מנסים לייבש את “כלכלת הצללים” של חיזבאללה בלבנון. חלק ב’

 

סכנה כפולה

על פי הקרן האמריקאית להגנה על דמוקרטיות, אנשי הכספים הבכירים של חיזבאללה החזיקו חשבונות באגודת אל-קארד אל-חסן, ועובדי האיגוד השתמשו בחשבונות אישיים בבנקים לבנוניים כדי לבצע עסקאות מטעמה, מה שאפשר לה גישה למערכת הבנקאית.

הארגון ציין כי בשנת 2019 הטיל משרד האוצר האמריקאי סנקציות על בנק ג’מאל טראסט על כך שהקל על גישה זו, מה שהוביל לאחר מכן לבנק לבקש פירוק הבנק מבנק ליבן, בקשה שאושרה.

בדצמבר 2020, קבוצת האקרים בשם “ספיידרז” הודיעה כי פרצה לחשבונות של אגודת אל-קארד אל-חסן, ופרסמה נתונים על כ-400,000 חשבונות המקושרים לארגון. הנתונים כללו שמות של דמויות בולטות בחיזבאללה, ביניהם מפקד כוח רדואן, ויסאם אל-טאוויל, שחוסל על ידי ישראל; ראש היחידה הפיננסית של המפלגה, אברהים עלי דאהר; ואפילו המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, על פי גלובס.

בעקבות התקרית, כמה בנקים לבנוניים פרסמו הצהרות בהן הכחישו את קיומם של חשבונות רשמיים על שם אל-קרד אל-חסן. עם זאת, הקרן להגנת הדמוקרטיות הבהירה כי הצהרות אלו תקפות מבחינה משפטית, שכן לא היו חשבונות על שם הארגון. עם זאת, מסמכים שדלפו חשפו כי פקידי הארגון השתמשו בחשבונותיהם האישיים כדי לבצע עסקאות מטעמו.

 

הליכים לא שלמים?

מרסל סבור כי הצעד של נגיד הבנק המרכזי של לבנון, כרים סעיד, “לא מספיק”.

מרסל מדגיש כי מה שנדרש אינו רק חוזרי אזהרה, אלא גם אמצעי אכיפה מחמירים כדי לאסור ביעילות ישויות המפרות את החוק, שכן כל שאננות חושפת את לבנון לבידוד נוסף ופוגעת באמון במערכת הפיננסית.

הוא הביע דאגה מהתגובה הרשמית האיטית לנושא, וציין כי לבנון נמצאת ברשימה האפורה ואין לה את הפריבילגיה של זמן, דבר המחייב פעולה דחופה להסדרת מנגנונים למאבק בהלבנת הון ומימון טרור. הוא ציין כי משרד הפנים ממשיך להעניק רישיונות לעמותות במסגרת חוק מיושן ללא בדיקה מספקת, וקרא למשרד המשפטים ולוועדת החקירה המיוחדת לחקור את הקמתן ולהכפיף אותן לפיקוח.

אבו שקרה, מצידו, מטיל ספק ביעילותן של צעדי הממשלה. הוא טוען כי הימנעות מטיפול במוסדות שהוטלו עליהם סנקציות היא מובנת מאליה, אך מתן אפשרות להם לפעול בחופשיות בשוק מעלה שאלות.

הוא מטיל ספק במנגנוני פיקוח וכיצד ניתן להפליל בנק מבלי לדעת זאת. הוא מבקר את אי פרסום רשימה מקיפה של ישויות המפרות את החוק. הוא סבור כי מתן אזהרות ללא שמות או רישוי ולאחר מכן סגירת מוסדות אלה נותרה צעד חלקי.

 

קראק חדש?

מספר רב של שיעים בלבנון מסתמכים על עמותת “אל-קרד אל-חסן” כדי לספק את צרכיהם הכלכליים הבסיסיים, בין אם באמצעות משכנתא של זהב תמורת הלוואות מזומן ובין אם באמצעות קבלת כרטיסים פיננסיים המשמשים להקלת ענייניהם היומיומיים.

עבור רבים, העמותה אינה רק מוסד פיננסי, אלא רשת ביטחון חברתית וכלכלית על רקע הקריסה הפיננסית הקשה שפוקדת את המדינה מזה שנים.

“ההלוואה הטובה” ממלאת תפקיד מקביל לבנקים המסורתיים, ולפעמים אף עולה עליהם מבחינת מהירות מתן השירות וקלות התנאים, מה שהופך אותה לנוכחות חזקה בנוף הכלכלי הפופולרי של הקהילות השיעיות בלבנון.

אל-זאגבי סבור כי איסור עסקאות עם “ההלוואה הטובה” יחליש את היכולות הפיננסיות של חיזבאללה, דבר שישפיע לרעה על יחסיו עם תומכיו.

ככל שיכולותיה הפיננסיות יפחתו, היא תיאלץ להפחית את תמיכתה בחבריה ובמשפחותיהם, דבר שעלול ליצור חוסר שביעות רצון בקרב חבריה עקב שני גורמים שלובים זה בזה: היעדר עימות צבאי ומחסור כלכלי. אלה, יחד עם אידיאולוגיה, הם עמודי תווך של מבנה חיזבאללה. התוצאה תהיה התפוררות ארגונה כזרוע איראנית בלבנון ובאזור.

קרדיט: אלחורה     קרדיט לתמונות: אלחורה ורשתות חברתיות