בקצרה מול אויבינו. חלק א’

לאחר הפסקה ממושכת בשל שירות מילואים, אני שב לדווח על הנעשה אצל אויבינו. כמובן שכמויות המידע כמעט אינסופיות, ושינויים בתמונת המצב מתרחשות כמעט בכל רגע, וכל מה שאכתוב עכשיו עשוי להיות לא רלבנטי בתוך דקות. עדיין אני מנסה לשתף בתובנות שלי, המתבססות אך ורק על חומר גלוי, שלטעמי בקריאה נכונה שלו, מאפשר סוג של העמקה בקריאת תמונת המצב.

 

בשל אורך הסקירה, להלן העיקרים:
א. צה”ל מצליח במשימה של השתלטות על רוב שטחי הרצועה, אך מתחת לקרקע יש עדיין תשתיות לא מבוטלות, שבהתנהלות לא נכונה חלילה, עלולות לבטל לחלוטין את ההישג.
ב. היקף מערך המנהרות שנחשף, די בו כדי להסיק שיש גם לא מעט מנהרות המחברות את הרצועה לסיני, ודי ברור שגם לרשות חזבאללה רשת מנהרות, שגם חודרות לשטח ישראל.
ג. במלחמה ברצועה ממשלת ישראל בדילמה מתמדת- חטופים או מיטוט החמא”ס, כדי להשיג את שני היעדים חייבים למנוע את שיירות הלוגיסטיקה העצומות במסווה של סיוע הומניטארי שזורמות למנהרות החמא”ס.
ד. החמא”ס השתלט בהדרגה על רוב הערים והכפרים ביהודה שומרון. הרש”פ הפכה למאוסה ולא רלוונטית. צה”ל מנהל מלחמה סיזיפית נגד הטרור, אך שלא כמו ברצועה אין באזור זה נסיון אמיתי לעקור אותו משורש.
ה. למרות האמור, ברש”פ לוטשים עיניים לשליטה ברצועה ביום שאחרי המלחמה, ופועלים לגייס תמיכה בינלאומית למטרה זו. בדיפלומטיה ואיסוף כספים אין כמו הרש”פ.
ו. חיסול צאלח אלעארורי, ראש חמא”ס איו”ש, לראשונה פגיעה בפעיל חמא”ס מהשורה הראשונה. למרות ההכרזה על פעולה למיטוט החמא”ס, עד כה נמנעה ישראל מפגיעה בדרג הזה.
ז. בקרב תושבי איו”ש, התמיכה בחמא”ס כמעט גורפת. ברצועה, יש כבר מעט קולות הסבורים שהמחיר שגבתה ישראל לא היה כדאי, אבל הם במיעוט ונעדרי כח.
ח. החמא”ס שולטת על דעת הקהל בגיבוי שורה של רשתות תקשורת ערביות מובילות, ובראשן “אלג’זירה”, ומערך תקשורת ענק, שעיקרו בפלטפורמת ה”טלגרם”. דרך כלים אלו החמא”ס שולטת כמעט לחלוטין בשיח, ומנווטת אותו לטובתה.
ט. ברש”פ משמיעים מעת לעת זעקות שבר על מצוקה כלכלית, בעקבות עצירת חלק מכספי המיסים שישראל מעבירה לה. בפועל הרש”פ איתנה כלכלית, ותשלום המשכורות לעובדי המנגנון הציבורי נפגע חלקית בלבד. מי שנפגעו הם בעיקר הפועלים בישראל.

 

ובהרחבה:

3 חודשים כמעט מאז מתקפת הטרור בעוטף עזה, ולמעלה מחודשיים מאז נפתח התמרון הקרקעי, משימות העל של ישראל כפי שהוגדרו: “מיטוט היכולות השלטוניות והטרוריסטיות של החמא”ס, ושחרור החטופים” טרם הושלמו.

בעסקה הראשונה מול החמא”ס שוחררו כמה עשרות נשים וילדים, בתמורה לפי 3 מחבלות וכן מחבלים שגילם פחות מ-18. חלק לא מבוטל מהמשוחררים הינם תושבי ישראל ומזרח ירושלים.

מאז מנסה ישראל להגיע לעסקה נוספת מול החמא”ס, שעד כה דוחה את הפניות ודורש הפסקת אש מוחלטת וממושכת בתמורה לכל מהלך של שחרור חטופים.

בכך מעמיד החמא”ס את ישראל בפני דילמה ברורה: האם מטרת העל של הלחימה היא מיטוט החמא”ס, או שחרור החטופים? עד כה התשובה הישראלית הלא רשמית שמה את היעד של מיטוט ארגון הטרור בראש סדר העדיפויות, למרות הלחץ הלא מבוטל של חלק ממשפחות החטופים בגיבוי התועמלנים מטעמם בראשות רונן צור.

מובן ששחרור החטופים יכול להיות מושג גם באמצעות הגברת הלחץ על החמא”ס, אך בתחום זה ויתרה ישראל על קלף משמעותי, כאשר החליטה לאשר הכנסה מאסיבית של סיוע הומניטארי לרצועה, ואף מתעלמת בעקביות, מכך שאנשי החמא”ס ומקורביהם בוזזים לעצמם חלק ניכר מהסיוע ומזרימים אותו למנהרות בשליטתם, במקום להודיע על עצירה מיידית של כניסת סיוע, כל עוד הדבר נעשה.

במישור הצבאי, השתלט צה”ל כמעט על כל צפון הרצועה, מרבית העיר ח’אן יונס והכפרים שממזרח לח’אן יונס, והחל במהלך צבאי באזור דיר אלבלח ומחנות המרכז. מדובר במהלך שהושג במחיר דמים כבד וכואב, וגם לאחר כיבוש שטחים, בחלק לא מבוטל מהאזורים הללו מסתתרים עדיין לא מעט מחבלים בעזרת תשתית המנהרות הענקית שמערך המודיעין הישראלי כמעט לא הכיר, עד לכניסה למערכה הקרקעית.

 

לא בכדי אחרי שצה”ל חשף את מנהרת הטרור הענקית בצפון הרצועה, ממנה תקפו אנשי החמא”ס את מחסום ארז, מפקדת התיאום והקישור והישוב נתיב העשרה, פרסמו אנשי החמא”ס סרטון תגובה, שכותרתו המלגלגת היתה: “הגעתם באיחור”.
תשתית המנהרות שצה”ל חשף, הינה, כנראה, רק חלק קטן מהתשתית הכוללת שלרשת המנהרות, וסביר להניח שחלק ניכר מהמנהרות עדיין פעיל בין רפיח המצרית לרפיח ברצועה, למרות צעדים שעשו שלטונות מצרים לחסום את המנהרות, בנסיון למנוע כניסת פעילי דאע”ש מהרצועה לסיני. התוצאה היא שלמרות ההישגים בשטח, ישראל לא מצליחה להגיע אל החטופים, או למנוע אפשרות של הברחתם מחוץ לרצועה, וגם לא למנוע לחלוטין הכנסת אמצעי לחימה לאזור.
עוד נציין שתשתית המנהרות שנתגלתה הוכיחה מעל לכל ספק שחפירת המנהרות לא נעשתה רק בעבודה ידנית, ואכן בסרטון הבא ניתן לראות מחפרון די גדול ששימש לצורך חפירת המנהרות (לא ברור שזה המחפרון היחיד או הגדול ביותר).

בהנחה שארגוני הטרור מעבירים מידע ביניהם, ניתן להניח בסבירות גבוהה למדי שגם בגבול הצפון יש תשתית מנהרות ענפה, שחלקה חדר לשטח ישראל, למרות המבצע של צה”ל לחשיפת תשתית המנהרות החודרות. חשוב להבין שבאמצעות ציוד בדומה לזה שעמד לרשות החמא”ס ברצועה, קל יותר לבנות תשתית מנהרות באדמה הסלעית בצפון, מאשר באדמה החולית של הרצועה.

קרדיט: יעקב סבג – לשעבר יועץ לענייני ערבים ביחידות המנהל האזרחי בעזה ואיו”ש    

קרדיט לתמונות ולסרטונים: רשתות חברתיות  קרדיט לתמונות השער: דובר צה”ל