הקווים האדומים של קהיר: מדוע מצרים מסרבת לבקשת עזרה סעודית שתגרור אותה להרפתקה צבאית בתימן
דיווח: מצרים הודיעה לערב הסעודית על העדפתה לפתרון הדיפלומטי על פני הסלמה צבאית בתימן. עמדת קהיר מתמקדת בהגנה על היציבות הכלכלית והביטחונית של ערב הסעודית באמצעות אמצעים ימיים, אוויריים ומודיעיניים, במקום התערבות יבשתית; שכן הזהירו פקידים מצריים כי פתיחת מלחמה נגד החות'ים תשווה להתנגשות עקיפה עם איראן, ותהפוך את מצרים למטרה פוטנציאלית. האיומים על מכליות הנפט בים האדום עשויים לדחוף את מצרים לפעול להגנה על חופש השיט, אך ללא התערבות בשטח התימני.
הדיווח שלעיל משקף את מאחורי הקלעים של ביקור הבזק של יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, בקהיר. המפגש התקיים על רקע הסלמה צבאית חריפה בתימן, שכללה מתקפות קשות של המורדים החות'ים על יעדים סעודיים ופגיעה בצינור הנפט המרכזי "מזרח-מערב" של הממלכה.
1. הסיפור מאחורי הדיווח: מצוקה סעודית וחיפוש גיבוי
- ההסלמה בשטח: המורדים החות'ים רשמו לאחרונה הישגים קרקעיים משמעותיים, כולל השתלטות על נמל מוחא האיסטרטגי ושלושה איים הסמוכים למצר באב אל-מנדב. במקביל, מתקפות טילים וכטב"מים נגד ערים ומתקני נפט בסעודיה אילצו את הממלכה להשבית חלקית את צינור הנפט המרכזי שלה.
- הססנות אמריקאית: סעודיה פנתה לוושינגטון בבקשה לתמיכה צבאית ישירה והרחבת התקיפות נגד החות'ים, אך ארצות הברית הבהירה כי היא אינה מעוניינת להרחיב את המלחמה בתימן או להיגרר לעימות חזיתי נוסף במזרח התיכון.
- הפנייה למצרים: לאור התנערות המערב, בן סלמאן הגיע לקהיר כדי לבקש מהנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי מעורבות צבאית מצרית פעילה, שכן מצרים מחזיקה בצבא היבשה החזק ביותר בעולם הערבי ורואה באב אל-מנדב אינטרס לאומי ישיר (בשל ההשפעה על ההכנסות מתעלת סואץ).
2. המשמעות של העמדה המצרית: תמיכה מוגבלת עקב "טראומת העבר"
הסירוב המצרי לגרסה הסעודית של הסלמה צבאית מבוסס על מספר שיקולים קריטיים:
- לא לכניסה קרקעית: מצרים הבהירה כי היא לא תשלח כוחות רגליים לתוך תימן. הזיכרון ההיסטורי של מצרים ממלחמת תימן בשנות ה-60 (שנודעה כ"וייטנאם של מצרים") עדיין מהווה תמרור אזהרה חריף עבור הפיקוד הצבאי בקהיר.
- הימנעות מעימות ישיר עם איראן: הדרג הביטחוני במצרים מבין שפתיחת חזית כוללת מול החות'ים פירושה מלחמה עקיפה (פרוקסי) מול איראן. קהיר, ששיפרה בשנים האחרונות את ערוצי הדיפלומטיה שלה מול טהרן, מעדיפה לשמר תפקיד של מתווכת אזורית ולא להפוך למטרה לטילים חות'יים.
- חלוקת תפקידים חלופית: מצרים הציעה לסעודים מודל של "הגנה מרחוק". היא מוכנה לספק סיוע מודיעיני, ליווי ימי של ספינות מלחמה בים האדום כדי להבטיח את חופש השיט, ואף תמיכה אווירית מסוימת, אך ורק כדי להגן על נתיבי הסחר הבינלאומיים ועל גבולות הממלכה, ולא כחלק ממסע מלחמה אקטיבי בתוך תימן.
- פתרונות עוקפים כלכליים: כחלק מהניסיון להקל על סעודיה מבלי לירות כדור אחד, עלה בדיונים הרעיון שמצרים תסייע לסעודיה לייצא נפט דרך נמלים חלופיים בים התיכון (כמו נמל סידי כריר) כדי לעקוף את האיום החות'י בים האדום.
שורה תחתונה
בעוד שההצהרות הרשמיות של מצרים וסעודיה מדברות על "סולידריות מלאה" ושותפות אסטרטגית, מאחורי הקלעים קהיר מציבה קו אדום ברור. מצרים מוכנה לשמש כרשת ביטחון הגנתית וימית עבור סעודיה, אך היא מסרבת להציל את הממלכה באמצעות הרפתקה צבאית קרקעית שתסבך אותה בעימות אזורי מול איראן ושלוחותיה.
