הפיצוץ בנמל בנדאר עבאס שבאיראן כתמונת ראי לכשלי המשטר
בכל העולם מדברים על הפיצוץ (או הפיצוצים) בנמל שהיד רג’אי (شهید رجایی = Shahid Rajaee) שנמצא כ- 15 ק”מ דרום מערבית לנמל בנדר עבאס, אבל נחשב לחלק אינטגרלי ממנו.
כולם מדברים על החומרים שייתכן שהתלקחו והתפוצצו בנמל, ועל מספרי ההרוגים שממשיכה לעלות, ומספר הפצועים הגדול.
אבל האיראנים שואלים למה המשטר רק לאחר יומיים החל המשטר לדבר על עשרות נעדרים, ולא מדבר על מאות הנעדרים שעבדו באזור הפיצוץ ומאז משפחותיהם לא שמעו מהם דבר וגם לא מהרשויות המטפלות באירוע, וגם שואלים מדוע לא פנו אישית למשפחות הנעדרים למסור דגימות DNA שיעזרו לזיהוי גופות לא מזוהות, בזמן שגורמי הרפואה המשפטית בבנדר עבאס מחזיקם ב- 19 גופות לא מזוהות, ורק מוציאים היום הודעה לעיתונות עם פנייה למשפחות הנעדרים להגיע למחלקות הרפואה המשפטית למסור דגימות DNA, וכן שחלק מהגופות (השרופות) לא יהיו ניתנות לזיהוי.
באיראן כמו באיראן, המשטר מספר לאיראנים ולעולם את מה שהמשטר רוצה שידעו, ולא את העובדות והאמת, וכך גורמים שונים סיפרו סיפורים שונים ומשונים על מה התפוצץ ומה היה גורם הפיצוץ, וגם על שהנמל כמעט לא נפגע, ומה שכן נפגע זה רק חלק קטן מכמות הסחורות העוברות בנמל, ושסוחרים אין מה לדאוג כי הסחורה שהם יבאו לא נפגעה, ועוד שלל קשקושים שונים ומשונים.
מטעם המשטר יצאה הודעה שהנמל חזר לעבוד אבל מעדויות של עובדים בנמל, נראה שאמנם החלו לפנות את ההריסות, אבל יש עדיין מספר מוקדים שמהם עולה עשן, וחלקים נרחבים בנמל מלאי שברים והריסות, ובנייני משרדים רבים, של חברות פרטיות הפועלות בנמל ושל גורמי משטר כגון משרדי המכס, יש נזק רב כמו חלונות ודלתות שבורים ותקרות ומחיצות שקרסו, והמשרדים סגורים, ויש כמובן תמונות לוויין המראות הרס רב.
האיראנים משתתפים בצער משפחות הקורבנות ומביעים דאגה לגורל הפצועים והנעדרים, אבל אף אחד באיראן לא באמת מתפלא על הפיצוץ בנמל או על ההתנהלות הכושלת שכפי הנראה גרמה לפיצוץ, ולא על הטיפול הכושל של המשטר לאחר הפיצוץ.
לא מתפלאים אבל כועסים ומוטרדים, ושואלים לא רק מה היו החומרים במכולות שהתפוצצו בנמל, ולא רק מה קורה עם הנעדרים, אלא גם מדוע המשטר החליט שלא להיעזר בשני מטוסי הכיבוי שנשלחו מרוסיה לסיוע בפעולות הכיבוי, ושואלים מדוע לא דאגו לספק ציוד מתאים לכבאים שנשלחו לכבות את האש (חלק מהכבאים נפגעו מחומרים רעילים).
האיראנים כועסים על התנהלות המשטר בעקבות הפיצוץ שגבה לפחות 70 הרוגים שעליהם דווח ומעל לאלף פצועים ונוסף לעשרות הבודדות של נעדרים עליהם המשטר דיווח, יש דיווחים על עוד נעדרים רבים, והאיראנים כועסים על שעכשיו המשטר הכריז יום אבל אחד, אבל לאחר חיסול הנייה, הכריז המשטר הרקוב על שלושה ימי אבל, ולאחר חיסול מחבל חיזבאללה נסראללה, הכריז המשטר על חמישה ימי אבל…! והציניקנים שואלים האם חיי שני מחבלים זרים שווים כל כך הרבה שהם זכו לשלושה וחמישה ימי אבל בעוד שכל כך הרבה איראנים, זוכים ליום אבל אחד בלבד?!?
כבר כתבתי לכם לא פעם על תאונות מכל הסוגים שמתרחשות באיראן, החל מתאונות דרכים, דרך תאונות באתרי בנייה, וכלה בתאונות בכל מגזרי התעשייה, כולל במכרות, במפעלים מכל הסוגים, כולל מפעלי התעשייה הביטחונית, והסברתי לא אחת שהמכנים המשותפים לרוב תאונות העבודה והתאונות התעשייתיות הם רשלנות ואי שמירה על נהלי בטיחות ואיכות רכיבים, חלפים ומכונות מתוצאת איראנית, וגם שהמשטר הוא חלק מהבעיה וחלק מהגורמים לתאונות.
סיפרתי לכם גם על שחלק מהדברים שמפריעים לאיראנים הם התאונות הרבות מאוד שגובות קורבנות, ושהמשטר הרקוב והמושחת לא עושה דבר לטפל בבעיות שגורמות לתאונות, וגם האיכות הירודה של התוצרת האיראנית, ממכשירי חשמל ועד למכוניות, ועל שהמשטר נוהג להסתיר את האמת ומספר להם כזבים.
הפיצוץ בנמל הוא רק מקרה אחד מני רבים בכל רחבי איראן, וגם היום היה פיצוץ באספהאן, במחסן “אבק שריפה” ודווח על שני הרוגים ולפחות פצוע אחד. המחסן שייך לחברת אווה נאר פרסיאן (آوا نار پارسیان = Ava nar Parsian) ואולי באתר של החברה הם טוענים שהחברה מייצרת חומרי נפץ תעשייתיים, חזיזים, זיקוקים ונרות עשן צבעוני, אך בפועל מדובר בחברה שהיא חלק מהתעשייה הביטחונית של המשטר, עוסקת בייצור חומרי נפץ ובין היתר קשורה לייצור כטב”מים.
סביר להניח שהמשטר ימשיך להסתיר את האמת על הפיצוץ בנמל בנדר עבאס, וימשיך להאשים את ישראל וסוכנים זרים בפיצוץ הזה כמו שעשה במקרים אחרים בעבר ויעשה גם בעתיד, וסביר להניח שנמשיך לראות פיצוצים ותאונות באיראן.
אני תקווה שהאיראנים יצליחו להפיל את המשטר הרקוב והמושחת שהורס להם את החיים ואת המדינה, ויצליחו לשקם את ארצם ולחיות בשלום עם כל שכיניהם הקרובים והרחוקים.
