איראן מתקשה לשקם את מערכות ההגנ”א שלה בגלל חוסר זמינות של מערכות בצד הרוסי

ההתרסקות הצבאית האיראנית במלחמת 12 הימים, הובילה כצפוי לאכזבתה של איראן מרוסיה. עתה תוהים באיראן כיצד לשקם את כבודם הלאומי בדגש על תשתית הגנה אווירית אפקטיבית וחיל אוויר.
מזה שנים איראן אמנם לטשה עיניה למערכת S-400 ועדיין היתה רוצה להצטייד בה, אך אילוצי המלחמה גובים מרוסיה מחיר משמעותי שפוגע גם ביכולת היצוא הבטחוני שלה.
לראיה, עקב המלחמה, רוסיה כבר עיכבה אספקה של מערך 2 סוללות S-400 להודו (בעיסקה משנת 2018) ורק עתה התחייבה מחדש לספק אותן בשנים 2026-2027 ולא לפני כן. כאשר במקביל, הרוסים גם מנהלים מגעים עם ההודים על השבחת מטוסי Su-30MKI בדגש על מכ”מים חדישים, רכש מערכות אלקטרוניות, טילי אוויר-אוויר ועוד.
כמובן שאיראן זקוקה למענה דומה לפני 2027 ולכן כבר פוזלת לכיוון סין תוך שעוררה מחדש את המגעים לרכש מטוסי J-10C (כתחליף למטוסי מיג 35 וסו-35 רוסיים בהם האיראנים שקלו להצטייד). אך הבעיה במה האיראנים יצטיידו בהגנה האווירית: מערכת HQ-9 הסינית אולי זמינה יותר, אך נחותה משמעותית מה-S-400 הרוסית היות ומקבילה בעצם ל-S-300 שכזכור כבר הושמדה ע”י חה”א באיראן. S-400 גם הוכיחה עצמה בהצלחה בהודו במלחמת הודו-פקיסטן האחרונה. ועל כן האיראנים בבעיה מבחינת פתרון יעיל ומיידי.
אך גם הרוסים בבעיה: גם אם יצליחו “לגרד” כמה סוללות על חשבון התחייבויות ייצוא אחרות/קודמות, הרי שביצועי חיה”א הישראלי באיראן מעלים אצל הרוסים חשש מפני יכולת התמודדות ישראלית מוצלחת גם עם S-400 – תסריט גרוע מאוד מבחינת הרוסים אשר אם יתממש, יפגע קשות בתדמיתו היוקרתית של היצוא הבטחוני הרוסי שמזרים הון עתק לרוסים. מאידך, אם הרוסים יתעקשו לספק לאיראנים רק גרסה חדישה כלשהי של S-300, הרי שזה ידחק את האיראנים לרכישה מהירה יותר של המערכת הסינית.

קרדיט: ערוץ אנליזה ניוז     קרדיט לתמונות: משרד ההגנה הרוסי