מלחמה דיגיטלית: מתקפת הסייבר על סמלי הכלכלה ומימון הטרור של איראן. מי לעזאזל מאחורי ?!

• • בנקים בבעלות וניהול המדינה: ארבעת הגופים הם "מלווים ממלכתיים" (State-owned banks) המהווים את עמוד השדרה של המערכת הפיננסית האיראנית.
  • מימון פעילות ביטחונית וטרור: הבנקים הללו זוהו לאורך השנים על ידי המערב כצינורות המרכזיים להעברת כספים עבור משמרות המהפכה (IRGC), תוכנית הגרעין האיראנית וארגוני טרור כמו חזבאללה וחמאס.
  • עקיפת סנקציות: הם משמשים כלי מרכזי של המשטר לעקיפת סנקציות בינלאומיות וניהול סחר חוץ (במיוחד בנק פיתוח היצוא ובנק טג'אראט). 

1. 1. יצירת כאוס כלכלי: פגיעה בבנקים הגדולים ביותר במדינה משתקת את המסחר והתשלומים היומיומיים של האזרחים (כולל כרטיסי אשראי ומכשירי כספומט), מה שמעורר תסיסה נגד השלטון.
   2. עיתוי מדיני: הדיווחים מצביעים על כך שהתקיפה אירעה על רקע שלבים סופיים של משא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ככל הנראה כאמצעי לחץ.
   3. פגיעה במימון המשטר: תקיפת הבנקים המזוהים עם זרועות הביטחון פוגעת ישירות ביכולת הניהול הפיננסי של גופי המשטר. 

• שיבושי שירות: איראן אישרה כי שירותי הבנקאות המקוונים, הכספומטים ומערכות הסליקה (POS) ספגו שיבושים קשים. בחלק מהמקומות דווח כי כ-90% מכרטיסי הבנק לא פעלו למשך מספר שעות. 
• מאמצי שיקום: הרשויות באיראן טוענות כי התשתית נמצאת כעת תחת שליטה מלאה של מומחי אבטחה וכי שירותים מסוימים כבר החלו לחזור לפעילות (במיוחד בבנקים טג'אראט וסאדראט). 
• אבטחת מידע: מועצת התיאום הבנקאית של איראן מסרה כי לא נגנב מידע על לקוחות וכי לא נמחקו נתונים ממסדי הנתונים של הבנקים. 
• זהות התוקפים: נכון לרגע זה, אף גורם לא קיבל אחריות רשמית על התקיפה, והרשויות באיראן לא נקבו בשם של מדינה או קבוצה ספציפית.

ישראל ביצעה מתקפות סייבר רבות על מתקנים איראניים בשנים האחרונות, וכך גם טהרן. בחודשים האחרונים חלה גם התגברות של התקפות כאלה, במיוחד מצד קבוצות האקרים הנאמנות לטהרן.