מצרים: מערך הגישור הצבאי בתעלת סואץ – פרק 18
רקע היסטורי
לצבא מצרים יש ניסיון של עשרות שנים בחצייה מהירה של תעלת סואץ. כבר במלחמת ששת הימים (1967) היו לצבא מצרים 5 גשרים צפים, שעגנו בגדות תעלת סואץ כל ימות השנה, והיו בכוננות של דקות ספורות לגשר עליה ע”י הסטת הגשר הצף לעבר הגדה המזרחית.
במלחמת יום הכיפורים ביצע צבא מצרים נחיתת סער ראויה לשבח בסיני. כתוצאה מתכנון מדוקדק ומפורט לפרטי פרטים, ומערך הדרכה משומן, שתרגל את נושא הגישור שוב ושוב, עמד הצבא המצרי בלוח הזמנים, שהציב לעצמו. כך עם שחר ב- 7 לאוקטובר, 16 שעות לאחר תחילת המלחמה, היו בסיני כל כוחות הדרג המסתער של הארמיה השנייה בהרכב של 3 דיביזיות חי”ר מתוגברות ב-3 חטיבות טנקים. סה”כ הדרג המסתער של כל דיביזיה מנה 1663 כלי רכב 225 מתוכם טנקים (הארמיה השלישית, כתוצאה מהערכה שגויה של הקרקע בגזרתה, פיגרה במספר שעות אחרי הארמיה השנייה). יש לזכור, כי במלחמת יום הכיפורים התמודד הצבא המצרי עם בעיות, שאינן ניצבות לפניו כיום כגון: הצורך לנייד את אמצעי הגישור מהמחסנים העורפיים באזור קהיר, הצורך לפרוץ את מכשול העפר בגובה של 15 מטר של סוללת בר לב, והצורך להכשיר מעברים בדופן התעלה המזרחי ולהכשיר צירים מזרחה תחת אש. עצם העובדה שצבא מצרים הצליח להעביר את גיסותיו בזמן קצר לסיני, הכתה בתדהמה רבים מצמרת אמ”ן, שלפני המלחמה לא העריכו, שהמצרים מסוגלים לבצע מהלך מורכב כזה (פרטים ראה בספרי “מודיעין תלוש מהקרקע” פרק “ה’קרב’ המודיעיני על צליחת התעלה”)
לאחר מלחמת יום הכיפורים ונסיגת צה”ל מסיני הורחבה תעלת סואץ מ-180 מטר ל-320 מטר. עקב עבודות ההרחבה הוסרה כליל סוללת העפר, שבנה צה”ל (“סוללת בר־לב”), ומאז אין עוד מכשול קרקעי על שפת תעלת סואץ. בגדות התעלה הוכשרו, כל כמה מאות מטרים, “ירידה/ות מסודרות למים” (בנית דופן האבן בגדת התעלה בשיפוע מתון) המאפשרות תפעול נוח של ציוד אמפיבי וגשרים צפים.
מערך הגישור ששימש את צבא מצרים במלחמת יום הכיפורים
כאמור לעיל, התכוננה מצרים היטב לצליחת התעלה, ובנתה מערך גישור שכלל כ-30 גדודי גישור המאורגנים ב-3 חטיבות גישור. לכל ארמיה הוקצתה חטיבה. החטיבה השלישית נשארה במטכ”ל ונועדה בעיקר לגשר על הנילוס, במקרה שגשרי הנילוס יפגעו כתוצאה מתקיפה ישראלית. במקביל לכך הוקם במעדי (מדרום לקהיר) בית הספר לגישור ולצליחה.
הרעיון המרכזי של הוגי תכנית הצליחה, שהתבססה על הידע הרב, שצברו הרוסים בנלחמת העולם השנייה בחציית מכשולי מים באירופה, היה שכל דיביזיה זקוקה לשני גשרים. אחד מהם חייב להיות “גשר כבד” המסוגל לשאת טנקים. בנוסף לכך צוידה כל דיביזיה בגשר קל במעמס של 4 טון, ששימש בעיקר כגשר דמה. מרכיב חשוב במערך הגישור היה נושא המעבורות ורכב אמפיבי. הרעיון כאן היה, שהגשרים הפרושים על תעלת סואץ הם עצמים גדולים (340X10 מטר) שיחסית קל לפגוע בהם. לכן השאיפה הייתה להפעיל את הגשרים בלילה. ביום התנהלה התעבורה באמצעות שפע של מעבורות וכלים אמפיביים. ציוד הגישור הוא מודולרי ומבוסס בעיקרו על תיבות ציפה (פונטון). כאשר גשר נפגע בצורה קשה ניתן לפרקו ולבנות מספר מעבורות להעברת הגייסות עד לתיקונו.
