הערבים מסוכסכים? מזל שיש את ישראל.

הערבים מסוכסכים? מזל שיש את ישראל  

הרכב ששמו "הליגה הערבית" יצא מהמוסך ושוב השמיע קול. המסקנה של הכינוס שלהם בשבוע האחרון בצד הירדני של ים המלח אולי תפתיע אתכם מעט. היא אינה מדברת על הנעשה בתימן המפולגת, בלוב המסוכסכת או בסוריה שבכלל סולקה מהליגה, אלא על מדינה קטנה בשם ישראל.

 

הנושא העיקרי של כינוס הליגה היה "הבעיה הפלסטינית" והדגישו רבים כי אין תכנית אחרת אלא התוכנית הסעודית וקראו למדינות העולם שלא להעביר את השגרירויות בישראל לירושלים (בלי הבדל בין מזרח העיר למערבה). המארח, עבדאללה מלך ירדן, אף ציין כי לא יהיה מוכן לכל שינוי באלקצא (הכוונה לכל מתחם הר הבית).

מהי הליגה הערבית?
הליגה הערבית (בערבית: גַ׳אמִעַת אַ-דֻוַל אַלְ-עַרַבִּיַה), היא ארגון בינלאומי לתיאום מהלכים חברתיים ופוליטיים משותפים ושיתוף פעולה אזורי. רוב החברות דוברות ערבית בתוכן "מדינת פלסטין", הבסיס שלה בבירת מצרים, קהיר.

"הליגה" נוסדה במהלך שנת 1945 כשמטרתה לשפר את התנאים של המדינות הערביות. הגורם שעמד מאחורי הקמת הליגה הייתה בריטניה שרצתה לשמור על האינטרסים שלה במזרח התיכון. בדומה לאו"ם, גם הסמכויות של הליגה הערבית מוגבלות, ואין לה יכולת השפעה גדולה.

הליגה גם חוותה משברים לאורך הדרך. הגדול שבהם היה הסכם השלום בין ישראל למצרים שהייתה המנהיגה של הליגה. הדבר הוביל לגירוש מצרים מהליגה לעשור עד 1989. משבר נוסף הוא "משבר כווית" של אוגוסט 1990 שהביא את מלחמת המפרץ של 1991. הליגה גינתה את עיראק ואף שלחה כוחות לשחרור כווית. עם זאת בשנת 2003 הליגה התנגדה לכיבוש האמריקני של עראק. עם זאת היו גם משברים ללא סיוע כמו בסומליה בשנת 1992 או כמו הקיים היום בתימן, סוריה, עראק ולוב שהליגה לא מצליחה לסייע באופן ניכר.

כמה הליגה לא רלוונטית?
לכל אחד יש אינטרס, זה לא חדש. אך מאז הטלטלה של 2011 הכביסה המטונפת בחוץ. כדוגמא הנשיא המצרי, עבד אל פתאח א-סיסי, יצא בנאומו של האמיר הקטרי. מהלך שנשמר לאויבים גדולים, מהלך שפחות מתאים למי ששכח א-סיסי, גנרל בדימוס, הדיח בעודו כשר ההגנה של מצרים את השלטון הדמוקרטי של מוחמד מרסי איש תנועת "האחים המוסלמים", אותם אחים מוסלמים בהם הקטרים תומכים.

עם זאת, אם כבר יש כינוס – הוא נוצל גם לחיזוק הציר הסוני שנחלש לאחרונה (סעודיה-מצרים-ירדן) מול איראן וגרורותיה אבל גם תיאום עמדות לקראת הפגישות של הנשיא האמריקני טראמפ עם א-סיסי המצרי אתמול ועבדאללה הירדני כמה ימים אחריו. כאמור חימום היחסים בין מצרים וסעודיה, הדבר כלל הזמנת הנשיא א-סיסי המצרי לסעודיה לחודש הבא. האם אנחנו לקראת סולחה?

מי שהתקבל בכבוד מלכים הוא המלך סלמאן הסעודי, שהתקבל בקבלת פנים מסורתית בדואית. אירוני כי דווקא "הממלכה ההאשמית הירדנית" השריד לבית האשם שסולק מחבל הארץ החג'אזי על ידי משפחת סעוד מקבלת כך את הסעודים, עם זאת כשהתלות שלך כל כך גדולה – זה מה שעושים.

צריך לזכור כי שנים רבות המשפחה ההאשמית, השולטת כיום בירדן, היתה אחראית על הערים הקדושות לאסלאם, מכה ואלמדינה. הדמות המוכרת ביותר היתה השריף (Sharif) חוסיין שהתכתב עם הבריטים במהלך מלחמת העולם הראשונה על קבלת שלטון על העולם הערבי ב"יום שאחרי העת'מאנים".
בסופו של דבר בית האשם קיבל את סוריה לדקות ספורות, את עראק עד המהפכה של 1958 ואת ירדן עד היום. ההאשמים כמובן לא ויתרו על חבל החיג'אז, חבל ארץ הררי במערב חצי האי ערב, הכולל את הערים הקדושות מכה ואלמדינה. תקופה זו נגמרה בשנת 1932 בעקבות מאבק עם אבן (Ibn) סעוד, מייסד הממלכה הסעודית.

חזרה לשאלת הרלוונטיות של הליגה הערבית אפשר לשאול – האם בדומה לאפליקציה Waze הליגה הערבית צריכה "לחשב מסלול מחדש"? לא. הם יודעים שמה קורה במדינות הערביות הרבות. הם יושבים במושבים, שומעים ברדיו על המצב הקשה, הבלמים שחוקים, מה יכול לעזור Waze כשאין המנוע?

 

בקריקטורה של קרלוס לטוף אפשר להבחין ביחסו לדיונים שהם בעיניו "בלה בלה בלה". הם יושבים מעשנים נרגילה, הגחלים הבוערות, כלומר הנושאים הבוערים צריכים להיות עראק, סוריה, תימן לוב ופלסטין".

כותב המאמר:נעם בנעט – מומחה למזרח התיכון, מתעסק למעלה מעשור בתחום ומעביר הרצאות בנושא.

"חלון למזרח התיכון המתחדש" – https://www.facebook.com/aravimislam/?fref=ts

 

כתיבת תגובה