיקה של שינוע הסחורות.
האם הוא שיקף את האמת המלאה על מצב הכלכלה?
חרירי אמר את האמת לגבי הנזק הקטסטרופלי של המצור, אך דבריו נועדו לשרת מטרה פוליטית פנימית והם אינם משקפים את מלוא התמונה הכלכלית:
- חומרת המצב אכן אמיתית: הנתון שהציג חרירי (18 מיליארד דולר) גבוה יותר מכל התקציב השנתי שאיראן מקצה ליבוא תרופות ומוצרי יסוד (העומד על פחות מ-15 מיליארד דולר). המשמעות היא שהמצור הימי חונק את קופת המדינה.
- הסתרת האחריות הפנימית: בניסיונו לקבוע כי "המצור מביא את הכלכלה לבלאי, ולא ארה"ב", חרירי מנסה להפריד בין הלחץ הפיזי בשטח לבין המדיניות האמריקנית וההתנהלות הפושעת או הכושלת של המשטר האיראני עצמו.
- התעלמות מגרעין המשבר: כלכלת איראן סובלת מאינפלציה דוהרת שהגיעה לכ-69% ומנפילה חדה בערך הריאל. המצור הימי האמריקני אכן שיתק כמעט לחלוטין את יצוא הנפט (ש-90% ממנו זרם לסין), אך קריסת המשק היא תוצאה של סנקציות ממושכות, בידוד בינלאומי וניהול כלכלי כושל של שלטון האייתוללות, ולא רק של עלויות ההובלה היבשתיות.
מדוע הוא קרא לסיים את המצור "בכל מחיר"?
חרירי מייצג את המגזר העסקי שמנהל את ציר הסחר האסטרטגי ביותר של איראן – ציר טהרן-בייג'ינג. אזהרתו מפני "ניסיון להתרגל למצור כפי שהתרגלנו לסנקציות" נובעת מההבנה שהמשק האיראני נמצא בנקודת שבר פיננסית. מבחינתו, ללא פתיחה מחדש של נתיבי הים וחידוש יצוא הנפט לסין, לכלכלת איראן אין מרחב נשימה והיא צועדת לקראת קריסה מוחלטת.
קרדיט: רשתות חברתיות