אל שבאב (Al-Shabaab) (الشباب) מי אתם?

אל שבאב (Al-Shabaab) (الشباب) מי אתם?

שם הארגון: אל-שבאב
אידאולוגיית שייכות: ג'יהאד, אסלאם רדיקלי קיצוני, סלפי, סוני, אל-קאעידה, תקפירי, ווהאבי
מקום מוצא: סומליה
נוסד בשנת: 1966
מייסד: איברהים חאג'י ג'אמה אל-אפגני (Ibrahim Haji Jaama’ Al-Afghani)
מקום פעילות: סומליה, קניה, אתיופיה, ג'יבוטי

הארגון מוכר גם בשמות הבאים:
אל שבאב (Al Shabab)
אל-שבאב (Al-Shabaab)
אל-שבאב אל-איסלאם (Al-Shabaab al-Islaam)
אל-שבאב אל-איסלאמיה (Al-Shabaab al-Islamiya)
אל-שבאב אל-ג'יהאד אל-שבאב (Al-Shabaab al-Jihaad al Shabaab )
אס-סאאב(As-Saḥāb )
אש-שבאב(Ash-Shabaab)
חיזבאל שבאב (Hizbul Shabaab)
הרקת אל-שבאב אל מוג'אהדין (HSM) (Harakat al-Shabaab al-Mujahideen)
הרקעת שבאב אל מוג'אהידין (Harakat Shabaab Al Mujahidin)
תנועת הנוער מוג'אהדין (MYM) (Mujahideen Youth Movement)
חיזבאללה א-שבאב (Hezb al-Shabaab)
היסבול שבאב (Hisb'ul Shabaab)
חיזבאל שבאב (Hizbul Shabaab)
תנועת הנוער הלוחם (Movement of Warrior Youth)
תנועת מוג'אהידין אל-שבאב (Mujahidin Al-Shabaab Movement)
שבאב (Shabaab)
מפלגת הנוער (The Party of Youth)
תנועת ההתנגדות העממית בארץ שתי ההגירות (PRM) (The Popular Resistance Movement in the Land of the Two Migrations)
הנוער (The Youth)
אחדות הנוער האיסלאמי (Unity of Islamic Youth)
אגף הנוער (Youth Wing )
חטיבת מוחאג'ירון (חטיבה המורכבת מלוחמים זרים)( Muhajiroon brigade)

סקירה על הארגון
ארגון אל-שבאב (Al-Shabaab), או "הנוער" (the Youth), הינו השלוחה הרשמית של אל-קאעידה במזרח אפריקה. ארגון הטרור שבסיסו הוקם בסוף שנות התשעים ורוצה להקים מדינה אסלאמית פונדמנטליסטית אשר תתרחב בסופו של דבר ותקיף את כל קרן אפריקה. אל-שבאב שולט בחלק גדול מאזור דרום סומליה ובמקומות קטנים בקניה ובאתיופיה לאורך הגבול הסומלי. באזורים שנמצאים בשליטת הארגון, אל-שבאב מטיל את הגרסה המחמירה שלה לשריעה (החוק האיסלאמי), ואוסר על פעילויות כמו האזנה למוזיקה או גילוח זקנו. הארגון מבצע תקיפות בעיקר נגד ממשלת סומליה ושליחות האיחוד האפריקאי לסומליה (AMISOM).

בעקבות השבעת הנאמנות של הקבוצה לאל-קאעידה בשנת 2012, החל אל-שבאב לבצע פיגועים ממוקדים במדינות השכנות לסומליה, כולל הפיגוע בקניון ווסטגייט (Westgate) בספטמבר 2013 בניירובי, קניה, שהתוצאה הייתה 68 הרוגים ו-175 פצועים.

הארגון אחראי גם לפיגוע באוניברסיטת גאריסה (Garissa) באפריל 2015, שבהם חמישה פעילי אל-שבאב הסתערו על האוניברסיטה בקניה והרגו כמעט 150 בני אדם. מאז המשיך הארגון לנסות ולבצע פיגועים מחוץ למעוזה בסומליה. בניסיונו הראשון של אל-שבאב לתקוף מטרות מערביות, פעיל הארגון פוצץ פצצה שהייתה ממוסתרת של מחשב נייד בטיסה של חברת התעופה דאאלו (Daallo) שיצאה ממוגדישו לעיר ג'יבוטי ב-2 בפברואר 2016. הפיצוץ, שהרג את המחבל בלבד, לא היה חזק מספיק כדי להוריד את מטוס. על פי הדיווחים, אל-שבאב הרג יותר מ-4,200 בני אדם בשנת 2016, והגדיר את הארגון, כארגון הטרור האסלאמי הקטלני ביותר באפריקה. באוקטובר 2017 ביצע אל-שבאב פיגוע הטרור החמור ביותר בסומליה עד כה – פיצוץ משאית תופת שהרגה למעלה מ-300 בני אדם במוגדישו.

