אם המו"מ עם ארה"ב יקרוס: איראן והחות'ים כבר ערוכים לשתק את נתיב השיט העולמי במצרי באב אלמנדב, ומה התגובה הישראלית הצפויה?

ממידע חדש שהגיע למודיעין האמריקאי נחשף כי איראן כבר ארגנה  את החות'ים לסגירת מצר באב-אל-מנדב אם המשא ומתן יקרוס.

• • כרטיס מיקוח במו"מ: איראן ובכירי החות'ים הבהירו כי סגירת המצר היא "אופציה תימנית" שתופעל אם המצב האזורי ייצא משליטה, או אם ארה"ב תתקוף יעדים אסטרטגיים באיראן (כמו האי ח'ארג'). 
  • ההשלכה הכלכלית: המצר מרכז כ-10% מהסחר הימי העולמי ונתח קריטי מאספקת הדלקים לאירופה ואסיה. חסימתו תאלץ את כלל חברות הספנות להסיט אוניות למסלול ארוך סביב אפריקה (כף התקווה הטובה), דבר שייקר דרמטית את עלויות השילוח והביטוח, ויעורר גל אינפלציה עולמי. 
  • מיקוד התקיפות בשלב הנוכחי: נכון ליוני 2026, תחת הפסקת האש המתוחה, החות'ים הכריזו על אמברגו מוחלט וסגירת המצר עבור ספינות הקשורות לישראל בלבד, תוך שמירה על המצר פתוח לשאר המדינות כדי לא להרתיע את סין או מצרים, אך הם מאיימים בסגירה מלאה כשלב הבא. 

• • פריסת אמל"ח מתקדם: איראן חימשה את החות'ים במלאים חדשים של טילים בליסטיים נגד ספינות, טילי שיוט ארוכי טווח וכטב"מים מתאבדים. 
  • לוחמה תת-ימית ומוקשים: מודיעין מערבי מצביע על היערכות לשימוש בכלי שיט תת-ימיים בלתי מאוישים (UUV) והנחת מוקשים ימיים בנתיבי השיט הצרים של המצר (ברוחב של כ-32 ק"מ בלבד) כדי למנוע מעבר פיזי של ספינות. 
  • פשיטות והשתלטויות: היערכות של כוחות קומנדו חות'יים על גבי סירות מהירות ומסוקים לביצוע פשיטות ישירות וחטיפת אנשי צוות, בדומה לטקטיקות שיושמו בעבר. 

1. פריסת כוחות מיוחדים בנמל הבית: ארה"ב החלה בפריסה מסיבית של כוחות מוטסים (כולל חטיבה 82) ויחידות מיוחדות בג'יבוטי, הממוקמת ישירות לחופי המצר, כדי לאפשר מענה קרקעי ומודיעיני מיידי. 
2. היערכות לחידוש הקואליציות הימיות: בעוד שמבצעים קודמים (כמו "שומר השגשוג" – Operation Prosperity Guardian) צומצמו בעבר, הצי האמריקאי והאירופי (משימת Aspides) נערכים להפעלה מחדש של כוחות משימה רב-לאומיים לליווי ספינות מסחריות ויירוט איומים בזמן אמת. 
3. תוכניות מגירה לתקיפות מנע מסיביות: פנטגון הכין בנק מטרות נרחב בתימן. המשמעות של סגירה מלאה של המצר תהיה פתיחת מערכת הפצצות כבדה (באמצעות טילי שיוט ומטוסי קרב) להשמדת משגרי הטילים, מחסני הכטב"מים ונמלי הבית של החות'ים (כמו חודיידה). 
4. שימוש ברזרבות נפט אסטרטגיות: מדינות המערב גיבשו הסכמות על שחרור מתואם של עתודות נפט לשווקים כדי למתן את הלם המחירים הראשוני במקרה של חסימה סימולטנית.

 

התגובה הישראלית הצפויה:

• • תיאום מודיעיני ומבצעי: ישראל תמקד את מאמציה בשילוב זרועות הדוק עם פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM). חיל הים ואגף המודיעין יספקו מטרות בזמן אמת, נתוני לוויין ומעקב אלקטרוני אחר תנועות החות'ים במצר. 
  • ליווי ואבטחת ספינות: ספינות טילים (סער 6 וסער 5) של חיל הים עשויות להיפרס בים האדום ובמפרץ אילת כדי לאבטח את הנתיבים הנותרים, להגן על כלי שיט אזרחיים מפני כטב"מים ימיים ומוקשים, ולסייע ביירוט איומים אוויריים עוד לפני הגעתם למרחב האווירי של ישראל.

• • פגיעה בתשתיות קריטיות: אם החות'ים יממשו את איומם ויסגרו את המצר לחלוטין, ישראל לא תהסס לפעול באופן עצמאי. תגובת חיל האוויר תכלול גלי תקיפות נרחבים נגד נמלי הים שבשליטת החות'ים (כמו נמל חודיידה ונמל ראס עיסא) המשמשים לקליטת אמל"ח איראני, לצד השמדת מאגרי דלק ומפעלי ייצור כטב"מים. 
  • סיכול ממוקד של שרשרת הפיקוד: צה"ל עשוי להעלות שלב בסיכולים ממוקדים נגד מפקדי חיל הים החות'י, מומחי טילים ואנשי הקשר של משמרות המהפכה האיראניים השוהים בתימן ומכוונים את הלחימה במצר. 

• • משוואת הרתעה מול איראן: בירושלים מבהירים כי החות'ים הם רק הזרוע המבצעת. תגובה ישראלית לסגירת המצר עשויה לכלול פעולות גמול ישירות נגד נכסים איראניים – החל מתקיפת ספינות ביון ואספקה איראניות הפועלות בים האדום ועד להחרפת הטון והפעילות הקינטית/בסייבר נגד יעדים כלכליים וצבאיים בתוך שטח איראן עצמה. 

• עיבוי מערכות ההגנה באילת: נמל אילת והעיר עצמה יהפכו למטרות מועדפות לטילי שיוט ובליסטיים חות'יים כחלק מניסיון התגובה שלהם. ישראל תפרוס באופן קבוע מערכות "חץ 2", "חץ 3" ו"קלע דוד" באזור הדרום כדי להבטיח איטום הרמטי של המרחב האווירי.
• הסטת נתיבי סחר יבשתיים: במקביל למענה הצבאי, ישראל תפעיל תוכניות מגירה כלכליות להעברת סחורות חיוניות דרך נמלי הים התיכון (חיפה ואשדוד) והסתמכות על גשרים יבשתיים דרך מדינות ערב השכנות, כדי לעקוף את המצור הימי בים האדום.