סוריה כרגיל, במקום השני במדד השחיתות העולמי. מהסוף

סוריה כרגיל, במקום השני. מהסוף.

בזמן פשפוש בארכיוני אתרים, נבירה במידע גלוי ברחבי הרשת, וסריקת עיתונים המכסים את הנעשה בסוריה, צדה את עיני הידיעה שסוריה שוב זכתה בתואר המפוקפק של המדינה השנייה המושחתת בעולם.

אם תשאלו למה אני אומר שוב? ומדוע הכותרת מכריזה “כרגיל”? אסביר לכם שבכל שנה, בסוף ינואר, מתפרסם מדד השחיתות Corruption Perceptions Index (CPI) של Transparency International, ושסוריה מככבת באורח קבע בתחתית הטבלה.

אזכיר שמדי פעם הזכרתי בערוץ את נגע השחיתות הפושה במדינות השכונה, ואף הזכרתי את מדד השחיתות של CPI, לדוגמה בסוף המאמר (https://t.me/Middle_East_Insight/1320) המדבר על פרויקט “התעלה היבשה” בין נמל אל-פאו בעיראק לטורקיה.

אבל סוריה היא באמת משהו מיוחד, ותקועה במקום אליו צנחה, בזכות משטר אסד והעזרה האיראנית, אל המקום השני מהסוף, שגם אם מדי פעם סוריה חולקת אותו עם מדינות שונות, אבל סוריה של אסד והאיראנים, שומרת על מיקומה הלא מכובד יותר מכל מדינה אחרת, ותקועה במקום השני מהסוף בשנים 2018, 2020, 2021, 2022, וגם ב 2023.

 

בשנת 2019, סוריה הייתה שלישית מהסוף, מקום 178 (מתוך 180 מדינות)
בשנת 2017, סוריה הייתה שלישית מהסוף, מקום 178 (מתוך 180 מדינות)
בשנת 2016, סוריה הייתה רביעית מהסוף, מקום 173 (מתוך 176 מדינות)
בשנת 2015, סוריה הייתה שישית מהסוף, מקום 154 (מתוך 168 מדינות)
בשנת 2014, סוריה הייתה שמינית מהסוף, מקום 159 (מתוך 175 מדינות)
בשנת 2013, השנה בה החלה ההתערבות האיראנית בסוריה, סוריה הייתה חמישית מהסוף, במקום 168 (מתוך 177 מדינות).

קרדיט לתמונה: Crime and Corruption Reporting Project

 

בשנת 2012, סוריה הייתה במקום ה 12 מהסוף, מקום 144 (מתוך 176 מדינות) וכך גם בשנת 2011, השנה בה החלה מלחמת האזרחים בסוריה, מקום 129 (מתוך 182 מדינות) וגם בשנה שקדמה לה, במקום ה 134 (מתוך 178 מדינות) בשנת 2010.

אוסיף שאסד ג’וניור התיישב בכס הנשיא בשנת 2000, וסוריה נכללת במדד CPI החל משנת 2003, שאז היא הייתה במקום ה66 מתוך 133 מדינות נסקרות, ורק במקום ה 20 מהסוף.

אם תהיתם באיזה מקום נמצאת ישראל במדד CPI, אז אספר לכם שבמדד שפורסם בשבוע שעבר, אנחנו נמצאים במקום 33 מתוך 180 מדינות.

יש מי שיאמרו שיש קשר בין שלטונו של אסד וההתערבות האיראנית בסוריה, לבין ירידתה של המדינה לתחתית טבלת המדינות המשחתות בעולם. אבל אזכיר שהאשמת סוריה כמדינה מושחתת, היא לצנינים בעיני המשטר, ואזכיר את דבריו של חוסיין ערנוס (حسين عرنوس = Hussein Arnous) ראש ממשלת סוריה, שאמר בראיון לערוץ הטלוויזיה הסורי (الإخبارية السورية = Syrian News Channel) ב 3 בינואר 2022, שבועות ספורים לפני פרסום מדד CPI החדש לאותה השנה, שהאשמת סוריה בשחיתות, אינה נכונה, ואלה האשמות מצד אויבי סוריה…

 

ראש הממשלה הסורי אמנם הודה שקיימת שחיתות בסוריה, אבל אמר שצריך להבדיל בין זה שיש אנשים מושחתים, לבין האשמת המדינה כמושחתת, וכראייה לכך שלתפיסתו, סוריה אינה מדינה מושחתת, הוא אמר שמדינה מושחתת אינה יכולה לעמוד איתן בנסיבות שאיתן מתמודדת סוריה…

כמה נח לראש הממשלה הסורי לשכוח את העובדה שהנשיא שלו, דורג כאחד האנשים המושחתים בעולם ע”י Organized Crime and Corruption Reporting Project (OCCRP), וייתכן שהוא רק שכח שלפי מחקר שפורסם באוקטובר 2021, ע”י המרכז ללימודים אסטרטגיים ובין-לאומיים (Center for Strategic and International Studies – CSIS) משטר אסד מסיט באופן שיטתי סיוע הומניטרי בינ”ל אל האזורים שבשליטת המשטר, ולא אל יעדם המקורי – אזרחי סוריה העקורים ושאר הנזקקים לסיוע בגלל המשטר הרצחני והמושחת של אסד, שנמצאים באזורים שאינם בשליטת המשטר.

Organized Crime and Corruption Reporting Project - Wikidata

קרדיט: ויקידאטה

 

ערנוס שכח גם שהמשטר גם מצליח להסיט גם כספי סיוע מהפרויקטים לטובת העקורים והנזקקים, לכיסי המשטר, ועל הדרך “בזכות” שערי חליפין שמשטר דואג לעוות, כספי הסיוע הנכנסים לסוריה כמטבע זר, מומרים בשער חליפין שדואג להכניס לאוצר המשטר 51% מכל דולר שמומר ללירה הסורית…

אז האם סוריה מדינה מושחתת? או שמא כדברי ראש הממשלה הסורי זו טענה של אויבי המשטר?
שוב סוריה נמצאת בתחתית הטבלה, מעניין אם גם השנה יתייחס ערנוס לנושא.

תוכלו למצוא בערוץ תכנים נוספים על סוריה, ובחלקם עולה תמונה של שחיתות ממוסדת במדינה, ואוסיף שלדעת מומחים וחוקרים רבים בעולם, וממה שעולה שנה אחרי שנה במדדי שחיתות, סוריה כמדינה היא מדינה מושחתת עד היסוד, וכך גם העומד בראשה, וקשה להניח שכולם הם אויבי המשטר או סתם מפברקים נתונים, רק כדי להכעיס את משטר אסד.

Organized Crime and Corruption Reporting Project (OCCRP) | Paul Radu & Drew Sullivan | 2020 SHORT - YouTube

קרדיט: ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון      קרדיט לתמונה: רשתות חברתיות