הדוקטרינה של אל-שבאב
האידיאולוגיה של אל-שבאב מתוארת בדרך כלל כמותג של סלפיזם וווהאביזם התומך בתכפיר (נידוי של כופרים או כופרים). אף כי הצהירה על יעדים רבים בעבר, הקבוצה נלחמת בראש ובראשונה ביצירת מדינה אסלאמית פונדמנטליסטית בקרן אפריקה שיכלול לא רק את סומליה אלא גם את ג'יבוטי, קניה ואתיופיה.

תחת המותג הקפדני של השריעה של אל-שבאב, מי שלא סר למשמעתם (כופרים) היו עונשים קבועים בהם: קטיעות גפיים ועריפת ראשים. הקבוצה רודפת באלימות כל מי שהוא לא מוסלמי ולעיתים קרובות נרשמות התנגשויות עם עובדי סיוע הומניטריים ובינלאומיים. מתוך כ-6,000-12,000 לוחמים המוערכים נכון למרץ 2016, רק קומץ קטן מאמינים שהם לא-סומלים מבחינה אתנית.

תחילתו של ארגון אל-שבאב הוא קבוצת מורדים סומלית הנקראת אל-איתיחאד אל-אסלאמי (al-Itihad al-Islami) (AIAI), שלחמה מול המשטר הצבאי של סיאד בארה (Siad Barre) במהלך מלחמת האזרחים בסומליה בשנות התשעים. לאחר נפילת משטר בארה התפצל הארגון לשתי קבוצות כאשר הקבוצה הצעירה קשה יותר מ-AIAI וביקשה להאריך את משימת AIAI ולהקים "סומליה הגדולה" שנשלטה תחת שריעה. קבוצת נערים זו – בערבית, "אל-שבאב" – הצטרפה לכוחות איגוד בתי המשפט האסלאמיים (ICU) בניסיון לאכוף את השריעה ברחבי מוגדישו. בדצמבר 2006 פלשו כוחות אתיופיים הנתמכים על ידי ארצות הברית לסומליה והדיחו את איגוד בתי המשפט האסלאמיים. אף שרוב ה-ICU ברחו למדינות שכנות, אל-שבאב נסוג דרומה והחל לארגן מתקפות נגד הכוחות האתיופים. בדרך זו עבר אל-שבאב מקבוצת מורדים לארגון גרילה והחל לתפוס שטחים במרכז ודרום סומליה. אל-שבאב גידל כמה מאות לוחמים בשנת 2006 לאלפים עד שנת 2008, כאשר הלוחמים האיסלאמיסטים-לאומניים רצו להפיל את הכיבוש האתיופי. ב-2008 הופל הכיבוש האתיופי ואל-שבאב המשיך במאמציו להקים רפובליקת שריעה סומלית. אל-שבאב רואה ב-AMISOM, כמו גם בממשלה הפדרלית של סומליה, את האויבים העיקריים שלה מכיוון שהם מושפעים כביכול ממדינות המערב.

אל-שבאב הצהיר אמונים לאל-קאעידה בשנת 2012, אף על פי שהקשרים ביניהם התקיימו כבר ב-2008, איש הדת אנואר אל-עוולאקי (Anwar al-Awlaki) מארגון אל-קאעידה בחצי האי ערב (al-Qaeda in the Arabian Peninsula) (AQAP), שחרר הצהרה התומכת ומהללת את אל-שבאב על הלחימה נגד הפלישה האתיופית הנתמכת על ידי ארה"ב. בשנת 2010 פרסם גם סגן מנהיג AQAP סעיד אל-שיחי (Said al-Shihri) הצהרה המעודדת את אל-שבאב לעבוד עם ארגונו במאבק נגד ארצות הברית. בעקבות שבועת אמונים, כמה מלוחמי אל-קאעידה שהתאמנו במחנות באפגניסטן עברו לסומליה להכשיר את אנשי אל-שבאב. שתי הארגונים ממשיכים לשתף פעולה הדוק, בכל דבר, החל מאינדוקטרינציה ומיומנויות חי"ר בסיסיות וכלה בחומרי נפץ מתקדמים והכשרה בחיסול. אל-שבאב ו-AQAP משתפים פעולה בהעברת לוחמים ונשק בין תימן לסומליה. לוחמי אל-שבאב הצליחו להשיג נשק חדש ולפתח טקטיקות חדשות מ-AQAP, כולל שימוש בחומרי נפץ על  מחשבים ניידים ופיגועי מכוניות תופת. על פי הדיווחים, אל-קאעידה ממלא תפקיד חשוב בהנהגת אל-שבאב, כאשר מספר אחד מדווח כי זרים מהווים למעלה ממחצית המועצה הפועלת של אל-שבאב וכי הקבוצה אימצה רטוריקה ותעמולה גלובלית.

