סוף לעליונות האווירית המצרית בשמי אפריקה? מטוסי הקרב החדישים של אתיופיה טורפים את הקלפים!

אספקת 12 מטוסי הקרב המתקדמים מדגם Su-35 מרוסיה לאתיופיה (לצד התוכנית לרכישת 4 סוללות הגנה אווירית מסוג S-400), שעליה הכריז ראש הממשלה אבי אחמד ב-28 באוקטובר 2026, משנה באופן משמעותי את מאזן הכוחות האווירי והאסטרטגי מול מצרים.

העסקה הזו מעניקה לאתיופיה יכולת הרתעה חסרת תקדים ומסבכת באופן דרמטי כל אפשרות לפעולה צבאית מצרית נגד נכסים אסטרטגיים אתיופיים, ובראשם סכר הרנסנס.

נטרול היתרון המצרי בטווח רחוק ובעליונות אווירית
עליונות טכנולוגית לטווח ארוך: ה-Su-35 נחשב למטוס קרב מדור 4++ בעל כושר תמרון קיצוני, מכ"ם עוצמתי לטווחים ארוכים ומערכות נשק מתקדמות. הוא תוכנן במקור כדי להתמודד עם מטוסי עליונות אווירית מערביים. למצרים, למרות הצי הגדול שלה, אין מטוס כבד לטווח ארוך שמסוגל להתמודד איתו ישירות בתנאים שווים.
נחיתות החימוש של ה-F-16 המצרי: חיל האוויר המצרי מחזיק בצי גדול של מטוסי F-16, אך הם מוגבלים מאוד מבחינת יכולות לחימה מעבר לטווח הראייה בשל מגבלות ואילוצים אמריקאיים. ה-Su-35 האתיופי מסוגל לזהות ולפגוע במטוסים אלו ממרחק רב, לפני שהם בכלל מסוגלים להגיב.
אתגר הטווח עבור מטוסי הרפאל וה-MiG-29 המצריים: למצרים יש מטוסי רפאל צרפתיים ומטוסי מיג-29 רוסיים, שהם מתקדמים יותר מה-F-16. עם זאת, בהתחשב בכך שאין למצרים ואתיופיה גבול משותף, טיסה מבצעית ממצרים לאתיופיה דורשת מרחק עצום. מטוסי הקרב המצריים יגיעו לקצה טווח הטיסה שלהם כשהם תלויים בתדלוק אווירי מורכב, ושם הם ייאלצו להתמודד מול מטוסי ה-Su-35 הרעננים של אתיופיה, שיפעלו בשטח הבית שלהם וייהנו מיתרון מוחלט.

יצירת "מטריית הגנה" סביב סכר הרנסאנס
השילוב של מטוסי ה-Su-35 יחד עם הכוונה האתיופית לפרוס 4 סוללות של מערכת ההגנה האווירית הרוסית המתקדמת S-400, יוצר סגירה הרמטית של המרחב האווירי סביב סכר הרנסאנס.
משמעות הדבר היא שכל תרחיש שבו מצרים שוקלת "אופציה צבאית" או מכה כירורגית נגד הסכר הופך למשימה כמעט בלתי אפשרית, עם סיכון גבוה מאוד לאובדן מטוסים וכישלון המבצע.

שינוי מנופי הלחץ הדיפלומטיים
לאורך השנים, מצרים השתמשה בעליונותה הצבאית הקונבנציונלית כאיום מרומז ברקע המשא ומתן על חלוקת מי הנילוס. שדרוג חיל האוויר האתיופי שומט את הקלף הזה מידיה של קהיר. אבי אחמד הדגיש כי הרכש נועד "להרתעה מראש של תוקפנות" – מסר ישיר למצרים שאתיופיה מרגישה כעת בטוחה מספיק כדי קבוע עובדות בשטח ללא חשש מתגובה צבאית.

תגובת נגד מצרית: מרוץ חימוש ומעבר לחלופות (סין)
העסקה הנוכחית מבהירה מדוע מצרים פועלת בשנים האחרונות לגוון את מקורות הרכש שלה כדי לא להיות תלויה בארצות הברית (שמונעת ממנה נשק שובר שוויון):
מצרים ביטלה בעבר עסקת Su-35 משלה עם רוסיה עקב איומי סנקציות מהמערב.
כמענה לאתגרים האוויריים, מצרים מרחיבה את צי מטוסי הרפאל הצרפתיים שלה (כולל קבלת גרסאות F3R עם טילים ארוכי טווח), ובמקביל פנתה לסין ומקווה לרכוש מטוסי קרב מודרניים מדגם J-10C כדי לנסות ולצמצם את הפער הטכנולוגי שנוצר מול חיל האוויר האתיופי המתעצם.

לסיכום: אספקת המטוסים מחקה את היתרון ההתקפי האווירי שהיה למצרים במשך עשורים באזור, והפכה את אתיופיה לכוח האווירי הדומיננטי בקרן אפריקה. שינוי זה מקבע את ריבונותה של אתיופיה על פרויקט הסכר ומאלץ את מצרים להכיר בכך שהכלים הצבאיים שלה מולה הופכים לפחות ופחות רלוונטיים.