מגזין New Lines: אפליקציית ריגול סייעה בהפלת משטר אסד. חלק א’
בניתוח תחקיר, מגזין New Lines חושף סיבה בלתי צפויה לקריסתו הפתאומית של משטרו של בשאר אל-אסד בסוף 2024, למרות הדומיננטיות הצבאית, לכאורה, שלו בשטח. בעוד שכל ההסברים הצבאיים והפוליטיים לא הצליחו להסביר מדוע צבא המשטר לא הצליח להדוף את מה שנראה כהתקפה צנועה של פלגי האופוזיציה על העיר חלב, מידע חושף מלחמה בלתי נראית שניהלו כוחות האופוזיציה באמצעות אפליקציה אלקטרונית זדונית שהושתלה בסתר בטלפונים של קציני צבא המשטר, ובכך יזמה את אחת ממתקפות הסייבר הראשונות בהיסטוריה המודרנית שהפילו משטר צבאי קיים.
בתחקיר זה, “ניו ליינס” בוחנת את תפקידה המרכזי של אפליקציה זו, אשר שימשה ככלי ריגול מתוחכם, במסווה של סיוע הומניטרי ונאמנות לאומית, תוך ניצול ארגוני ביטחון חלשים, ייאוש כלכלי ושחיתות גוברת בתוך הממסד הצבאי הסורי. החקירה מצביעה גם על כך שהמתקפה הזו, שאף צד טרם נטל עליה אחריות, לא הייתה רק פריצה דיגיטלית, אלא תוכנית אסטרטגית חכמה ביותר שעיצבה מחדש את מפת הסכסוך בסוריה.
אתר האינטרנט של Syria TV מציג ניתוח זה כחלק מסיקור התקשורת שלו את נפילת המשטר הקודם בסוריה. היא מציינת כי התוכן משקפים את חזון המגזין ואת מקורותיו, ומוצג כחומר אנליטי המסייע בהבנת סיקור התקשורת הבינלאומית את המשבר הסורי. הוא אינו מהווה תיעוד מקיף של הסיטואציה כולה או אישור למסקנותיו.
להלן תרגום הכתבה:
כל ההסברים בעולם אינם יכולים להסביר מדוע צבא המשטר הקודם לא הצליח להדוף מתקפה צנועה של האופוזיציה שכוונה לעבר העיר חלב בדצמבר האחרון, אשר בסופו של דבר הסלימה והפילה את משטרו של בשאר אל-אסד.
אין ספק, כוחה הצבאי של האופוזיציה, בשילוב עם השימוש שלה במזל”טים כדי להפיל את המשטר, לא היה מספיק כדי לעשות זאת. הצבא הסורי כבש בעבר מחדש שטחים נרחבים שנתפסו על ידי כוחות המורדים, ובקיץ 2024 שלט משטר אסד בשלושה רבעים מסוריה. עם זאת, חשיפתו הפתאומית, וההסברים השנויים במחלוקת לה, סותרים את מה שהצבא עצמו הסתיר מאחורי התדמית לכאורה שהציג.
בראיון קודם עם קצין סורי בכיר, דן מגזין New Lines במה שאירע בימים האחרונים של שלטונו של המשטר. הוא חשף פרטים כה אינטימיים שהחלטנו להקדיש זמן לחקירת אמינותם. בחינה מדוקדקת יותר מגלה שהפרטים שסיפק הם המפתח להבנת האופן שבו קרס המשטר, אך מנקודת מבט שונה: כזו שלא היה לה שום קשר לכישלון לוגיסטי או שדה הקרב, אלא הייתה תוצאה של מלחמה שקטה ובלתי נראית.
המידע מצביע על כך שאפליקציית טלפון סלולרי הופצה בחשאי בקרב קצינים סורים באמצעות ערוץ טלגרם, והיא התפשטה כמו אש בשדה קוצים בקרב שורותיהם. יישום זה לא היה אלא מלכודת שהוטמנה עבורם בקפידה, והפכה להקדמה למלחמת סייבר חשאית. אכן, זו הייתה המלחמה הראשונה מסוגה, שכן היא כוונה נגד צבא מודרני. האופוזיציה השתמשה בטלפונים חכמים ככלי נשק, והפכה אותם לכלי קטלניים נגד כוחות צבא סדירים.
מעבר לחשיפת מסגרת המתקפה הדיגיטלית הזו נגד צבא המשטר, חקירה זו מבקשת להבין את היישום עצמו, את הטכניקות שלו ויכולותיו, ואת אופי המידע שהועבר מתוך שורות הצבא. זה, בתורו, מוביל אותנו ישירות להיקף השפעתה של בקשה זו על הפעילות הצבאית בסוריה.
אבל השאלה החשובה ביותר כאן היא: מי תיאם את מתקפת הסייבר הזו? מהי מטרתו?
התשובות עשויות להצביע על גורמים בתוך הסכסוך עצמו, כגון סיעות אופוזיציה סוריות, סוכנויות מודיעין אזוריות ובינלאומיות, או ידיים אחרות שנותרו מוסתרות עד היום. עם זאת, עלינו להבין את ההתקפה הזו בהקשר הפוליטי והצבאי הכולל של התקופה.
בפברואר 2020, טלפון סלולרי שהותיר חייל סורי בתוך רכב הגנה אווירית מסוג פנטסיר מתוצרת רוסיה הפך את כל המערכת לכדור אש. כוחות ישראליים עקבו אחר אות הטלפון, איתרו את הסוללה, ולאחר מכן פתחו בתקיפה אווירית מהירה שהשמידה את כל המערכת לפני שניתן היה לחמש אותה מחדש. תקרית זו, שנחשפה על ידי ולרי סלוגין, המעצב הראשי של מערכת פנטסיר, בראיון לסוכנות הידיעות הרוסית TASS, מדגימה כיצד טלפון נייד בודד יכול לגרום לאסון, בין אם במכוון ובין אם מתוך בורות גרידא.