הקשר זה חשוב להבנת המאפיין המרכזי של הארגון – הוא אינו מונוליטי ונוטה לסדקים פנימיים על רקע אסטרטגיה וטקטיקה. סכסוכים אלה הפכו להיות משמעותיים במיוחד כאשר חמולות שלמות יצאו מאל-שבאב בשנת 2008. היו דיווחים על סכסוכים גוברים של מנהיגות סביב טקטיקות, אינטרסים של שבט, זיקה לאל-קאעידה ומדיניות כלפי סוכנויות סיוע בינלאומיות.

בשנת 2011 אחמד עבדי גודאן (Ahmed Abdi Godane) ניצח בסופו של דבר את ההתנגדות הפנים ארגונית עם סדרת טיהור לוחמים לא רצויים ולאחר קרב פנימי עקוב מדם שהתרחש ביוני 2013. נראה כי אחת ההשלכות של נצחונו של גודאן היא שתורת הארגון והשיוך של הארגון לג'יהאד ואל-קאעידה הוסדרה. אף שלאל-שבאב הייתה תמיד אוריינטציה ג'יהאדיסטית סלפית, הנהגת הקבוצה הייתה פעם הטרוגנית (ערבוב של מרכיבים), כולל דמויות לאומניות ופרגמטיות פוליטיות כמו חסן דהיר אוייס (Dahir Aweys) ומוכתר רובוב (Mukhtar Robow). לאחר הניצחון אל-שבאב היה שקוע באתוס התקפי לגיטימי של הרג של מוסלמים אחרים והתחייבות מחודשת לג'יהאד עולמי ולהחזרת הח'ליפות.

גודאן, שכבר לא התמודד עם התנגדות פנימית ליישר קו עם אל-קאעידה, התחייב רשמית לנאמנותו של אל-שבאב לאותה קבוצה בשנת 2012. לאחר מכן, כמה לוחמי אל-קאעידה שהתאמנו במחנות באפגניסטן עברו לסומליה כדי להכשיר אנשי אל-שבאב. שתי הקבוצות ממשיכות לשתף פעולה באופן הדוק בכל דבר, החל מאינדוקטרינציה וכישורי חי"ר בסיסיים וכלה בחומרי נפץ מתקדמים ואימוני חיסול. מתוך כ-3,000 עד 5,000 לוחמים מוערכים, 200 עד 300 הם לא סומלים, ומספרם מגיע מהפזורה הסומלית.

לאחר מותו של גודאן בשנת 2014, אחמד עומר אבו עוביידה (Ahmed Umar Abu Ubaidah) מונה , שהיה ידוע בעבר בשם אחמד דירייה (Ahmed Diriye), למנהיג הארגון. בנובמבר 2019 הופיעה אבו-עוביידה בסרטון וידאו לראשונה וכינתה את ארצות הברית כיעד העיקרי של הקבוצה ודרשה מהתומכים לתקוף אמריקאים בכל מקום שיכלו.

מבנה ארגוני
אל-שבאב הוא ארגון היררכי המובל על ידי המנהיג אחמד עומר אבו עוביידה. הפקודים של אבו עוביידה הם קבוצה של מפקדים אזוריים המנהלים את הארגון בדרום סומליה ומוגדישו, ביי ובוקול (Bay and Bokool), פונטלנד (Puntland) וסומילילנד (Somaliland), ועמק ג'ובה (Juba Valley).

