השגריר לשעבר לורד מנדלסון, ראמ"ן לשעבר תמיר היימן ומיליון הדולר: מה באמת הסתתר מאחורי הקשרים שעוררו חקירה ביטחונית בבריטניה?
נחשפו קשרים של מנדלסון לראש המודיעין הצבאי לשעבר של ישראל תמיר היימן ומנדלסון שוחחו אחת לחודשיים, כך על פי הדיווחים, בדיקה של ממשלת בריטניה, בעוד השגריר לשעבר לקח הלוואה של מיליון דולר לרכישת מניות של חברות ישראליות.
הסיפור מאחורי הכותרת מבוסס על מסמכי הבדיקה של מנגנון הסיווג הביטחוני הבריטי (UKSV) שנחשפו במסגרת "תיקי מנדלסון". במסמכים נטען כי לפני מינויו של הלורד פיטר מנדלסון לשגריר בריטניה בארה"ב, הועלו חששות לגבי קשריו עם גורמים בכירים בסין, ברוסיה ובישראל, ובהם גם תמיר היימן. בנוסף צוין כי מנדלסון קיבל הלוואה של מיליון דולר לצורך השקעה בחברת טכנולוגיה ישראלית, דבר שעורר שאלות לגבי ניגודי עניינים אפשריים.
מה ידוע על השיחות עם תמיר היימן?
על פי הפרסומים, דווח כי מנדלסון והיימן שוחחו בקביעות, בערך אחת לחודשיים. אולם עד כה לא פורסם תוכן ממשי של השיחות, ולא נחשף מסמך המראה שהועבר מידע מסווג כלשהו. במסמכי הבדיקה הבריטיים עצם קיום הקשר הוצג כגורם סיכון אפשרי בעת הענקת סיווג ביטחוני, אך לא כהוכחה לפעילות בלתי חוקית או להעברת סודות.
איזה חומר הועבר?
נכון לעכשיו אין מידע פומבי המאפשר לקבוע שהועבר חומר מודיעיני או ביטחוני רגיש.
ההשערות שעלו בתקשורת הבריטית כוללות:
- הערכות גיאו-פוליטיות על המזרח התיכון.
- שיחות על תעשיות ביטחוניות וטכנולוגיות.
- סקירות אסטרטגיות הנגישות גם לגורמי מחקר ומדיניות.
- קשרים עסקיים וטכנולוגיים בין בריטניה לישראל.
כל טענה מעבר לכך היא ספקולציה שאינה נתמכת בראיות פומביות.
האם נגרם נזק לישראל?
נכון להיום אין שום ראיה פומבית לכך שנגרם נזק ביטחוני לישראל.
אילו היה מתגלה שהועבר מידע מסווג ישראלי לגורם זר ללא אישור, היה מדובר בפרשה חמורה ביותר. אולם בפרסומים עד כה אין אפילו רמז לכך. למעשה, שמו של היימן הופיע בהקשר של קשרים מקצועיים ואישיים שהבריטים סברו שיש להביא בחשבון במסגרת הליך הסיווג של מנדלסון.
האם נגרם נזק לבריטניה?
זו בדיוק השאלה שנבדקת בבריטניה.
הביקורת המרכזית אינה על תוכן השיחות אלא על כך שגורמי הביטחון הבריטיים המליצו שלא להעניק למנדלסון את רמת הסיווג המבוקשת בשל מכלול קשריו הבינלאומיים, אך למרות זאת הסיווג אושר. מבקרי ההחלטה טוענים כי עצם החשיפה להשפעות זרות יצרה סיכון פוטנציאלי לביטחון הלאומי הבריטי.
מי הפיק את המיטב מהקשרים הללו?
בהיעדר ראיות להעברת מידע סודי, קשה לדבר על "מרוויח" במובן המודיעיני.
עם זאת ניתן לזהות מספר גורמים שהפיקו תועלת אפשרית:
- מנדלסון עצמו – נהנה מגישה למומחים ולמקבלי החלטות בזירה הישראלית.
- גורמי ממשל בריטיים – קיבלו כנראה תובנות בלתי אמצעיות על המזרח התיכון.
- חברות טכנולוגיה ועסקים ישראליים – קשריו של מנדלסון עם ישראל יכלו להקל על יצירת הזדמנויות עסקיות והשקעות.
- ישראל – קשר ישיר עם דמות בעלת השפעה בממסד הבריטי עשוי היה לסייע בהעברת מסרים והבנת עמדות ישראליות.
השורה התחתונה
הכותרות יוצרות רושם של פרשת ריגול, אך מה שפורסם עד כה אינו מצביע על כך. העובדות הידועות הן שקיימו קשרים תקופתיים, שמנדלסון החזיק גם קשרים עסקיים לישראל, ושגורמי הביטחון הבריטיים ראו בכך גורם סיכון בעת הליך הסיווג שלו. עד כה לא פורסמה ראיה לכך שהועבר מידע מסווג, ולא הוכח שנגרם נזק ממשי לישראל או לבריטניה. עיקר הפרשה נסוב סביב שאלת שיקול הדעת של הרשויות הבריטיות באישור הסיווג הביטחוני של מנדלסון.
