מתחייב גיבוש הליך של תפיסת הגנה מדינתית
לצערי מאז תום מלחמת הקוממיות ובכלל אין למדינת ישראל, למערכת הביטחון ולצה”ל תפיסת הגנה מסודרת.
תפיסת הגנה מסודרת שמגדירה איך ובאמצעות איזה כוחות ואיזה אמצעים ניתן להגן ביעילות וגם ללא התרעה מודיעינית על גבולות המדינה, הישובים, המתקנים החשובים, סמלי הלאום והתושבים.
האירועים של הטבח ביישובי עוטף עזה ב 7 לאוקטובר והימשכות התוקפנות בצפון הוכיחו היטב את הטיעון הזה.
עובדה, מאז תום מלחמת העצמאות בשנת 1949 היו נגד מדינת ישראל אלפי אירועי תוקפנות משמעותיים של ארגוני טרור(קטנים יותר מהאירוע של ה 7 באוקטובר).
בשנים הבאות וגם בגלל ההצלחה, צפויים להיות עוד אירועי תוקפנות רבים נוספים.
בתפיסת ההגנה אני מתייחס לאירועים בהם הגבולות והשטח הריבוני של המדינה נחדרו ע”י גורמים עויינים.
הניסיון הרע שלנו מוכיח שבדרך כלל השטח הריבוני נחדר בקלות.
יש גם הכרח להתמודד עם פעילות עויינת שמתבצעת מתוך השטח הריבוני והשטח שמצוי בשליטת מדינת ישראל.
לנושא הזה נדרשת תפיסת הגנה נוספת ואחרת.
המציאות הוכיחה שהסיסמא הנדושה עליה גדלנו ש “ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה” לא ניתנת ליישום במרבית הזמן.
מדוע? , 101+ גורמים ותירוצים כגון: לחצים מדיניים ב”ל שמובילים תמיד להפסקת הלחימה ולנסיגה, הצבא הנוכחי קטן ולפיכך התירוץ הוא שהצבא “רוצה אבל לא יכול”, לצבא הנוכחי הקטן אין יכולת להתמודד במקביל במלחמה רב זירתית, לצבא אין עדיין יכולת לכבוש שטחים, החיילים לא מאומנים, האמל”ח לא מתאים ועוד ועוד.
אתייחס כאן רק לשלושת מרכיבי ההגנה העיקריים הנדרשים כדי לסכל או להקשות מאוד את התוקפנות שמגיעה מבחוץ, תוקפנות על השטח הריבוני של מדינת ישראל.
1, חסימת הגבולות למעבר מהיר של פולשים.
חסימה כזאת מתבצעת בעולם מאות שנים באמצעות הקמת מכשולים קרקעיים נפחיים, מכשולים שיש להם גם שיניים ובעיקר עומק.
דוגמאות מוצלחות:
1, המכשול הנפחי שרוסיה הקימה לפני שנה כדי לחסום את צבא אוקראינה שהיה אז בתנופה.
2, חומת הקיסר אדריאנוס שהרומאים הקימו כמעט לפני כ 1,900 שנה. חומה שחצצה בין אנגליה לסקוטלנד וזאת כדי לחסום את הפשיטות הקלטיות.
חייבים לדעת שהגדר הנוכחית נגד גנבים אינה מהווה מכשול גם לגנבים, וודאי שאינה מכשול לארגוני טרור גדולים שמאורגנים בגדודים ובחטיבות.
1, להלן תיאור כללי של מכשול נפחי.
א, המכשול יוקם על שטח רחב(לפחות 100 מטר) ויהיה פרוס בצמוד ולאורך הגבול.
ב, המכשול יהיה ממוקש בצפיפות לרבות גם במוקשים נגד רכב ומטעני גחון.
ג, מעל השטח הנ”ל יוצבו גדרות תיל גבוהות ובשטח המכשול יהיו פרוסים גם אלמנטים פיזיים שיקשו על מעבר רכב.
