ספר חדש למפקד סנטקו”ם דאז: פרטים חדשים מהתוכנית לחיסול סולימאני. חלק ב’

 

הגיע הזמן להגיב למעשיו של סולימאני

בביתו בטמפה, המשיך מפקד CENTCOM דאז לסקור מגוון רחב של אפשרויות עם עמיתיו; האפשרויות כללו התמקדות במפקד כוח קודס שבסיסו בתימן שיש לו היסטוריה ארוכה של תיאום פעולות נגד כוחות אמריקאים, יחד עם הכוונת הכלי הימי לאיסוף מודיעין  של האיראנים עם צוות משמרות המהפכה, אניית הביון Saviz, ששהה בדרום הים האדום, וכן מתקפה על תשתיות ההגנה האווירית ותשתית הנפט של איראן בדרום המדינה.

עם זאת, מקנזי המשיך להציע לבית הלבן ולמשרד ההגנה פעולות בתוך סוריה ועיראק כדי למנוע את התפשטות הסכסוך.

“הרגשנו שארבע מטרות לוגיסטיות ושלוש מטרות אנושיות יושפעו מתקיפה כזאת, שניים מהם היו מדריכים של  מיליציית קטאיב חיזבאללה (חיזבאללה עיראק) והאדם השלישי היה קאסם סולימאני.”

“שמנו על השולחן גם אפשרויות פעולה בתימן, ים סוף ודרום איראן, אבל לא המלצנו עליהן”.

הגנרל האמריקאי  מספר עוד ששלח את הדו”ח למארק אספר, שר ההגנה בממשל טראמפ, באמצעות הגנרל מיילי, יו”ר המטות המשולבים. ותוך זמן קצר מאוד הוא מקבל את האישור המוקדם לביצוע הפעולה. מקנזי אומר שהמבצע הלוגיסטי סוכם, אך הוא היה מתוכנן נגד  “יועצים צבאיים” ולא נגד קאסם סולימאני עצמו.

 

החלטת טראמפ לחסל את קאסם סולימאני

מקנזי אומר שמיילי הודיעה לו בעבר כי ייתכן שטראמפ לא רואה בהתקפות כאלה מספקות. בנוסף, מכיוון שהיה מודע לעניין של טראמפ לחסל את סולימאני, הוא הוסיף קטע בתוכניותיו שם פירט מה יקרה אם סולימאני יחוסל.

מקנזי ציין כי הוא יודע שהיעלמותו של סולימאני מעל בימת ההיסטוריה תקשה מאוד על ממשלת איראן לקבל החלטות ועלול להגביר את כוח ההרתעה של ארצות הברית, אך הוא עדיין היה מודאג מאוד לגבי סוג התגובה האיראנית.

לגבי הניתוח שלו את המצב לפני מבצע החיסול, הוא כותב: “לאחר שיקול דעת מדוקדק, האמנתי שהאיראנים יגיבו לפעולה כזו, אבל ככל הנראה לא בפעולת מלחמה, שממנו דאגנו כבר שנים”.

לבסוף מדגיש מקנזי כי בדו”ח שלו הוא לא המליץ ​​לחסל את סולימאני ותיאר את הסכנות שינבעו מעצם החיסול.

 

למחרת הגשת הדו”ח, התרחשו תקיפות אמריקאיות וטראמפ עודכן באשר לתוצאות. מקנזי אמר כי חמישה אתרים ברחבי סוריה ועיראק הותקפו בפרק זמן של ארבע דקות, ולפחות במקרה אחד, הותקפה פגישת מפקדים במפקדת קטאיב חיזבאללה, והרגה כמה מפקדים בכירים של הקבוצה המיליטנטית השיעית.

עם זאת, מקנזי לומד באותו לילה דרך מארק מיילי שטראמפ לא היה מרוצה מתוצאות המתקפה.

עוד הוא כותב בהקשר זה: “כפי שמיילי הזהיר, טראמפ לא היה מרוצה. הוא הורה לנו לפגוע בסולימאני אם הוא ייסע לעיראק. הייתי במשרד הביתי שלי כשמיילי אמר לי את זה. הצוות שלי התאסף סביבי, אבל הטלפון לא היה על רמקול, אז אף אחד מהם לא שמע. קפאתי לשנייה או שתיים ואז ביקשתי ממנו לחזור על מה שהוא אמר., כדי לבדוק אם שמעתי נכון”.

 

בשיחת הטלפון ההיא אמר מיילי למקנזי שטראמפ אפילו הסכים לתקוף את מפקד כוח קודס בתימן ואת ספינת הביון  סאביז בים האדום. מיילי עוד הוסיף כי הוא מעדיף לחסל את סולימני בסוריה משום שהוא מאמין שהתקפה בעיראק יכולה לעורר את המיליציות השיעיות כמו גם תגובה צבאית ופוליטית חזקה מצד ממשלת עיראק

עם זאת, מקנזי המשיך וטען כי פגיעה בסולימאני ,רגעים לאחר יציאתו מהמטוס, תמזער את הנזק ההיקפי.

הוא כותב על זה: “לאחר החקירות שעשינו, ידענו שכאשר סולימאני מגיע לעיראק, המטוס שלו בדרך כלל נוחת בנמל התעופה הבינלאומי של בגדאד ואז הוא עוזב במהירות את שדה התעופה”.

בהתייחסו לתנועה הלא כל כך כבדה בנתיב הזה, מקנזי הגיע למסקנה שמל”טים MK9 חמושים בטילי Hellfire יכולים להיות אופציה מתאימה לתקוף את הרכב של סולימאני ואת המלווה שלו.

מפקד סנטקום דאז כותב עוד כי על סמך המידע שהתקבל, נקבע שסולימאני יטוס מטהראן לבגדד ביום שלישי, 10 בינואר 2018. הוחלט לתקוף תחילה את סולימאני בשדה התעופה בבגדד, ובתוך דקות ספורות לתקוף בנוסף גם מפקד אחר של כוח קודס, ששמו לא הוזכר, בתימן.

מקנזי כותב כי במקביל, התגברו ההפגנות ליד שגרירות ארה”ב בבגדד בתגובה לתקיפות של ארה”ב על מטרות השייכות לקטאב חיזבאללה, והדבר הקשה על חיסולו של סולימאני  בגלל ההשלכות האפשריות.

הוא גם הזכיר את התרחישים האפשריים לאחר הפגיעה בסולימאני, שאותם סקר במוחו, האם פעולה כזו תגרום לקהל המוחים ללכוד את השגרירות האמריקאית בבגדד. ואיך יהיו מערכת היחסים של וושינגטון עם בגדד לאחר מכן?

קרדיט: רדיו פרדה    קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות