קצת סדר בדברים: אמינות ידיעה ואמינות מקור

האם ניתן לקבל ידיעות כמו שהן? או שרצוי להביט בעין בוחנת על הפרסומים השונים?

בשכונה שלנו במזרח התיכון, ובכלל בעולם, האם ניתן לקבל ידיעה עיתונאית / חדשות / ציוץ טוויטר או פוסט ברשת חברתית אחרת, כדבר אמין, שממנו ניתן באמת ללמוד על המתרחש?

זו שאלה שרבים לא מתייחסים אליה, כשהם קוראים חדשות בעיתון, רואים כתבה או פרשנות בטלוויזיה, או שקראו משהו שהופץ ברשתות החברתיות השונות.
בוודאי כשרואים את אותה הידיעה חוזרת במספר פרסומים שונים, רק שוכחים שבמקרים רבים, זה הדהוד של ידיעה אחת שאותה “מהדהדים” כל האחרים.

מה מקור הידיעות?

ישנם מקורות רבים לידיעות המתפרסמות, יש מקורות רשמיים של מדינה זו או אחרת, יש הדלפות של גורם רשמי / מקור בכיר (כמובן שלא מזוהים, בכל זאת – הדלפה…), יש הדלפות של גורם לא מזוהה, אבל נאמר לנו שזו הדלפה, ישנם דברי פרשנות של מומחים, שנושא הידיעה הוא תחום התמחותם, ויש את דברי הפרשנות של כאלו שלא ממש מוכרים כמומחים (אבל זה לא מונע מהם לפרסם פרשנות ומאחרים לצוטט אותם כמקור לידיעה אחרת…).

 

האם טיב ידיעה ואמינותה יכולים להימדד רק מטיב או איכות המקור לידיעה?

התשובה לשאלה לא יכולה להיות רק כן או לא.
בין אם יבוא דובר רשמי או אפילו ראש מדינה, ויצהיר בקולו קבל עם ועדה, דבר זה או אחר, ובין אם פרסום הידיעה יגיע לאחר שגורם מדינתי ידליף ידיעה לעיתון מכובד (יותר או פחות) כדי שהמסר הרצוי יועבר למי שצריך, ובמקרים רבים המסר יועבר לא דרך ערוצי התקשורת של המדינה של הגורם שמעוניין להעביר את המסר, האם אז הדברים שמובאים לפנינו הם ברורים מאליהם וצריך לקבלם כמות שהם?

כשגורם רשמי זה או אחר, מצהיר הצהרה גלויה, או מדליף ידיעה, הוא רוצה שהמסר שלו יועבר, יש לו אג’נדה ברורה ומטרה לפרסום הידיעה בנוסח ובעיתוי שבחר, מסיבותיו הוא או מהסיבות של המדינה שלו.

במידה ומדובר בהדלפה, או בעברת מסר דרך צד שלישי, מטבע הדברים לא תמיד נדע מי מקור הידיעה ומה הייתה הסיבה לפרסומה, אז האם אנו צריכים לקבל ידיעות כאלו כפשוטן?

 

ומה קורה שיש הצהרות או ידיעות מנוגדות?

במקרים רבים ניתן לראות שבאותו נושא, גם על אותו אירוע מצולם ומתועד, שכל העולם ראה בשידור חי, יוצאות ידיעות והצהרות שיכולות להיות מנוגדות לחלוטין.
האם תמיד יהיה לנו ברור “מי צודק” או איזו ידיעה אמיתית? גם כאן לא תהייה תשובה חדה וברורה.
גם לא תמיד נדע האם להעדיף הצהרה רשמית של גורם מדינתי, על פני ידיעה ממקור עלום.

יש לזכור שתמיד יהיו אינטרסים שונים המשפיעים על מה שאנחנו רואים ושומעים בפרסומים שונים.
יש את האינטרסים של המקור לידיעה, יש את האג’נדה של כלי התקשורת המפרסם ואת הנטייה הפוליטית או כל סוג דעה אחרת, כולל דתית או חברתית.
בעקבות הנטייה של ערוץ התקשורת מטבע הדברים, תהיה בעקבות כך גם הטיה של מה יפורסם וסגנון הפרסום.
לא רק הנטייה של בעלי ערוץ התקשורת, או של העורך הראשי ושל הכתבים משפיעה על מה שאנחנו קוראים, אלא גם של אחרון העובדים שמסננים או מוחקים ידיעות (וגם חשבונות) ברשתות החברתיות.

רובנו כבני אדם גם מחזיקים בדעות שונות, לכן גם נהייה מוטים לצד זה או אחר, מסיבה זו רובנו ניטה לקבל את הידיעה המתאימה לדעות שלנו.

 

האם כל מה שרואים בתמונות או סרטון / כתבת טלוויזיה מעיד על אמינות?

