מבוכה בישראל: ירדן חיבלה במזיד בחקירת ניסיון חדירה של כשב"מ חות'י-אירני לישראל דרך מפרץ עקבה
הכתב הצבאי של ערוץ 14 דיווח כי לפני כשלושה שבועות הוכרז במרחב הימי של אילת חשד לחדירה, ובמערכת הביטחון בודקים האם מדובר על כלי שיט בלתי מאויש ששוגר מרחוק. לוחמינו מחיל הים פתחו לעברו באש והוא שב לכיוון ירדן. יתכן מדובר בבדיקת ערנות של החותים לחיל הים הישראלי לקראת אירוע טרור אפשרי.
האירוע המתואר התרחש בסוף מאי 2026, ומערכת הביטחון אכן חוקרת אותו כעת בחשד ל-"ניסוי כלים" ובדיקת ערנות מצד גורמים עוינים, ייתכן של החות'ים מתימן.
להלן הפרטים המלאים והממצאים העדכניים על התקרית כפי שפורסמו בימים האחרונים במערכת הביטחון:
מה הסיפור וכיצד התפתח?
- הזיהוי הראשוני והירי: ב-29 במאי תצפיתניות של חיל הים זיהו כלי שיט מהיר שחצה את הגבול המזרחי במפרץ (מכיוון עקבה שבירדן) ונע לעבר אזור המלונות באילת. מפקדת של ספינת סיור מסוג "דבורה" (מפלגה 915) הכריזה על ניסיון חדירה, פתחה לעברו באש ופגעה בו. בעקבות הירי, כלי השיט הסתובב ונמלט בחזרה לחופי ירדן.
- התעלומה והגרסה שהשתנתה: בתחילה הועבר דיווח (שמקורו לכאורה בירדן) לפיו מדובר באדם שרכב על אופנוע ים ונפצע מהירי. אולם, חקירה מעמיקה של חיל הים ומערכת הביטחון שנחשפה לאחרונה העלתה כי לא היה רוכב על הכלי וכי המידע על הפצוע היה כנראה כוזב.
באיזה כלי שיט השתמשו?
הממצאים המסתמנים של מערכת הביטחון מראים כי מדובר בכשב"ם – כלי שיט בלתי מאויש (drone boat) שנשלט מרחוק.
- הסוואה: הכלי עוצב או נראה בתחילה כמו אופנוע ים, אך הופעל ללא מפעיל פיזי עליו.
- ייעוד: ההערכה היא שהכלי נשלח למטרות איסוף מודיעין או לנשיאת חומר נפץ, וכאמור, בעיקר כדי לבחון את זמני התגובה ואת מוכנות מערכי ההגנה של חיל הים הישראלי בזירת ים סוף.
מי עומד מאחורי האירוע?
במערכת הביטחון בודקים חשד כבד כי החות'ים בתימן (או שלוחים אחרים של איראן באזור) הם אלו שעומדים מאחורי הפעלת הכלי הבלתי מאויש. הנושא נמצא בחקירה ובבדיקה מול הגורמים הביטחוניים בירדן.
ההקשר הרחב: אזהרת "7 באוקטובר באילת"
הפרסום על התקרית הזו צף במקביל לחשיפה על דיונים פנימיים שקיים ראש השב"כ, דוד זיני. זיני הזהיר את בכירי הארגון כי בשל בידודה הגיאוגרפי, אילת מהווה נקודת תורפה וכי יש להיערך לתרחישים קיצוניים של ניסיונות פלישה או פיגועים המוניים לעיר דרך הגבול היבשתי עם ירדן או דרך המרחב הימי. מהשב"כ הובהר לאחר מכן כי מדובר בהיערכות ותכנון מבצעי כללי, וכי אין התרעה קונקרטית מיידית. בעקבות האירוע הימי, העלה חיל הים את רמת הכוננות במפרץ אילת.
תגובתה של ירדן לאירוע הייתה "מורכבת" והשתנתה ככל שהתפתח התחקיר הביטחוני הישראלי:
- העברת המידע הראשונית (דיווח כוזב לכאורה): מיד לאחר אירוע הירי בסוף מאי, הגורמים הירדניים העבירו למערכת הביטחון הישראלית דיווח לפיו מדובר באירוע אזרחי. על פי הגרסה הירדנית הראשונית, כלי השיט היה אופנוע ים מאויש, ורוכב ירדני שנמצא עליו נפצע כתוצאה מירי הלוחמים ונמלט בחזרה לחופיהם.
- ההפרכה והחשד להסתרה: לאחר חקירה מעמיקה של חיל הים הישראלי, התברר כי הדיווח הירדני על "הרוכב הפצוע" היה ככל הנראה מידע כוזב. במערכת הביטחון מעריכים כעת כי הכלי היה ריק לחלוטין (בלתי מאויש). עובדה זו מעלה את החשד שגורמים בירדן ניסו בתחילה "לכבות את האירוע" או להקטין את ממדיו כדי לא לעורר מתיחות ביטחונית ודיפלומטית.
- תיאום ביטחוני שקט: נכון לעכשיו, האירוע מנוהל בדרגים המודיעיניים והביטחוניים הגבוהים. ירדן וישראל מקיימות חקירה ובדיקה משותפת בנושא כדי להבין כיצד הגיע הכשב"ם (כלי השיט הבלתי מאויש) אל המרחב הימי שלהן, ומיהם הגורמים בתוך שטח ירדן שסייעו להפעלתו או להסתרתו.
הירדנים שומרים על פרופיל ציבורי נמוך מאוד בנושא זה, שכן חדירה של כלי מונחה-מרחוק המשויך לחות'ים או לאיראן מתוך שטחם הריבוני מהווה מבוכה ביטחונית קשה עבור הממלכה.
תובנות לכל: ישראל מבינה כי החות'ים כבר הפנימו שירי הטילים הבליסטיים או שיגור הכטב"מים המתאבדים לעבר ישראל מסוכל ברובו המוחלט , האפשרות הידיעה שלהם לנסות לפגוע בנו שהוא רק בעזרת כלים ימיים נשלטים מרחוק וגם זה רק אם יעשה במרחק קצר מאילת שאז זמן התרעה יצומצם לכמעט אפס. ישראל כבר הבינה את זה מזמן ונערכה בהתאם .
עכשיו נותרו, כמעט, רק 3 אופציות "מבטיחות" לחות'ים:
1- לשלוח סירות נפץ נשלטות מרחוק במספר קטן ממפרץ עקבה הירדני הסמוך.
2- דרך טריטוריה סעודית הסמוכה מספר קילומטרים מנמל אילת.
3- דרך סיני באמצעות מחבלי דאעש או מחבלי חמאס או דרך אנשי השבטים הבדויים הסמוכים שיעשו הכל תמורת סכום כסף הגון.
האופציה הסעודית כמעט אינה קיימת בגלל הסכסוך המר הקיים ביניהם , כך שנותרו רק האופציה הראשונה כפי שנעשה , ככל הנראה, באירוע הנ"ל , או דרך סיני. באשר לסיני האיראנים מכירים היטב את נתיבי ההברחות שבחצי האי שהרי הם העבירו דרך שם מאות טונות של נשק מכל הסוגים ומכל הגדלים.
אז אם הבחנו כבר בנמלה אחת ואיתרו את נתיבה לישראל ונסיגה ממנה , נותר רק לחפש את הקן ולרסס אותו. צריך להיות ברור כלל הברזל : " ראית נמלה אחת – יש עוד רבות כמוה באזור".
זה שיש רגישות למלך ירדן מצד ישראל, עקב שלטונו המעורער בממלכה, בו הוא מהווה בקושי רבע מהאוכלוסיה , לא אומר שצריך להפקיר את תושבי מדינת ישראל לפגיעתן הרעה של החות'ים שעושים הכל למימוש זממם.