אמצעי הגישור, שהוקצו לדיביזיית חי”ר בעת צליחת התעלה במלחמת יוה”כ
מניתוח השטח של תעלת סואץ עולה, כי ניתן לחצות את התעלה ב-5 גזרות דיביזיוניות. השטח מאז לא השתנה, לפיכך מצאתי לנכון להביא בפניכם פרוט מדויק של פריסת מערך צליחה של דיביזיה במלחמת יוה”כ. במקרה שלפניכם המדובר הוא בדיביזיית חי”ר 7 שחצתה את תעלת סואץ בגזרת ג’ניפה – שלופה (ק”מ 133-145 בתעלת סואץ) מערך זה נראה ישים גם כיום, וזאת למעט גשרי הסירות לחי”ר, שכיום אין בהם צורך. [ראה להלן].
סד”כ ציוד הגישור, ששימש את המצרים במלחמת יוה”כ.
סד”כ ציוד הגישור כיום לא ידוע לי, אך סביר להניח כי הוא לא פחת ממה שעמד לרשותם במלחמת יום הכיפורים. לכן בסוף המאמר מצורפת טבלת סיכום אמצעי הצליחה בצבא מצרים במלחמת יום הכיפורים” [נספח א’] .
מערך הגישור כיום
- הגשרים הצפים הצבאיים הפרוסים לאורך תעלת סואץ בשגרה
מאז שנת 2007 (השנה בה הוחל להאיץ בצורה משמעותית את בניית התשתית הצבאית בסיני), פרוסים באורח קבע לאורך תעלת סואץ 11 גשרים צפים כולם מסוג “יוניפלוט כבד 50 טון”. 3 מתוכם מצויים בתוך מימי התעלה ומוכנים לגשר עליה בתוך מספר דקות. נוסף על כך קיימים על שפת התעלה על “משטחי צליחה” (גדת תעלה, שהוכשרה במיוחד לצורך הרכבה והטלה של ציוד צליחה למים) עוד 8 גשרים צפים. כל גשר כזה מורכב בד”כ מ-16 חלקות גשר שיש צורך לדחוף אותן למים באמצעות דחפורים, ושם להרכיבן לגשר. משך הזמן המוערך לפעולה זו הוא שעה עד שעה וחצי לכל היותר. [מיקום ראה במפה שלהלן]
כמה מילים על גשרי יוניפלוט כבדים 50 טון: סוג גשר זה היה מרכיב חשוב במערך הצליחה המצרי במלחמת יוה”כ (הוא גם היה ה”כוכב” של מערך הגישור הישראלי במלחמה זו). גם כיום גשר היוניפלוט הוא השלד, שעליו מושתת מערך הגישור המצרי. מדובר בקוביית פלדה (פונטון) בגודל ½2 X ½2 מטר באורך של ½5 מטר, שבאמצעותה ניתן, כמו בלגו, להרכיב אמצעי גישור שונים כגון גשרים קלים, בינוניים, וכבדים (בהתאם למספר הפונטונים המונחים לרוחב הגשר) ודוברות במעמסים שונים. (לרכב, לטנק בודד, לשני טנקים). היתרון בשיטת גישור זו הוא, שניתן לקבוע את חוזק הגשר בהתאם לצורך ולנוחות התפעול. המגבלה שגשרי היוניפלוט מורכבים מחלקים רבים ומשך זמן ההקמה של הגשר הוא מספר שעות. בגלל סיבה זו מורכבים גשרי היוניפלוט מראש ומונחים בתעלה בשלמותם, או שהגשר מפורק ל- 16 חלקים (כל חלק כולל 16 פונטונים מורכבים) המונחים על “משטח צליחה” על שפת התעלה.