למרות הפתגם הידוע שתמונה שווה אלף מילים, צריך לזכור כי שרואים תמונה, לפעמים חשוב יותר מה לא רואים בתמונה.
צריך גם להבין שמה רואים מזווית אחרת, יכול לשנות לחלוטין את ההבנה של מה רואים.
כשמצלמת מצלמת מזווית מסוימת, קטע מוגדר מהזירה, לא נראה את הזירה כולה, אלא רק את אותו חלק מוגדר שלמישהו היה האינטרס להראות לנו.
רוצים דוגמאות? ראו את מקרי הפיצוצים המסתוריים באתרים הקשורים לתוכנית הגרעין ותוכנית הטילים של איראן.
מה שמראים לנו, נראה אחרת כשמביטים על התמונה הרחבה, תרתי משמע.

 

ועצה קטנה למי שעוסק בכתיבה לאתרים, ערוצים או קבוצות ברחבי הרשת:

בדקו והצליבו מקורות ומידע, לפני הפרסום, ואם הידיעה בעוד 5 חשבונות טוויטר ושני ערוצי טלגרם, זה לא נחשב להצלבת מקורות ובדיקת המידע.

אל תרוצו “להיות ראשונים” הרי גם כך במרבית המקרים אתם מעבירים דיווח שקראתם במקום אחר, שכבר מישהו פרסם לפניכם, וכמוכם קראו את הידיעה עוד רבים, אבל זיכרו שקהל הקוראים שלכם קורא גם במקומות נוספים, ואם יתברר כי הידיעה שפרסמתם “ראשונים” הייתה נכונה, יתברר לכם שאף אחד לא זוכר, לעומת זאת אם יתברר שהידיעה שפרסמתם הייתה שגויהיתברר לכם שאף אחד לא שוכח

זיכרו שבמקרים רבים, יש סיפור המסתתר מאחורי הסיפור שמביאים בפנינו, והסיפור הזה, הנסתר, שלפעמים לא רוצים שנדע אותו, בלא מעט מהמקרים, הוא הסיפור האמיתי והמעניין….
בתהליך מציאת הסיפור שמאחורי הסיפור, נוכל ללמוד דברים רבים על המתרחש ועל הנפשות הפועלות.

 

התמונות מנתנז לדוגמה על זווית ראיה המשנה את התמונה:

 

בהמשך להסבר בנושא אמינות ידיעה ואמינות מקור, ובמיוחד בנוגע למה שכתבתי על כך שצריך לזכור כי מה שלא רואים בתמונה, לפעמים חשוב יותר, ושזווית התמונה המוצגת לנו, יכולה לשנות לחלוטין את ההבנה של מה רואים.

כדי להבין על מה דיברתי, אביא לכם כדוגמה צילומי לוויין, המראים את את התמונה שרצו להסתיר מאיתנו.
כאשר האיראנים הראו לנו בצילומים ובכתבת טלוויזיה, את המבנה מהזווית שהם בחרו, מסתבר שהיו להם סיבות טובות.
בתמונה הראשונה שפורסמה, הראו לנו האיראנים את הצלע המזרחית והפינה הצפון מזרחית של המבנה,
ובכתבת הטלוויזיה הראו לנו רק את הצד המזרחי של המבנה שנפגע, בתמונות הנלוות לכתבה, הראו רק צד מזרח.

 

אז מדוע האיראנים בחרו שלא להראות לנו את צידו המערבי של הבניין?

בצילום לוויין של אחרי הפיצוץ רואים שגג המבנה בחלקו הגדול נראה פגוע ושחור, בצילומי לוויין ברזולוציה גבוהה שהתפרסמו לאחר מספר ימים, רואים שרוב הגג נפגע ונהרס, וישנם חלקי שברי מבנה רבים פזורים בצידו המערבי של המבנה, וגם בצידו המזרחי והצפוני, בנוסף נראה כי הפינה הצפון מערבית, של המבנה הצמוד לקיר הצפוני, נפגעה ונהרסה.

תמונות אלו מסבירות מדוע האיראנים הראו לנו רק את חלקו המזרחי.
זווית אחרת, הראתה לנו תמונת מציאות אחרת של מה שהתרחש, ופותחת לנו פתח לתובנות חדשות.
ולאחר שראינו את התמונות הלוויין, תוכלו להבין את תפקיד מכל גז אצטילן וראש המבער, שנראו בכתבה, עומדים בצד המבנה, כאילו מחוץ למקומם, והמשמשים לריתוך וחיתוך מתכת, סביר להניח שמבער החיתוך שימש לפינוי שטח הצילום משברי מתכת של גג המבנה.

בתמונות המצורפות תוכלו לראות את מה שרצו להראות לנו.

בתמונה הבאה תוכלו לראות את מה שלא רצו להראות לנו.

AfterExplotion-semiHighRes-maxar-wtLogo1

קרידט: אביעד, מקבוצת נציב, ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון

כתיבת תגובה