במסגרת מחקרי היסוד על התשתית הצבאית והאזרחית של מצרים ייחדנו מספר פרקים לנושא תכניות הרכש של צבא מצרים. בפרקים הקודמים עסקנו בכוחות היבשה, בהגנה האווירית של מצרים ובזרוע הים, הפעם נעסוק בזרוע האוויר.

רקע היסטורי

נושא האוויר בצבא מצרים קיבל כבר בשנת 1937 מעמד של זרוע. מאז מלחמת העצמאות שוקד צבא מצרים על פיתוחה של זרוע זו. ואכן מזה עשרות רבות בשנים הצבא המצרי  מקפיד מאוד שלחיל האוויר המצרי יהיה לפחות יתרון כמותי על חיל האוויר הישראלי.

בראשית שנות הששים החלה מצרים, בראשותו של הנשיא גמאל עבד אל נאצר, לפתח תשתית צבאית למלחמה בישראל. במסגרת זו נבנו בסיני שני שדות תעופה חדשים: בג’בל ליבני ובביר ת’מדה. וזאת בנוסף לשדות התעופה באל עריש וברפידים ובשארם א-שיח, שהיו קיימים עוד מתקופת מלחמת קדש.

במלחמת ששת הימים הפתיע חיל האוויר הישראלי את חיל האוויר המצרי ותקף את מסלולי שדות התעופה הצבאיים במצרים. המהלך מנע את יכולת ההמראה של חיל האוויר המצרי, כך שבגל השני תקף חיל האוויר הישראלי את המטוסים המצריים בעודם על הקרקע, ולמעשה לא בא חיל האוויר המצרי לידי ביטוי ממשי במלחמה זו.

המפלה במלחמת ששת הימים לימדה את המצרים לקח משולש, שהם מיישמים עד היום:

• מיד לאחר המלחמה נבנו מאות דירים (מבנה מוגן למטוסי קרב הפצצה) בכל רחבי מצרים, ולמעשה מאז ועד היום לכל מטוסי הקרב יש דירים (למטוסי התובלה ולמסוקים הפתרון של דירים בד”כ לא מעשי, ולכן רובם שוהים בשדות התעופה ללא מיגון).
• ברוב שדות התעופה נבנה מסלול נוסף – מה שמקשה את שיתוק השדה, וכן נבנו שדות תעופה חדשים נוספים.
• הוקם מערך הגנה אווירית משוכלל הכולל שילוב של טילי קרקע אוויר מסוגים שונים עם תותחי נ”מ מכווני מכ”ם, ונפרשה רשת נרחבת של מוצבי מכ”ם בכל רחבי מצרים.

במלחמת יום הכיפורים ניסה חיל האוויר הישראלי למחזר את הצלחתו במלחמת ששת הימים, וניסה שוב ושוב לפגוע במסלולי שדות התעופה במצרים, אך הפעם ללא הועיל [ממליץ להקשיב  להרצאתו של אל”מ מיל’  אביעם סלע בקישור https://www.youtube.com/watch?feature=player_detailpage&v=2GVaupqDfY8  ]. מאידך גיסא גם ביצועיו של חיל האוויר המצרי במהלך מלחמת יום הכיפורים, הן בתקיפת יעדים צבאיים של צה”ל בסיני,  הן בקרבות אוויר והן בסיוע קרוב לכוחות היבשה המצריים,  לא היו משהו שאפשר להתפאר בו, וזאת למרות שהוא היה זה שהיכה ראשון. כישלונו העיקרי של חיל האוויר המצרי   היה בכך שהוא לא הצליח למנוע את מהלך הצליחה של צה”ל.

המצב כיום

במצרים יש כיום למעלה מ-50 שדות תעופה – שלושים וארבע מתוכם הם צבאיים, ונבנו בהם מתקני תשתית צבאיים כגון: דתק”ים, בונקרי תחמושת, מאגרי דלק ת/ק ומרכזי פיקוד ושליטה מבוצרים. בנוסף לשדות התעופה למטוסים, שבהם יש רחבות חניה למסוקים, נבנו גם שדות תעופה המיועדים למסוקים בלבד כגון: בדוורסואר ובחטאטבה.