בנוסף לגשרי היוניפלוט קיימים בסד”כ המצרי, עוד מתקופת מלחמת יום הכיפורים גשרים מהירי הקמה במעמס 60 טון מסוג PMP. היתרון הבולט של גשרים אלה הוא, שהם מורכבים ממספר חלקות קטן ותוך זמן של פחות משעה ניתן לגשר על תעלת סואץ הנוכחית. שרוחבה מגיע ל-340 מטר. בסוף המאמר מופיעה טבלה בה יש נתונים השוואתיים בין סוגי הגשרים השונים [נספח ב’].
- מעבורות
לצד הגשרים קיימת בד”כ מעבורת “יוניפלוט” המשמשת לתעבורה של כוחות צבא קטנים הזקוקים לחצות את התעלה. מעבורות אלה מתוכננות לשמש גם “כחלקי חילוף” לגשר אם הוא נפגע מסיבה כלשהי. מספר המעבורת בעת שגרה הוא קטן יחסית, ולהערכתי תתווספנה בעת חירום מעבורות נוספות. ידוע, כי למצרים יש (עוד ממלחמת יוה”כ) מעבורות מתניעות מסוגGSP , ובשנים האחרונות הם רכשו מעבורות לטנקים מתקדמות מסוג PMM2M. [ראה לעיל]
- תעלת סואץ החדשה – “מעקף איסמעליה”
בשנת 2014 הוחל בכריית תעלת סואץ חדשה. המדובר הוא בקטע של כ-35 ק”מ בו נכרתה ממזרח לתעלת סואץ תעלה נוספת. התעלה החדשה תאפשר תנועה דו סיטרית של אניות במרחב אל באלח – דוורסואר, ובכך יתקצר משך זמן המעבר בתעלת סואץ. כדי לחצות את מעלת סואץ בקטע מרכזי זה של תעלת סואץ, יש למעשה צורך להתגבר כיום על שני מכשולי מים בזה אחר זה.
- מחנות ומחסני ציוד גישור לאורך התעלה
בקרבת כל אחד מגשרי התעלה בגדה המערבית של תעלת סואץ קיים מחנה צבאי המשמש את היחידה המפעילה את הגשר (כל גשר “כבד” מופעל על ידי כוח בסדר גודל גדודי, גשר קל/דמה מופעל ע”י פלוגה). בכל מחנה יש מחסנים לציוד העזר הדרוש להפעיל את הגשר כגון: סירות גרר, מנופים ודחפורים. חלק מהמחנות הם גדולים יותר, ולעתים יש מחנות למספר גדודים הכוללים גם מבני אחסון גדולים. במחנות אלה מאוחסנים בוודאות גם גשרי PMP מהירי הקמה. יתכן שבמחנות מאוחסנים גם גשרים נוספים כגון גשרי דמה, אשר הוכיחו את עצמם במלחמת יוה”כ, וכן יתכן שמאוחסנות בהם גם דוברות מתקדמות כגון GSP או PMM2M , שידוע בוודאות כי הן מצויות בסד”כ המצרי. [הדגמת מחנה קבע ראה נספח ג’]
לפני כשלוש שנים הוחל בבניית שני מחנות גדולים בגדה המזרחית של תעלת סואץ. האחד בק”מ ה-68 ממזרח לגשר פירדן, והשני בק”מ 86 ממזרח לתחנת האיתות סרפאום. במחנות אלה נבנים גם מבני אחסון גדולים. נכון לפבר’ 2017 המחנות עדיין נמצאים בבניה וטרם אויישו. להערכתי, יתכן שהמחנות ישמשו גדודי גישור חדשים, וזאת בגין הצורך לגשר על “תעלת סואץ החדשה”.
- מחנות יח’ גישור באזור קהיר
בהקסטפ שממזרח לקהיר ובמעדי אשר בדרום קהיר אותרו מחנות ובהם יש ציוד גישור אשר ככל הנראה משמש את חטיבת הגישור המטכ”לית המיועדת בעיקר לגשר על הנילוס, במקרה שגשריו יפגעו
- מערך ההדרכה
בית הספר המרכזי לגישור נמצא במעדי אשר מדרום לקהיר. בנוסף על כך בחלק ממחנות הגישור שלאורך התעלה קיימים מתקני אימון בגישור. ביניהם: בסיס דוורסואר בצפון האגם המר הגדול אשר בו יש מספר מחנות קבע של יחידות גישור, וכן מתקן הדרכה שהוא כפי הנראה של ארמיה 2. בק”מ 139 של התעלה, מצפון לשלופה, נמצא אגד מחנות צליחה נוסף, שבו יש מתקני אימונים שהם כפי הנראה של ארמיה 3.
