בין הלחץ מוושינגטון לאיומי נסראללה: המהלך הדרמטי של ביירות לפירוק המנגנון הכלכלי של חיזבאללה

ממשלת לבנון מנסה להכניס את מוסד הצדקה “אל-קרד אל-חסן” – של חיזבאללה תחת פיקוח ממשלתי מה שמעורר חשש בחיזבאללה שבכך יחשפו מנגנוני השליטה המאפשרים לארגון לשלוט על העדה השיעית בלבנון .

המהלך של ממשלת לבנון להכנסת מוסד "אל-קרד אל-חסן" תחת פיקוח נובע משילוב של לחץ בינלאומי כבד, קריסה כלכלית פנימית וניסיון להשיב את הריבונות המדינתית לאחר היחלשותו הצבאית של חיזבאללה. 
1. מה עומד מאחורי מהלך הממשלה?
    • לחץ אמריקאי ובינלאומי: ארצות הברית דורשת מלבנון לפעול נגד רשתות המימון של חיזבאללה כתנאי לסיוע כלכלי ולשיקום המדינה. המהלך נתפס כצעד הכרחי להוצאת לבנון מה"רשימה האפורה" של הארגון הבינלאומי למאבק בהלבנת הון (FATF). 
    • החזרת הריבונות הפיננסית: המוסד פועל כ"בנק צללים" ללא רישיון מהבנק המרכזי הלבנוני (BDL). הממשלה מנסה לאכוף פיקוח כדי למנוע את המשך קיומה של "מיני-מדינה" כלכלית שפוגעת במערכת הבנקאות הרשמית.
    • צעדים אופרטיביים: ביולי 2025 אסר הבנק המרכזי על מוסדות פיננסיים לבנוניים לעבוד עם "אל-קרד אל-חסן", ובתחילת 2026 פעל משרד הפנים לביטול היתרי העמותה של המוסד.

2. תגובת חיזבאללה
    • הגדרת "קו אדום": חיזבאללה הבהיר כי כל פגיעה במוסד היא קו אדום. הארגון הזהיר כי צעדים נגד המוסד יובילו ל"פיצוץ" מול הממשלה ולערעור היציבות הפנימית.
    • הצגת "עסקים כרגיל": למרות תקיפות ישראליות נרחבות נגד סניפיו, הארגון מיהר לשקם ולפתוח מחדש עשרות סניפים כדי להפגין חוסן בפני העדה השיעית והממשלה. 
    • מצוקה כלכלית: הארגון נאלץ להקפיא פיצויים לשיקום בתים עקב פגיעה בנכסיו ועצירת זרימת המזומנים מאיראן. 

3. כיצד חיזבאללה מנסים למנוע את הפיקוח?
    • שימוש בכיסוי משפטי חלופי: חיזבאללה מנסה לעקוף את המגבלות על ידי הקמת ישויות עסקיות חדשות (כמו חברת "ג'וד" למסחר בזהב) המפוצלות מהמוסד המרכזי כדי להקשות על הפיקוח. 
    • לחץ פוליטי ואיומים: הארגון משתמש בכוחו הפוליטי ובמועצה השיעית העליונה כדי לדרוש את שחרורם של כספים שהוחרמו (למשל בנמל התעופה) בטענה שמדובר ב"תרומות לגיטימיות". 
    • ניצול הוואקום הכלכלי: הארגון מדגיש בפני הציבור הלבנוני כי המערכת הבנקאית הרשמית קרסה וכי "אל-קרד אל-חסן" הוא המקור היחיד למתן הלוואות ושירותים פיננסיים ללא ריבית. 

השלב הבא: העימות כעת מתמקד ביכולת של משרד הפנים הלבנוני לאכוף את ביטול הרישיונות בפועל, אל מול איומי חיזבאללה להגיב בכוח אם פעילותו הכלכלית תשותק כליל.