טורקיה מעמיקה מעורבותה בסוריה ושולחת גורמי צבא לדמשק אך מקפידה לא לחצות קווים אדומים של ישראל. ספויילר: כך בדיוק החלה המעורבות האיראנית

ההתקרבות הצבאית בין סוריה לטורקיה במאי 2026, תחת הנהגת אחמד א-שרע (לשעבר אבו מוחמד אל-ג'ולאני), מסמנת שינוי אסטרטגי דרמטי המעורר דאגה עמוקה בירושלים.

מה עומד מאחורי החשש הישראלי?

ישראל רואה בטורקיה של ארדואן גורם עוין המנסה להדק את "טבעת החנק הסונית" סביבה. החששות המרכזיים כוללים:
  • שיקום הצבא הסורי: טורקיה הפכה למנוע המרכזי בשיקום צבא סוריה החדש, תוך אספקת כטב"מים, מערכות הגנה אווירית וטילים מדויקים. שיתוף הפעולה הגיע לשיאו בהשתתפות סורית ראשונה בתרגיל הענק הטורקי EFES-2026 במאי 2026.
  • החלפת השפעה איראנית בטורקית: בעוד שישראל בירכה על דחיקת איראן, היא חוששת מהיווצרות חזית צפונית חזקה ומאורגנת בחסות טורקית, המגבה את דרישות סוריה להחזרת רמת הגולן.
  • נתיבי סחר: שיתוף פעולה כלכלי בין המדינות נועד ליצור נתיב סחר חלופי שיעקוף את ישראל ויפגע בפרויקט המסדרון הכלכלי (IMEC).
האולטימטום הישראלי

האולטימטום הישראלי לטורקיה ולממשל בדמשק עדיין בתוקף.
  • ישראל הבהירה כי כל הקמת בסיס טורקי קבוע או הצבת נשק "שובר שוויון" (כמו מערכות נ"מ מתקדמות או טילים ארוכי טווח) מדמשק ודרומה, ובפרט במרחב תדמור, מהווה "קו אדום" וייחשב "שבירת כלים".
  • ישראל ממשיכה להחזיק במוצבים בתוך הגולן הסורי וביצעה למעלה מ-1,000 תקיפות ופשיטות קרקעיות מאז 2024 כדי לאכוף קווים אלו.
פריסת הכוחות הטורקיים

נכון לעכשיו, המעורבות הטורקית מתרכזת בעיקר בצפון, אך זולגת דרומה:

  • צפון סוריה: נוכחות מסיבית של כוחות משוריינים ומערכי הגנה אווירית במחוזות אידליב וחלב, ובאזורי העימות מול הכורדים (SDF).
  • דמשק: קיימת נוכחות של יועצים צבאיים, טכנאים ודרגי פיקוד טורקיים בדמשק המסייעים בבניית המטה הכללי הסורי החדש, אך לא מדובר בכוחות לוחמים רחבים הפרוסים בעיר באופן גלוי.
  • דרומית לדמשק: נכון לעכשיו, אין נוכחות קבועה של יחידות צבא טורקיות בדרום סוריה (דרעא וקוניטרה). טורקיה מסתפקת בגיבוי מדיני לממשל הסורי ובגינוי פעולות ישראל באזור, תוך הקפדה שלא להכניס כוחות צבאיים שיביאו לעימות ישיר עם צה"ל בגבול.
השורה התחתונה: בעוד שצפון סוריה הופך למעוז טורקי, דרום המדינה נותר זירת מתיחות ישירה בין ישראל לממשל א-שרע, כאשר טורקיה משמשת כגב הלוגיסטי והפוליטי של דמשק מבלי לחצות את הקווים האדומים הישראליים בשטח.