אבו עוביידה מינה גם מועצת מפקחים המונה 10 חברים והם מפקחים על מפקדי האזור של אל-שבאב. המועצה קובעת את מדיניותו של אל-שבאב, שצפויה להיות ממולאת על ידי הממשלים המקומיים בשטח הארגון. מסייעים למועצת שורא הם מנהיגים זוטרים האחראים על סניף התקשורת של אל-שבאב, אכיפת החוק והפעולות הצבאיות. סניף התקשורת של הארגון, אל-קטייב (al-Kataib) (הבריגדה), גוף זה אחראי על הפקת וידאו ותוכן תעמולה המופץ לקהלים בינלאומיים.

מנהיג הפעולות הצבאיות של אל-שבאב, בעבר עבדאללהי חאג'י דאוד (Abdullahi Haji Da’ud), מפקח על שני סניפים נפרדים, ג'ייש אל-עוּסר (Jaysh Al-‘Usr) (צבא הקשיים) וג'ייש אל-היסבאה (Jaysh Al-Hisbah) (צבא המוסר). בהנהגת מנהיגים צבאיים אזוריים, ג'ייש אל-עוז משמש כמנגנון הצבאי החיצוני הגדול של הקבוצה. וג'ייש אל-היסבאה מתפקד ככוח המשטרה הדתי של הקבוצה, ואוכף את השריעה באזורי השליטה באל-שבאב.

מימון
לאל-שבאב היו כמה מקורות הכנסה לאורך ההיסטוריה שלה, כולל דרגות שונות של תמיכה מהפזורה הסומלית, תושבים מקומיים, נותני חסות ודאווה (הטפה) מתמשכת.

מבחינה מקומית, אל-שבאב שאב הכנסות משמעותיות מסחיטות לאחר שתפס את עיר הנמל Kismayo שבדרום בשנת 2008. סחר הפחם הינו חיוני לכלכלת העיר והארגון הצליח לקבל הכנסות מייצוא פחם, בהיקף מוערך של 35-50 מיליון דולר בשנה. למרות AMISOM היה מסוגל לקחת בחזרה קיסמאיו באוקטובר 2012 הם לא עשו זאת. האו"ם דיווח כי סחר הפחם של א-שבאב המשיך באזורים בשליטת הארגון, כגון Barawe, והערכות כי רווחים מן הסכום לבד בעיר הזאת מגיעים למיליון דולר לחודש. בשנת 2012 האו"ם אסר על ייצוא פחם מסומליה. באוקטובר 2014, כחלק ממאמץ לעצור את המימון לאל-שבאב, אישרה מועצת הביטחון של האו"ם לעצור אוניות החשודות בנשיאת פחם סומלי.

על פי האו"ם, יבוא הסוכר גדל בסוף 2012, לעומת הייצוא של הפחם, ולאחר מכן גדל לצורך הובלה מעל גבול קניה. עקב זה שייבוא סוכר מקניה במחיר נמוך וייצוא פחם מאזורי השליטה, זה אחד הדברים שהחזיק את הארגון מבחינה כלכלית למרות איבוד השליטה בנמל קיסמאיו. אל-שבאב היה אחראי גם על תזרים המזומנים בתוך סומליה באמצעות הקמת חברות להעברת כספים במחירי עלות. קבוצת המשבר הבינלאומי דיווחה כי אל-שבאב הכניס תזרימים על ידי השקעה בזהב.

לאחר הטיהור הפנימי שביצע גודאן ביוני 2013, אל-שבאב התחיל במיסוי גם ע"י תמיכה מרצון, והן ע"י סחיטת עסקים (פרוטקשן), וכן שותפות עם עסקים הומניטריים וארגונים לא ממשלתיים אחרים הפועלים בדרום סומליה. על פי דו"ח האו"ם, אל-שבאב הכניסה לעצמה 100 מיליון דולר בשנה, מאגרות כניסה לנמלים, מיסים על סחורות, מיסים על תוצרת מקומית, תרומות ג'יהאד, וכספי גבייה (פרוטקשן).

מרכזי המיסוי והסחיטה של אל-שבאב היו דרך מחסומי דרכים בין ביידואה למוגדישו, ובין מוגדישו לאזור התחתון של סומליה. כל מחסום כזה מרוויח ליום 5,000 דולר ליום, רק מכספי סחיטה. רוב הכסף הזה מקורו בסיוע של האו"ם לתושבים העקורים. האו"ם מפיק תלושי מזון בשווי של 80-90 דולר לחודש, מה שמאפשר להם לקנות מצרכים מסוחרים שעוברים ממוגדישו לביידואה וממנה, סוחרים אלו נעצרים במחסומי אל-שבאב, וכך מעבירים שלא ברצונם כספים של האו"ם לידי ארגון טרור.

