הרשות הפלסטינית עושה מאמצים להתנתק כלכלית מישראל

משלחת שרים פלסטינית המונה 11 חברים בראשותו של ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, מוחמד אשתייה, נכחו בחודש אוקטובר בביקור רשמי בן שלושה ימים במצרים, וזאת כדי שיתאפשר להם לדון ולחתום עם מצרים על מספר הסכמים כלכליים דו-צדדיים.

המשלחת ביקרה במצרים כחלק ממאמצים של הרשות הפלסטינית להעביר את היחסים הכלכליים של הפלסטינים למדינות ערב ובכך להתנתק כלכלית מישראל.

המשלחת כולה קיימה שיחות משותפות עם גורמי ממשלה במצרים, והשרים הפלסטינים קיימו עשרות פגישות נפרדות, בדרג של בכירים, עם עמיתיהם המצריים כדי לדון בשיתופי פעולה כלכליים.

לאחר שממשלת ישראל החלה לעכב, ב-17 בפברואר, חלק מהכנסות המס שהיא גובה עבור הרשות הפלסטינית, הרשות הפלסטינית החלה לקדם את תוכנית ה"התנתקות הכלכלית" שלה מישראל.

במקביל כדי להשיג את מטרותיהם להתנתק מהכלכלה הישראלית, מאמציה של הרשות הפלסטינית לא מסתמכים רק על מצרים.

הרשות הפלסטינית פנתה לראשונה בנושא זה לירדן ושלחה לשם משלחת בראשותו של אשתייה ב-7 ביולי. ירדן והרשות הפלסטינית חתמו באותה פגישה על מזכר הבנות בתחומי האנרגיה, הבריאות והתחבורה.

ב-15 ביולי ביקרה משלחת פלסטינית בעיראק כדי לדון באפשרות של ייבוא דלק עיראקי לגדה המערבית – אף על פי שהצדדים לא חתמו על הסכמים בנושא זה ספציפית, הם הצליחו להגיע להבנות על שיתופי פעולה כלכליים ביניהם בנושאים אחרים.

כעת, הרשות הפלסטינית מחפשת לחזור לדיונים ולהדק את שיתוף הפעולה שלה בתחומים רבים עם מצרים.

בהצהרה שנמסרה לעיתונאים ברשות הפלסטינית, לאחר הפגישה של אשתייה במצרים, שהתקיימה ב-9 באוקטובר, עם מקבילו המצרי, מוסטפא מדבולי, נאמר שהביקור "היווה את הדרך לשיתוף פעולה בחינוך, בריאות, חקלאות וסחר".

"אנו מעוניינים להפיק תועלת מהניסיון של מצרים בתחומים רבים, בעיקר בסחר, חקלאות והשקעות. אנו גם מעוניינים ליהנות מהניסיון האישי של ראש הממשלה [מוסטפא מדבולי] בהקמת ערים חדשות ודיור ציבורי [למשפחות בעלות הכנסה נמוכה]", כך הוסיפה ההצהרה שנמסרה לעיתונאים על ידי הרשות הפלסטינית.

על פי דבריו של שר הכלכלה ברשות הפלסטינית, חאלד אל-עסילי, הפלסטינים צריכים לצפות לראות זרם של מוצרים ממצרים בשווקים הפלסטיניים.

"בקרוב במקום המוצרים הישראלים, נראה יותר מוצרים ממצרים שייכנסו לשווקים הפלסטינים, ממש כמו שנראה סחורות פלסטיניות שנכנסות לשווקים במצרים", כך אמר ב-8 באוקטובר שר הכלכלה הפלסטיני לסוכנות הידיעות הפלסטינית הרשמית.

עם זאת, על פי דיווחים שונים, בעניינה של מצרים קיימים קשיים בשל העובדה כי ישראל מפעילה לחץ על הצד המצרי שלא להתקדם עם הרשות הפלסטינית, בהרחבת ההסכמים הכלכליים, כל עוד היא ממשיכה לממן את הטרוריסטים ומשפחותיהם.

משלחת השרים של הרשות הפלסטינית עסקה גם בדיונים על הקשיים, הפוקדים את רצועת עזה.

אשתייה אמר ב-8 באוקטובר במהלך פגישתו עם מועצות המנהלים של המוסדות הפלסטיניים שפועלים במצרים, כי הביקור של משלחת הרשות הפלסטינית מתמקד גם בשיפור חייהם של תושבי עזה, כמו למשל על הצורך לספק להם את צרכיהם הבסיסיים בתחום שירותי הבריאות והחשמל.

שר האוצר הפלסטיני, שוכרי בשארה, אמר ב-9 באוקטובר כי הרשות הפלסטינית מבקשת ליהנות מהכנסות המכס, שכיום חמאס גובה על הסחורות, אשר נכנסות לרצועת עזה דרך מצרים.

העיתון הלבנוני, "אל-אח'באר", דיווח ב-10 באוקטובר כי הרשות הפלסטינית אמורה להפיק תועלת מההכנסות הללו, בין שאם על ידי כך שהרשויות המצריות יאספו את תשלומי המכס עבור הרשות הפלסטינית ויעבירו אותם לידיה במועדים קבועים, או בכך שמצרים תאפשר לרשות הפלסטינית להקים משרדי גביית מכס בצד המצרי של מעבר רפיח, הנמצא בגבול בין רצועת עזה למצרים, ובכך תוכל הרשות הפלסטינית לפקח ולגבות את המכס על המוצרים אשר נכנסים לרצועת עזה בעצמה.

"אל-אח'באר" הוסיף כי בין היתר הביקור של משלחת הרשות הפלסטינית במצרים נועד גם כדי להגביר את "חניקת הלחץ הכלכלי" על חמאס – לייבש את ההכנסות שהארגון מקבל באמצעות גביית מכס על סחורות אשר מיובאות לרצועת עזה דרך מצרים.

עזמי עבדל, מנהל המדיניות הכלכלית של משרד הכלכלה ברמאללה, אמר ל"אל-מוניטור" כי "היקף היבוא של מוצרים ממצרים [לשטחים הפלסטינים] עומד [כיום] על 69 מיליון דולר בשנה".

לטענתו של עבדל ישנה חולשה משמעותית בייצוא מהרשות הפלסטינית ובשל כך הרשות עושה מאמצים לשנות את העובדה הזו באמצעות השקעות משותפות כמו להגדיל את חילופי הסחר עם ירדן מ-230 מיליון דולר ל-1 מיליארד דולר בשנה.

עבדל הדגיש בדבריו כי תחום האנרגיה יהיה התחום החשוב ביותר עבור הרשות הפלסטינית בתקופה הקרובה, שכן האנרגיה מהווה את המרכיב הגדול ביותר בייבוא של הרשות הפלסטינית מישראל.

לדבריו, הרשות הפלסטינית מקווה להתחיל לייבא אנרגיה ממדינות ערב במקום ייבוא שלהם מישראל, וציין כי היקף הייבוא מישראל לרשות הפלסטינית עומד כיום על כ- 3.28 מיליארד דולר בשנה.

התחזיות הכלכליות של הרשות הפלסטינית לטווח הקצר הן שליליות. על פי דו"ח מ-10 בספטמבר של ועידת האו"ם בנושא סחר ופיתוח, המשבר הסוציו-אקונומי בשטחי הרשות הפלסטינית הגיע לנקודת שבירה, בשל העובדה כי ישראל ממשיכה לבודד את פלסטינים מהשווקים הבין-לאומיים על ידי שליטה ביותר מ- 80% מייצוא הסחורות שלהם.

היצוא הפלסטיני לישראל מסתכם 875 מיליון דולר בשנה וכולל בעיקר אבן, שיש, מוצרי פלסטיק, מוצרי אריזה, ירקות ופירות.

באקר אשתייה, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת א-נג'אח בשכם, אמר לאל-מוניטור כי האסטרטגיה של ממשלת הרשות הפלסטינית לפגוע בכלכלה הישראלית ולהיפתח למצרים אומנם טובה בתיאוריה, אך תלויה במספר גורמים.

ישראל שולטת במעברי הגבול להעברת סחורות בין ירדן לרצועת עזה וגם שולטת במעבר בין הגדה המערבית לרצועת עזה. חמאס שולט בעזה וחולק את הגבולות של הרצועה עם מצרים.

טרם פורסמו המנגנונים שיופעלו ליישום ההסכמים הללו, אך הם מחייבים את הממשלה הפלסטינית לתאם עם הרשויות המצריות וישראל כדי לאפשר להם את מעבר של הסחורות. הרשות תצטרך גם לבקש ממצרים ללחוץ על ישראל שלא להפריע למעבר הסחורות.

הכלכלן הסביר את דבריו ואמר כי הרשות הפלסטינית תצטרך להגיע להבנות על מעבר רפיח עם חמאס וגם עם ממשלת מצרים, שיש לה הסתייגויות מהרצון להתמודד עם חמאס במעברים. מצרים גם מסרבת לתאם עם ישראל על מעבר המוצרים בין הגדה המערבית לעזה ללא "הפרעות" ישראליות.

ישראל תצטרך גם להימנע מלהעמיד מכשולים לסחורה שתיכנס או שתצא דרך ירדן.

לסיכום, למרות ההתלהבות של הרשות הפלסטינית הדבר יהיה תלוי באופן בו חמאס, מצרים וישראל יגיבו למאמצים שעושה הרשות הפלסטינית, להתנתק כלכלית מישראל – האם זה טוב לישראל?… החליטו בעצמכם.

"אל-מוניטור" : אחמד מלם, עיתונאי וצלם פלסטיני

קדיט : אברהם תמקר – פרדס+ מקבוצת נציב