סיכום
צבא מצרים ביצע במלחמת יוה”כ מהלך צליחה הראוי לכל שבח. מאז הוא ממשיך להתאמן ולשכלל את נושא הצליחה. בכל ימות השנה פרושים כיום לאורך תעלת סואץ 11 גשרים צבאיים, 3 גשרים אזרחיים ומנהרה. לצד הגשרים יש מחנות קבע הן לגשרים הפרוסים והן לגשרים נוספים מהירי הקמה מסוג PMP. מערך זה בחלקו מוכן לפעולה תוך מספר דקות ובחלקו תדרש פעולה של כשעה – שעה וחצי עד לפריסת הגשרים.
המגבלה העיקרית של מערך הגישור הצף היא משך התנועה האיטי יחסית על הגשרים (נסיעה מהירה ולא זהירה יכולה לחבל בגשר – ראה פרק הצליחה בספר “ניצחון בסבירות נמוכה”) לפיכך להערכתי דיביזיה ממוכנת/משוריינת (ההבדל ביניהם מבחינת משך הצליחה הוא זניח) שתחצה בסד”כ מלא את תעלת סואץ באזורים, בהם קיימת רק תעלה אחת נע בין 8 שעות ל½4 שעות – תלוי בסוג הגשר ואם החצייה ללא מובילים או עם מובילים.
חציית התעלה באזור “מעקף איסמעיליה” שבו יש למעשה צורך לחצות 2 תעלות, נע להערכתי בין ½11 ל-½13 שעות תלוי בסוג הגשרים, ואם החצייה היא ללא מובילים או עם מובילים. [נספח ד’]
יש לזכור, כי בסיני נבנתה תשתית לוגיסטית נרחבת המייתרת את הצורך במעבר של חלק מהלוגיסטיקה בשלב הראשון של החצייה, ולפיכך ניתן לקצר משמעותית את פרקי הזמן, שמניתי לעיל. ראה נספח ד’]
מערך הגישור האזרחי הקיים לאורך תעלת סואץ (ראה פרק 15 בסדרת מאמרים זו) משפר את יכולת צבא מצרים לחצות במהירות את תעלת סואץ ומצמצם את סיכוי הפגיעה של מערך הצליחה במקרה של מלחמה.
פרקים קודמים:
מצרים:פיתוח מואץ של תשתיות צבא במרחב תעלת סואץ – סיני.פרק 1 בסדרה.
מצרים: סלילת אוטוסטרדות בסיני. פרק 2 בסדרה.
מצרים:גשר ומנהרות חדשות בתעלת סואץ.פרק 3.
מצרים:מערך הביצורים בפתחת רפידים מתפורר. פרק 4.
מצרים: הרחבת שדות צבאיים בסיני ובמרחב קהיר – תעלת סואץ. פרק 5
מצרים: לכל חייל מצרי בסיני – נבנה מחסן תחמושת בגודל 3 מ”ר. פרק 6.
מצרים: הצבא המצרי אוגר דלק בסיני.פרק 7.
מצרים: הכפלת סד”כ מובילי הטנקים.פרק 8.
מצרים: כוחות היבשה בצבא מצרים. סקירה כללית וסיכום תכניות הרכש. פרק 9 .
מצרים:זרוע ההגנה האווירית.סקירה כללית וסיכום תכניות רכש.פרק 10.
מצרים: זרוע הים בצבא מצרים. סקירה כללית וסיכום תכניות רכש. פרק 13.
מצרים: זרוע האוויר-סקירה כללית וסיכום תכניות רכש. פרק 14.
מצרים: גשרים חדשים על תעלת סואץ. פרק 15
מצרים: מה מסתירה מצרים בנושא ההתעצמות הצבאית – פרק 16
מצרים אוגרת דלק ליום סגריר – פרק 17
קרדיט: סא”ל (דימ’) אלי דקל – חוקר מערכות תשתית בארצות ערב