בשנים האחרונות, במיוחד מאז שתפס עבד אל פתח א־סיסי את השלטון במצרים, ניכרת תנופת בניית מתקני תשחית בשדות תעופה בסיני (ראה פרק 5 בסדרת מאמרים זו) ובמרחב תעלת סואץ- קהיר. בנוסף להרחבת שתשתית של שדות התעופה במרחב סיני – קהיר מתבצעות עבודות גם בשדות הבאים:

• בשדה התעופה הצבאי בסיווה (במדבר המערבי סמוך לגבול הלובי) מבוצעות עבודות עפר, שיתכן שהן מיועדות להכשרת מסלול תעופה נוסף
• בשדה התעופה הצבאי ראס בנאס (במדבר המזרחי סמוך לגבול עם סודאן, מבוצעות עבודות לסלילת מסלול הסעה ולבניית 16 דירים (ראה מאמר )
• שדה התעופה האזרחי קאוינת (במדבר המערבי כ-300 ק”מ ממערב לאבו סימבל וכ- 70  ק”מ מצפון לגבול עם סודאן), מוכשר לצרכים צבאיים ונבנים בו 16 דירים למטוסי קרב/הפצצה (ראה נאמר   )

• בד בבד עם העבודות לפיתוח התשתיות של חיל האוויר המצרי מנהלת מצרים מסע רכש נרחב להגדלת הסד”כ האווירי  ולשדרוג היכולות של כלי הטיס כפי שיפורט להלן:

סד”כ חיל האוויר נכון לשנת 2017

להלן טבלה המסכמת את הידוע ממקורות גלויים בנושא סד”כ חיל האוויר המצרי . גם כאן כמו בכל עבודת מודיעין יש לעיתים חוסר התאמה בנתונים. אין בידי להכריע מי צודק, והשארתי את ההחלטה בידי הקורא.

רכש זרוע האוויר

• בעשור האחרון גדל מספר מטוסי F-16 האמריקאים שבידי מצרים מ-151 ל-208. 113 מתוכם הם מודרניים מדגם C/D [הנקין יגיל. ההתעצמות של צבא מצרים, 11/2017].
• רכש 20 מטוסי קרב F-16 C/D המיתוספים ל- 260 מטוסים מדגם זה הנמצאים כבר בסד”כ [“מצרים מתחמשת” מאת יפתח ש.שפיר וקשיש פרפיאני. אוק’ 2016].
• רכש 24 מטוסי קרב רפאל תוצרת צרפת. ב-12/2017 הגיעו 3 מטוסים והצטרפו ל-11, שסופקו קודם לכן. [נציב נט 03/12/2017]
• מו”מ לרכישת 12 מטוסי קרב רפאל נוספים [נציב נט 22/10/2017].
• רכש 50 מטוסי קרב MIG 29 דגם M2  מרוסיה [“מצרים מתחמשת” מאת יפתח ש.שפיר וקשיש פרפיאני. אוק’ 2016] . 5 מתוכם סופקו ב- 09/2017 [נציב נט 12/09/2017 המתבסס על סוכנות טאס הרוסית]. היקף העסקה 2 מיליארד דולר, והיא אמורה להסתיים עד 2020 [הנקין יגיל. ההתעצמות של צבא מצרים, 11/2017].
• הסכם לרכישת מטוסי MIG-35 מרוסיה. 6 יסופקו במהלך 2017. היתר יסופקו עד שנת 2020 [נציב נט 16/02/2017].
• מצרים קיבלה 2 מטוסי פלקון מדגם Dassault Falcon 7X. הנ”ל מתוך עסקה של 4 מטוסים בעלות של 300 מיליון יורו [נציב. נט 22/12/2017 מסתמך על Flight Radar 24].
• במצרים מייצרים מל”טים מסוג ASN-209 [סרט תעמולה מצרי].
• רכש מספר לא ידוע של מל”טים חמושים דגם Wing Loong. מצרים עושה שימוש במל”טים אלה במלחמתה בדעא”ש. [נקין יגיל. ההתעצמות של צבא מצרים, 11/2017].
• בביקור הנשיא סיסי בצרפת בתאריך 23/10/2017 הוא גילה עניין ברכש מל”טים מסוג Patroller. הכמות לא ידועה [נציב נט 24/10/2017].
• מצרים הצטיידה במל”ט הסיני 5- CH [נציב.נט 07/05/2017].
• מו”מ לרכישת 12 מטוסי תובלה איירבס דגם A-400 אטלס
• מו”מ לרכישת מספר מטוסי תובלה אליושין 76
• רכש 18 מטוסי אנטונוב AN-74. 3 סופקו ב-1974 . [ויקיפדיה]
• רכש 46 מסוקי תקיפה אפאצ’י. 10 מתוכם מדגם AH-64D מתוצרת ארה”ב כבר סופקו בשנת 2014 [ הנקין יגיל. ההתעצמות של צבא מצרים, 11/2017].
• הוזמנו 64 מסוקי קרב דגם קאמוב 52, Ka-52 [אליגטור], מרוסיה עבור נושאות המסוקים. 15 מתוכם כבר סופקו. [2018012500 נציב נט. 25/01/2018] .
• בביקור נשיא מצרים בצרפת בתאריך 23/10/2017 הוא ביקש לרכוש 36 מסוקי קרב מדגם NH-90 [נציב נט 24/10/2017].
• רכש 2 מטוסי תובלה הרקולס C130J (בסד”כ יש כיום 24 מטוסי הרקולס דגם סי-130 וכן 2 מטוסים שפועלים למשימת לוחמה אלקטרונית)
• טילי אוויר-אוויר מצרפת מדגם MICA [“מצרים מתחמשת” מאת יפתח ש.שפיר וקשיש פרפיאני. אוק’ 2016].
• טילי F-16 מרוסיה

סיכום

הביצועים הנמוכים של חיל האוויר המצרי במלחמת יום הכיפורים, הביאו את המצרים למסקנה (שגויה או נכונה – זה בכלל לא חשוב) שהאשם הוא בנחיתות של המטוסים והחימוש הסובייטיים אל מול המטוסים והחימוש האמריקאי שבידי ישראל. עתה כשהם מצוידים בשפע של מטוסים וחימוש מתקדם הן של ארצות הברית והן ממיטב מטוסי אירופה (מטוס ה”רפאל”), הם עלולים להתפתות ולחשוב, שהם הגיעו לאיזון אל מול חיל האוויר הישראלי. אני מקווה, שהמופקדים על בטחון ישראל מודעים לסכנה זו ונערכים לקראתה.

 

מצגת שדות תעופה במצרים

 

פרקים קודמים:

מצרים:פיתוח מואץ של תשתיות צבא במרחב תעלת סואץ – סיני.פרק 1 בסדרה.
מצרים: סלילת אוטוסטרדות בסיני. פרק 2 בסדרה.
מצרים:גשר ומנהרות חדשות בתעלת סואץ.פרק 3.
מצרים:מערך הביצורים בפתחת רפידים מתפורר. פרק 4.
מצרים: הרחבת שדות צבאיים בסיני ובמרחב קהיר – תעלת סואץ. פרק 5
מצרים: לכל חייל מצרי בסיני – נבנה מחסן תחמושת בגודל 3 מ”ר. פרק 6.
מצרים: הצבא המצרי אוגר דלק בסיני.פרק 7.
מצרים: הכפלת סד”כ מובילי הטנקים.פרק 8.
מצרים: כוחות היבשה בצבא מצרים. סקירה כללית וסיכום תכניות הרכש. פרק 9 . 
מצרים:זרוע ההגנה האווירית.סקירה כללית וסיכום תכניות רכש.פרק 10.
מצרים: זרוע הים בצבא מצרים. סקירה כללית וסיכום תכניות רכש. פרק 13.
קרדיט: סא”ל (דימ’) אלי דקל – חוקר מערכות תשתית בארצות ערב