ד, לכל אורכו של המכשול במקום שיוחלט עליו תיחפר גם תעלה אנטי טנקית רחבה ועמוקה וממוקשת.
ה, לבסוף ולאחר המכשול יוצב המערך של החיישנים האלקטרוניים.
ו, המכשול ישלט לכל אורכו ע”י אש של ארטילריה, אש טנקים, מטוסי קרב מאוישים וכטב”מים וכוחות חי”ר.
הקמת מכשול כזה אינה יקרה מאוד, וודאי שהיתה מונעת לחלוטין את אירועי ה 7 לאוקטובר כמו גם את אירועי המלחמה הצפון.
העדיפות היא להקמת המכשול באזורים בהם הישובים ובסיסי צה”ל סמוכים לגדר המערכת.
2, חסימת השמיים לאש תלולת מסלול.
כאן המצב טוב יותר ומשמעותית אך המצב עדיין רחוק מלהיות מושלם. מערך היירוט של צה”ל עדיין חסר את תותחי הלייזר ותותחי הנ”מ. תותחים שיעילותם גדולה יותר מזו של הטילים ביירוט הסיכון המתפתח והמתעצם במהירות, הסיכון של הכטב”מים המתאבדים וטילי הנ”ט.
היעד: יירוט של האש הרקטית תלולת מסלול, יירוט של הפצמ”רים, יירוט של הכטב”מים וגם יירוט של הטילים(נ”ט) שמשוגרים בכינון ישיר.
כאן נדרשת התוספת של מערך משולב יבשתי ומוטס של תותחי הלייזר רבי עוצמה ובתוספת של תותחי הנ”מ להגנה מקרוב של המתקנים החשובים.
מערך כנ”ל יכול לנטרל את מרבית הסיכון שנגרם מהרקטות ומהאש תלולת המסלול.
עלויות היירוט: אני מציין כאן שעלות היירוט באמצעות הלייזר זניחה והאויב רצוי לדעת מקפיד לשגר לכאן טילים ורקטות שעלות יירוטם באמצעות הטילים נגד טילים שלנו גבוה בסדר גודל ויותר מעלות רכישתם.
כך כפי שהסתבר עלות היירוטים בליל מתקפת הטילים האחרונה מאירן הסתכמה ב כ-5 מיליארד ש”ח, לילה אחד, זו עלות שאינה נסבלת.
3, מחלקות כוננות בהיקף נרחב ובכל ישוב.
רצוי שהנ”ל יהיו במסגרת על של משמר לאומי. מסתבר שלא ניתן לבנות על צה”ל ומשטרת ישראל שיהיו זמינים ובכל מקום.
לעיתים קרובות הם יגיעו לסייע רק לאחר שהאירוע הסתיים. לכן לכל ישוב חייבת להיות הגנה מקומית גדולה שמתאימה בהיקפה לגודל הישוב ולדרישות המיגון הייחודיות לו.
הגנה חמושה ברובי סער, במקלעים ולעיתים גם בנשק אנטי טנקי. הגנה שנעזרת לתצפית ולתקיפה בכטב”מים קטנים. הגנה שתוכל למנוע מהתוקפים מלחדור ליישוב ואם הם כבר חדרו לבודד את האירוע. זאת עד להגעת כוחות הצבא והמשטרה. כל המערך הנ”ל צ”ל באחריות של המשרד לביטחון פנים או של משרד ייחודי אחר ובשת”פ עם הרשות המקומית ופיקוד העורף.
חשוב! הפקת הלקחים חייבת להתבצע כבר עכשיו בזמן המלחמה ולא לאחר סיום המלחמה. הניסיון הרע כאן מוכיח שהפקת הלקחים לאחר המלחמה לא מתבצעת ביעילות ובנחישות אם היא מתבצעת בכלל.
קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים. קרדיט לתמונות: משרד הביטחון ודובר צה”ל