האם ההחלטה להחזיר את הסיוע והאספקה לרצועת עזה טובה? דעה!

ההחלטה להחזיר את הסיוע והאספקה לאויב ברצועה, היא החלטה גרועה שמסכנת חיי לוחמי צה”ל, מונעת את חיסול ומיטוט הארגון הרצחני חמאס על שלטונו האזרחי והצבאי, ולא משנה מה הדרך שבה ייחולק הסיוע, הוא יגיע בוודאות ליידי חמאס והחמולות שעובדות עם הארגון.

כפי שראינו לאורך חודשי הלחימה בהם הוכנס סיוע והאספקה לאויב ברצועה, הסיוע הגיע ליידי חמאס, הביא להספקת הארגון בשורת דרכים, כגון: מזון לבני חמולות מחבלי הארגון, תועלת כספית חסרת תקדים של מעל למיליארד וחצי דולר לתשלום משכורות הון עצמי לבכירי הארגון והשלטון, מזומנים לגיוס אלפי מחבלים חדשים, החזקת מעמד חודשים ארוכים, ומתן תמריצי ג’היאד לפגוע בלוחמי צה”ל להמשיך בלחימה עד לכניעת ישראל לדרישות הארגון.

כאשר הדרג המדיני מאישר להחזיר את הסיוע בטענה כי “זוהה משבר הומניטרי” וניכנע לדרישות האמריקאים, הוא מונע ומרחיק את הניצחון.

קרדיט: ותיקן ניוז

מדובר בצעד מופקר ולא מוסרי כלפי לוחמי צה”ל הנלחמים ברצועה.
אי אפשר מצד אחד להילחם באויב מהצד השני להאכיל אותו במזון, מזומנים ותקווה לשרידות והכנעת ישראל, זה לא עבד ולא יעבוד, לא משנה איך ואיזה “מנגנון פיקוח” שהציעו לבנות כדי ל”מנוע” מארגוני הטרור לקבל את הסיוע והאספקה, גם אם הסיוע מצומצם לכמות קטנה עבור משפחה עזתיות, הסיוע הזה יגיע ליידי חמאס והחמולות שעובדות עם הארגון, לכל הפחות שליש ממנו יגיע לחמאס.

ע”פ החוק הבינלאומי למדינה שנלחמת מול אויב אין חובה לספק סיוע במידה וזה משמש נגד לוחמיה בשדה הקרב, כאשר יודעים שהסיוע מגיע ויגיע ליידי האויב אין לישראל חובה לספקו, הספקתו נועדה לנטרל לחץ מחוץ.

ולכן זו החלטה לא מוסרית כלפי לוחמי צה”ל, שנלחמים באויב.
הטעות הגדולה של מדינת ישראל מהיום הראשון למלחמה היא ההפרדה בין ארגוני הטרור להאוכלוסייה, מה שגרם ללחץ בינלאומי, ושאר הטענות…
מי שתקף את מדינת ישראל ואזרחיה בטבח ה-7.10 אלו לא ארגון הטרור חמאס לבדו, אלא תושבי היישות העזתית הרצחנית? ועל כן הייתה חובה להגדיר מי תקף אותנו ועל מי לשלם את המחיר…

קרדיט: תחריר ניוז

מי שחושב שהפעם זה שונה והפעם זה לא יגיע לחמאס, או לא יאריך את המלחמה ויביא להקזת דם לוחמינו כפי שקרה בעבר, טועה ובגדול.
גם הפעם זה יקרה.

על הדרג המדיני לקבל את ההחלטה, האם לנצח להכניע להכריע לכבוש ולגרש את האוכלוסייה, או לספר לנו סיפורים כי הפעם מדובר בכרעה, וכו’.

אי אפשר ביד אחת להילחם באויב וביד השנייה להאכיל אותו.
אם זו הכוונה וזו הדרך בה הדרג המדיני הולך, שיכריז על כך לציבור.

לטעמי אין שום אסטרטגי לניצחון בדרך הזו, ואם זו הדרך, אין טעם להכניס את לוחמי צה”ל ללחימה נוספת שהיא עוד מאותו הדבר.

תחליטו ניצחון, כניעת האויב, גירוש האוכלוסייה וחיסול ארגוני הטרור, או מהלכים דומים ומכובסים שנועדו למשוך זמן, לנסות ללכת בין 2 מטרות מתנגשות זו בזו.
אל תספרו לנו שהפעם זה שונה, ויש צורך כדי להשמיד את חמאס, כי אי אפשר להשמיד ארגון טרור ולהכניע אוכלוסיית האויב כאשר מהצד השני מספקים לה סיוע ואספקה.

קרדיט: ערוץ הטלגרם חננאל אביב    קרדיט לתמונות: דג’יוואר איברהים