הסכם איראן בסכנה: הספקות המודיעיניים שהציתו מלחמת עולם בתוך ממשל טראמפ
דיווח: "מנהל המודיעין הלאומי, ג'ון ראטקליף, אמר לנשיא טראמפ ולפקידים בכירים אחרים כי הראיות שאספו סוכנויות המודיעין האמריקאיות מעלות ספקות רציניים לגבי מוכנותה של איראן להציע את ההקלות הגרעיניות שארצות הברית שואפת להשיג בכל הסכם סופי, זאת על פי שלושה מקורות שמקורבים לאותן דיונים".
- שיח פנימי סותר: סוכנויות המודיעין האמריקאיות יירטו דיונים פנימיים שניהלו בכירים בטהראן. דיונים אלו היו מנוגדים לחלוטין למסרים שהאיראנים העבירו למתווכות ולארצות הברית.
- חוסר כוונה לוותר: המידע המודיעיני הצביע על כך שהכוונות האמיתיות של איראן אינן עולות בקנה אחד עם מחויבויותיה בהסכם. הועלה ספק כבד אם היא באמת תסכים לבצע את הוויתורים הגרעיניים שוושינגטון דורשת (כמו דילול אורניום מועשר ומניעת פיתוח נשק גרעיני).
- חולשת הפיקוח: גורמים במערכת הביטחון האמריקאית הביעו ספקנות רחבה לגבי היכולת לוודא שאיראן אכן תציית לדרישות ההסכם הסופי.
- מחנה המתנגדים: ראש ה-CIA ג'ון ראטקליף, מזכיר המדינה מרקו רוביו ושר ההגנה פיט הגסת' התייצבו לצד המודיעין והביעו חששות כבדים מההסכם.
- מחנה התומכים: סגן הנשיא ג'יי די ואנס והשליחים המיוחדים ג'ארד קושנר וסטיב וויטקוף דחפו בכל זאת להמשיך קדימה ולחתום על ההסכם.
- האיום בפיטורים: הדיווחים על כוונת טראמפ לפטר את המתנגדים (כמו הגסת' וראטקליף) נובעים מכך שהתנגדותם הפומבית או הדלפת המידע נתפסות כניסיון "לתקוע מקלות בגלגלים" של מדיניות החוץ של הנשיא. גורמים רשמיים בממשל הבהירו כי "הוויכוח הוכרע" וכי טראמפ הוא מקבל ההחלטות הסופי, ולכן מי שימשיך להתנגד להסכם שמוביל הנשיא עלול לשלם במשרתו.
האם טראמפ באמת רצה לפטר אותם?
כאן צריך להיזהר.
יש דיווחים לא מאומתים ופרשנויות שטענו שטראמפ שקל להעניש או אפילו לפטר בכירים שהתנגדו להסכם, בעיקר את הגסט ואת ראטקליף. אבל נכון לעכשיו אין אישור רשמי לכך, והבית הלבן הכחיש חלק מהדיווחים הללו.
לכן העובדה היא:
- היה ויכוח חריף בתוך הממשל.
- ראטקליף ורוביו העלו הסתייגויות מודיעיניות.
- טראמפ החליט להתקדם למרות ההסתייגויות.
- הטענות על פיטורים נשענות כרגע בעיקר על הדלפות ופרסומים תקשורתיים, ולא על הודעה רשמית.
מבחינה אסטרטגית, מה שמעניין במיוחד הוא שהמודיעין לא טען בהכרח שאיראן משקרת לגבי כל ההסכם; הוא טען שיש פער בין מה שאיראן אומרת בפומבי ובמשא ומתן לבין מה שבכיריה אומרים בינם לבין עצמם. זה סוג המידע שבדרך כלל גורם לאנשי מודיעין להיות הרבה יותר פסימיים מאשר לדיפלומטים.