על פי הדיווחים, אל-שבאב קיבלו מימון מממשלות אריתריאה, איראן, ערב הסעודית, סוריה, קטאר ותימן, שרובן מכחישות את הטענות הללו. פעילי אל-שבאב גייסו גם כספים בינלאומיים. לדוגמה, בספטמבר 2014 האשימו התובעים בפינלנד ארבעה אנשים שגנבו לכאורה "אלפי יורו" עבור אל-שבאב בין השנים 2008 – 2011. באוקטובר 2016 הורשעו שתי נשים בארצות הברית בגין ארגון קבוצת נשים משמונה מדינות שונות שמימנה את אל-שבאב.

הדרכה
בשל היעדר הממשל בסומליה, הצליח אל-שבאב לנהל מחנות אימונים ללא הפרעות. בנוסף למחנה קרבי בראס קיאמבוני (Ras Kiamboni) ומחנות פיגוע התאבדות באלברדה (Elberde) ומוגדישו, ניהל אל-שבאב מחנה אימונים של בני ערובה וילדים באל ארפיד (Eel Arfid). אל-שבאב גייס גם נשים, לפי הדיווחים הן נשלחות למחנות אימונים במטרה להיות כלות בלבד.

לאל-קאעידה הייתה השפעה רבה על האימונים באל-שבאב עקב זה שאל-שבאב הצהירה  אמונים לאל-קאעידה ב-2012. דו"ח של ועדת ארה"ב לביטחון פנים מ-2011 מצא כי מתגייסים אמריקאים קיבלו הכשרה מבכירי אל-קאעידה. פעילים, חלקם קשורים לאל-קאעידה בחצי האי ערב. לדוגמה, במהלך 2011, נער פקיסטני פעיל אל-קאעידה האופרטיבי אבו מוסא מומבסה (Abu Musa Mombasa) נמסר להיות ראש הביטחון וההכשרה של אל-שבאב. בחסות אל-קאעידה, הקבוצה התמקדה יותר ויותר בתכנית הכשרה של חומרי נפץ והתאבדות.

כיום המתגייסים באל-שבאב עוברים תהליך הכשרה של חצי שנה. על פי ה-FBI, האימונים כוללים "קריאה ופרשנות של הקוראן, פעילות גופנית וטיפול בנשק". כלי נשק כאלה כוללים רובי סער AK-47 ורימונים מונעים רקטות. טקס סיום אחד הפתוח לתקשורת, 300 חניכים הפכו לחברים. הבוגרים החדשים הצליחו לבחור לאיזה מגזר באל-שבאב להצטרף. בוחרים יכולים להירשם ליחידה קרבית, להפוך ליצרני פצצות או לעבוד ברשת האבטחה של הקבוצה, אמניאט. למתגייסים הבולטים יש את ההזדמנות המיוחדת להצטרף לרשימת ההמתנה ארוכת השנים ליחידת איסתשדין (Istishhadyin), חטיבת המתאבדים של הקבוצה.

בספטמבר 2014 ערכה ארה"ב מתקפת מזל"טים על מחנה אימונים באל-שבאב מדרום למוגדישו. בהתקפה נהרג אז מנהיג אל-שבאב, אחמד עבדי גודאן. במרץ 2016, ארה"ב תקפה מחנה אימונים נוסף באל-שבאב מצפון למוגדישו, שהרגה למעלה מ-150 חמושים. על פי הדיווחים, תקיפה אמריקאית ביוני 2017 הרסה מחנה אימונים באל-שבאב ליד סאקוב שבסומליה, שתפקד גם כ"מרכז אספקת פיקוד מרכזי", כך על פי ממשלת סומליה.

מנהיגים מרכזיים בארגון
אחמד עומר אבו עוביידה (Ahmed Umar Abu Ubaidah) מנהיג הארגון

אחמד עבדי גודאן (Ahmed Abdi Godane) מנהיג הארגון הקודם – חוסל

מוכתר רובו (Mukhtar Robow) סגן המנהיג לשעבר

עבדיאסיס אבו מוסאב (Abdiasis Abu Musab) דובר הארגון

פואד מוחמד קלף (Fuad Mohamed Qalaf) מפקד בכיר

עומר חמאמי (Omar Hammami) מנהיג מפתח וחבר – חוסל