היו לכך השלכות הרסניות, שכן הצבא סבל מאובדנים בציוד ובחומרים בתקופה שבה לא היה מסוגל לפצות על כל זאת. ייתכן שהחייל ששרד את התקיפה הישראלית היה מודיע או סוכן שגויס על ידי ישראל, או שאולי פשוט לא היה מודע להיקף הנזק שגרם. זוהי האפשרות הסבירה ביותר. לדברי סלוגין, יש לכבות את כל מכשירי התקשורת, כגון טלפונים ומכשירי רדיו, במהלך הפעילות, ויש לשנות את מיקום הסוללה מיד לאחר שיגור טילים כדי למנוע מכל אחד לגלות את מיקומה. ישנם פרוטוקולי אבטחה קבועים לכך, אך כישלונם של החיילים הסורים לעמוד בהם הפך כל טלפון רגיל לנקודת ציון חיה שהנחתה את תקיפת האויב ישירות אל המטרה שלה.
על פי ההיגיון הבסיסי של התנהלות הצבא, הרשויות הסוריות היו צריכות לפתוח בחקירה מלאה לאחר השמדת מערכת פנטסיר, לאסור את השימוש במכשירים ניידים בתוך הצבא, או לתכנן אמצעי נגד כדי למנוע מהם להפוך לנקודות מעקב פעילות. עם זאת, שום דבר מזה לא קרה. במקום זאת, צבא המשטר פעל באותו אופן, ובמקרים רבים לאחר מכן, באותו חוסר אחריות קטלני, ושילם על כך מחיר כבד.
הדבר המזעזע ביותר שקרה לאחר אירועי ה-27 בנובמבר, ולאחר מכן נפילת חלב לידי האופוזיציה, היה ההפסקה הפתאומית של הלחימה של צבא סוריה. רוב היחידות פשוט צפו בהתקדמות כוחות האופוזיציה, והציעו התנגדות מזדמנת בלבד עד שהמורדים הגיעו לפאתי דמשק בבוקר ה-8 בדצמבר. באזורי הכפר אידליב וחאלב, פלגי האופוזיציה כבשו עשרות עמדות צבאיות השייכות לחטיבה 25 כוחות מיוחדים בפיקודו של סוהיל אלחסן – אלנימר ודיוויזיה 30, וכן תקפו מוצבים צבאיים הממוקמים באזורים צרים בשטח קשה לתנועה, והתקדמו לאורך יותר מ-64 קילומטרים תוך 48 שעות בלבד.
קריסת הצבא
באותה תקופה, צבא סוריה לשעבר הפך לרוח רפאים של עצמו. לאחר עשור של מלחמה קשה, שבמהלכה נפלו אלפי קורבנות והצבא סבל הפסדים חומריים ומוסריים בלתי הפיכים, לא הייתה לו עוד היכולת לגייס את כוחו. שנות הסכסוך פיזרו את כוחות הצבא, לא רק עקב תבוסות בשדה הקרב, אלא גם עקב הקריסה שפקדה אותו מבפנים.
הלירה הסורית החלה בצניחה חופשית, מ-50 לירות לדולר בשנת 2011 ל-15,000 לדולר בשנת 2023. דבר זה הפך את משכורות החיילים והקצינים למגוחכות, אך אכזריות, שכן הן כבר לא עלו על עשרים דולר לחודש. רבים מהם כבר לא נלחמו למען “המדינה והמנהיג”, אלא פשוט למען הישרדות. עלויות התחבורה הוכפלו, ומשכורתו של קצין בכיר לא הספיקה עוד כדי להאכיל את משפחתו. קצין אחד מחטיבה 47 נזכר שלעתים קרובות קיבלו מחצית מהארוחות שהוקצו להם, שהורכבו ממזון לא מבושל או חצי נא. ברוב היחידות, כמה קצינים בעלי זכויות יתר אכלו את ארוחות הערב שלהם בבידוד, מה שגרם לתמרמרות רבה בקרב שורות החיילים והקצינים.
מעבר לקריסה הכלכלית, שנגרמה בחלקה עקב סנקציות מערביות, סוריה היתה שקועה בקיפאון צבאי ופוליטי חמור מאז 2018. החזיתות משותקות, המורל צנח, ומפקדי הצבא הפכו לפורעי חוק ומבריחי קפטגונים. בינתיים, המשטר נאחז בעקשנות בשלטון, ודחה אפילו את הפתרונות הפרגמטיים ביותר, בין אם אלו שהוצעו על ידי אויבי אתמול, כולל מדינות ערב, אלו שהוצעו על ידי טורקיה, או אלו שקידם המערב.
הקיפאון, האינרציה והנוף החונק הזה של אופקים סגורים וחוסר עתיד הולידו סוג מפחיד של יזמות בתוך הצבא. קצינים וחיילים אינם מתמקדים עוד במשימותיהם הצבאיות, אלא ממהרים לעבר כל הזדמנות שעשויה לקיים אותם. לפיכך, הם החלו לסחור בכל דבר ועניין רק כדי לשרוד, וזאת לא הגזמה.
דמיינו צבא שבו קצינים מוכרים את מנות הלחם היבש שנותרו לאנשיהם, בעוד קצינים בכירים קונים פאנלים סולאריים ומשכירים שירותי טעינה לחיילים הזקוקים נואשות לתאורת חדרי המעונות שלהם או לטעינת הטלפונים שלהם. נראה שאלו ששקלו להפוך את השלב הזה לנשק ידעו בדיוק מה מצפה להם, או כיצד יוכלו לנצל את המצב.
מקור: מגזין The New Lines קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות