הצינור שלא מספיק: עומק המשבר שמאיים להחשיך את מצרים. ספוילר: אפילו ישראל לא יכולה להושיע!
לפי דיווחים, מצרים נאלצת להגדיל את יבוא הגז הטבעי הנוזלי מהשוק הגלובלי, לאחר שישראל לא העלתה את הזרמת הגז משדותיה מ-1.1 מיליארד רגל מעוקבת ביום ל-2 מיליארד ביום, כפי שתוכנן לשיא הביקוש בקיץ.
המחסור בגז במצרים אינו נובע רק מכמות הגז הישראלי, אלא משילוב של קריסת התפוקה המקומית המצרית ועלייה חדה בביקוש לחשמל. אף שישראל היא ספקית קריטית, היא אינה יכולה למלא לבדה את כל הפער שנוצר.
1. הסיבות למחסור
-
- צניחה בתפוקה המקומית: שדה הגז המצרי הענק "זוהר" חווה ירידה של כ-40% בתפוקה בשל בעיות טכניות (חדירת מים). התפוקה הלאומית צנחה מ-49 מיליארד מ"ק ב-2024 ל-42 מיליארד ב-2025.
- שיא בביקוש לחשמל: גידול באוכלוסייה וגלי חום כבדים (עד 47 מעלות) הובילו לצריכת שיא של חשמל, המבוסס ב-82% על גז.
- השבטות בישראל: לאחרונה נרשמו שיבושים באספקה מישראל עקב תחזוקה והשפעות של עימותים אזוריים.
2. עומק המחסור
מצרים הפכה מיצואנית גז ליבואנית נטו. נכון לתחילת 2026, היא מייבאת מישראל כמות קריטית של כ-800 מיליון מ"ק בחודש, המהווה כ-15%-20% מצריכתה הכוללת. ללא גז זה, המדינה עומדת בפני הפסקות חשמל נרחבות.
3. איך מצרים פותרת את הבעיה?
-
- יבוא גז מונזל (LNG): מצרים רוכשת עשרות משלוחי LNG יקרים בשוק העולמי (מקטאר, ארה"ב ומדינות נוספות) כדי לפצות על החוסר.
- צמצום ביקושים: צעדי חירום כמו סגירת חנויות וקניונים ב-21:00 וצמצום תאורת חוצות.
- תשלום חובות: קהיר האיצה את פירעון חובותיה לחברות אנרגיה זרות כדי לעודד אותן לחזור ולהשקיע בקידוחים חדשים.
4. למה ישראל לא יכולה לפתור זאת לבדה?
-
- מגבלת תשתית: הצינורות הקיימים מוגבלים בקיבולתם. למרות הסכמים להרחבת הייצוא, התשתיות לא יכולות להעביר את כל כמות הגז שמצרים זקוקה לה כרגע.
- עדיפות למשק המקומי: ישראל מחויבת קודם כל לספק גז לתחנות הכוח בארץ, ורק ה"עודפים" מופנים לייצוא.
- סיכונים ביטחוניים: קרבת האסדות לאזורי לחימה (כמו במקרה של מאגר "תמר") גורמת לעיתים להפסקת הזרמה מטעמי ביטחון.
5. המשמעות לכלכלת מצרים
- נטל כלכלי כבד: חשבון יבוא האנרגיה זינק מ-560 מיליון דולר ל-1.65 מיליארד דולר בחודש, מה שיוצר לחץ עצום על רזרבות המט"ח.
- פגיעה בתעשייה: מפעלים זוללי אנרגיה (כמו דשנים) נאלצים לעיתים להפסיק את פעילותם בשל מחסור בגז.
- חוסר יציבות חברתי: הפסקות החשמל היזומות בקיץ גורמות לזעם ציבורי נגד הממשלה.
