תמרים,הרמדאן, הקריאות “חייבר חייבר יא יהוד” והצבא האמריקאי- מה הקשר?

אנו נמצאים בתקופת הרמדאן, בה נהוג לאכול בתום סעודת האפטאר מאכלים מתוקים עם תמרים

ויש הנוהגים לפתוח את הסעודה באכילת תמר, היות ולפי המסורת הנביא מוחמד נהג לשבור את הצום באכילת תמר.

בסך הכל די הגיוני אם חושבים על זה שהנביא חי בחבל ארץ שבנאות המדבר שהיו פזורים בו, נהגו לגדל תמרים מסוגים שונים.

אז הבנו את הקשר לתמרים ולרמדאן, אבל איך קשורות הקריאות “ח’ייבר ח’ייבר יא יהוד”?

הקריאה המלאה: “ח’ייבר ח’ייבר יא יהוד, ג’ייש מוחמד סא-יעוד” (ח’ייבר ח’ייבר יהודים, צבא מוחמד עוד ישוב) נועדה להזכיר ליהודים, את קרב ח’ייבר בו ניצח צבא המאמינים של מוחמד את יהודי ח’ייבר שניטבחו למרות עזרה שהגישו למוחמד בעבר ושהיה אמור להיערך משא ומתן עם נציגי השבטים היהודים מח’ייבר, ולהבטיח שהאסלאם עוד ימגר את היהודים.

על איזו עזרה שהגישו היהודים למוחמד אני מדבר? ואיך זה קשור לתמרים?

מיד נגיע גם לזה…

אז איך כל זה קשור לצבא האמריקאי?

בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה, אושרה כניסת חיילי צבא ארה”ב לממלכה הסעודית, מה כל כך דרמטי בזה שאני מזכיר זאת? כי ערב הסעודית היא מדינת הלכה – השריעה וכפי שהזכרתי בסדרת המאמרים על שינויים שעוברת ערב הסעודית, החלטות של בית המלוכה אמורות להיות בהסכמת העולמא – הנהגת חכמי הדת.

לפי האמונה בקדושת אדמת חצי האי ערב, אוסרה כניסת כופרים לממלכה, כמובן שכבר מזמן הבינו בממלכה שחייבים להתיר ללא מוסלמים להיכנס למדינה, והאיסור נותר בעיקר לעיר הקדושה מכה, עדיין היו צריכים העולמא למצוא צידוק הילכתי ולהוציא פתווה שתכשיר את בקשת המלך באוגוסט 1990 לכניסת כוחות ארה”ב לממלכה. לא היה מדובר במטוס בודד או בחיילי המרינס השומרים על שגרירות ארה”ב בסעודיה, היה מדובר ביותר מחצי מיליון חיילים אמריקאים על אדמת וואקף סעודי… דבר שלא היה לו תקדים, לכן נדרש צידוק הלכתי והוצאת פתווה (ספק הלכה) ביתר שאת.

ומה היה הצידוק ההלכתי בפתווה שהוציאו חכמי הדת?

בנוסף לשימוש בעקרון המצלחה – טובת הכלל, והסבר מדוע על השליט לעשות את הנדרש לטובת המדינה כאשר נשקפת לה סכנה, גם אם זה דורש בקשת עזרה מלא מוסלמים, לצורך זה הרי יש להביא הצדקה מהמקורות והובאו דוגמאות שבהם ביקש הנביא מוחמד עזרה מלא מוסלמים, כגון העזרה שקיבל ממלך אקסום הנוצרי, את השריון שהנביא קיבל בקרב חנין מספואן בן אמיה ועוד, אבל הדבר שקושר לנו את כל הקצוות והקשר לתמרים הוא שבפתווה נאמר כי בזמן שהצחאּבה – המאמינים הראשונים, בני הלוויה של הנביא מוחמד, היו עסוקים בג’יהאד, עזרו יהודי חייבר למוחמד לטפל במטעי התמרים.

ומכאן שלמרות שנאמנות לכופר העוזר למוסלמי, אסורה לפי השריעה, אין פסול בכניסת חיילי צבא ארה”ב לאדמתה הקדושה של הממלכה.

קרדיט : אביעד – ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון