השבוע שבין ה-23.6.23 ל- 29.6.23 אצל שכנינו הפלסטינים
המתיחות מול התיישבות היהודית עולה מדרגה ושני צדדים יש לה. חלק ניכר מהיהודים המתגוררים ביהודה ושומרון חיים בתחושה שלממסד הבטחוני פחות אכפת מחיי היהודים, מאשר רווחת הפלסטינים, ולמעשה, כנראה שמה שמטריד את הממסד הבטחוני אינו בהכרח רווחת הפלסטינים, אלא תגובת ממשלות המערב, בדגש על הממשל האמריקאי לכל פגיעה באוכלוסיה הפלסטינית. כתוצאה מכך, נדחה לאין קץ כל נסיון אמיתי להתמודד עם כנופיות הטרור שהשתלטו בפועל על צפון השומרון.
תחילה הובילה המציאות הזו בעיקר לסיכון חיי חיילי צה”ל ולוחמי מג”ב שפעלו בלב הערים והכפרים הפלסטיניים, אך ככל שחלף הזמן והטיפול בכנופיות אלו נדחה, הגבירו אלה את פעילותם גם אל מחוץ לערים בנוסף להצלחתם לשכלל את פעילותם עד כדי הקמת מעבדות נפץ לא מעטות, שאת תוצאות הפעילות של אחת מהן חזינו בשבוע שעבר בפגיעה הקשה בנמ”ר הצה”לי. זאת לצד גלישת הפיגועים של אותן כנופיות אל מחוץ לישובים, מה שבא לכלל ביטוי ברצח 4 הישראלים בתחנת הדלק בכניסה לעלי.
הנה תמונות מההלוויה המונית שנערכה לאחד הרוצחים מתחנת הדלק בעלי בכפר עוריף:
לנוכח תחושה קשה זו, לא פלא שרבים מהצעירים בהתיישבות החלו לקחת את החוק לידיהם, בעיקר לאחר הפיגוע הרצחני בתחנת הדלק של עלי, ולתקוף כפרים וישובים פלסטיניים. זאת, למרות שבחלק ניכר מהמקרים הנפגעים כלל לא מעורבים בטרור וספק אם הם אפילו תומכים בו. נוכח פעילות זו, החלה גם תגובת נגד פלסטינית שכללה לא מעט תקריות של יידוי אבנים ובקבוקי תבערה בצירים, גם במקומות שנחשבו שקטים יחסית, דוגמת האזור שמדרום לעפרה, וסמוך לכפר חזמה. הפעילות של הצעירים היהודים כללה לא רק פגיעה בפלסטינים, אלא גם נסיון ליצר תשובה ציונית הולמת, ובכלל זה, הקמת חוה חקלאית בשטח שבין נוה צוף לישוב עטרת, מה שהביא את תושבי הכפר הסמוך אום צפא, לתקוף את תושבי החווה ולחסום את הכביש הראשי (ציר 465) העובר בסמוך ומשרת את התושבים היהודים לשעות ארוכות, בעוד צה”ל מתמהמה מאוד בטיפול באירוע. כשהדבר נשנה, הגיעו לאזור ביום שבת צעירים מישובים סמוכים שניסו להיאבק בפורעים, אבל כאן צה”ל כבר היה הרבה יותר נחוש, והזעיק כוחות גדולים בפיקוד מפקד החטיבה המרחבית, כדי להתמודד עם ה”פורעים היהודים” ולפנות את החווה.
הנה תמונות מחגיגות תושבי הכפר אום צפא על סילוק החווה החקלאית שהוקמה בסמיכות לכפר:
חשוב להבין, לא מעטים מהצד היהודי פעלו בניגוד לחוק, וגם פגעו ב”חפים מפשע”, ואין לכותב שורות אלו שום כוונה להצדיקם. מנגד, חשוב להבין שאי אפשר לנתק את הארועים האחרונים מהמכלול של הידרדרות בלתי פוסקת בתחושת הבטחון של היהודים באזורי יהודה ושומרון, הידרדרות שסיבתה העיקרית, רצון המערכת להימנע מצעדים משמעותיים, שיקוממו על ישראל את מדינות אירופה, חלק ממדינות ערב, ויותר מכל הממשל האמריקאי.
ובתוך אלה, נמשכים גילויי הטרור בשטח. בפעילות צה”ל במחנה הפליטים עסכר בשכם נהרג מחבל פלסטיני בחילופי אש עם כוחותינו. מחבל נוסף תושב שכונת כפר עקב, השייכת רשמית לירושלים נהרג כאשר פתח באש לעבר חילי צה”ל במחסום קלנדיה. כן נרשמה שורה של פיגועים נגד מחסומים ועמדות צה”ל בגזרות שכם וג’נין. זאת, לצד חילופי אש ועימותים במהלך פעילות צה”ל ברחבי איו”ש, בדגש על גזרות טול כרם ומחנה הפליטים עקבת ג’בר ביריחו.
הנה תמונות מהערכות המחבלים בג’נין לפעולת צה”ל:
ובנוסף גורם לא מוכר המכנה עצמו “גדוד עיאש” פירסם תמונות משיגור כושל של רקטות מאזור ג’נין. אמנם לשיגור לא היה כל אפקט משמעותי, אך הוא משקף בבירור את הנסיונות המובהקים למחזר את תהליכי ההסלמה ברצועה, עד לנטישת ישראל גם באזור זה. להזכירנו, גם בעזה הכל החל בשיגורים כושלים של פצצות מרגמה מאולתרות, עד שנבנה מערך הרקטות האדיר הקיים שם כיום, ומכסה את מרבית אזור הדרום וגם חלק ממרכז הארץ.
הנה תמונות מהשיגור:
ובעזה, נהרג מחבל של החמא”ס בתאונת אימונים. אנשי החמא”ס לא פירטו ממה נגרם מותו של האיש. בנוסף, קיימו אנשי החמא”ס תרגיל שכלל ירי רקטות לים, עדות להערכות נמשכת לסבב הלחימה הבא. במקביל, הפך ביתו של אימן מנצור, סגן מפקד החטיבה הצפונית של חמא”ס, שנרצח עם בנו, בידי קרוב משפחתו בסכסוך פנימי בעיירה ג’באליא למוקד עליה לרגל של צמרת החמא”ס מיחיא סנואר ועד כלל חברי המועצה המחוקקת ברצועה.
ברקע לדברים, גזר בית הדין בעזה עונש מוות בתליה לאדם שרצח שוטר במשטרת החמא”ס ברצועה לפני כשבועיים במחנה הפליטים נוציראת.
באוניברסיטאות ביר זית ואלנג’אח הושבתו השבוע הלימודים על רקע מעצר מספר פעילי חמא”ס במוסדות אלו בידי מנגנוני הרש”פ. הנהלות האוניברסיטאות וועדי הסטודנטים פרסמו גילויי דעת התובעים את שחרורם המיידי. נציין, שהמעצרים הללו נובעים מסיבות פנימיות, ולא נעשו במטרה לרסן את גילויי הטרור באזור.
לצד הארועים הבטחוניים, ציינו תושבי איו”ש ועזה את חג הקרבן, החל מיום רביעי, כאשר החג נמשך גם היום ומחר. רבבות הגיעו לתפילת החג בהר הבית, שם קידמה את פניהם כרזת ענק של “ברכת החמא”ס עם תמונת המחבלים שביצעו את הפיגוע בעלי. משטרת ישראל נאלצה להשלים עם המציאות וסילקה את הכרזה רק כעבר זמן רב , כשרחבת ההר התפנתה מההמונים. גם בדרשות החג ברוב המסגדים באיו”ש וברצועה, הושמעו מסרים מובהקים של תמיכה בטרור, והאשמת ישראל בביצוע מעשי טבח בפלסטינים, על נשותיהם, זקניהם וטפם (אישית שמעתי דרשות כאלה מהמסגדים בשני הכפרים הסמוכים למקום מגוריי). חג של אהבה ושלום.
הנה תמונות מהר הבית בתפילת החג:
בעזה מלאו הרחובות בדם “קרבנות החג”, כבשים ועגלים לרוב. באיו”ש, רוב האוכלוסיה מעט יותר מעודנת, והשחיטה ברובה בוצעה בבתי מטבחיים, ורק מעטים יחסית העדיפו לקיים את השחיטה בביתם. בהקשר זה, הלינו הדייגים על כך שהרכישה המוגברת של בהמות ובשר הביאה לירידה ניכרת בביקוש לדגים, למרות יבול הדגים העשיר שעלה ברשתות לקראת החג.
הנה סרטון, אחד מני רבים, של עגל הנס על חייו ברחובות ח’אן יונס ערב החג:
לקראת החג הוקדם תשלום המשכורות, אך העובדים קיבלו גם הפעם רק 85% משכרם ולא שכר מלא בנימוק המגוחך של מצוקה תקציבית. לרש”פ אין בעיה לשלם, המטרה ליצור לחץ על ישראל לשחרר את הכסף המנוכה בגין תמיכת הרש”פ במשפחות המחבלים.. חמא”ס שלא מקבלת כלום משלמת 60% משכר העובדים ברצועה.
ולמרות זאת, מדליפים גורמים ברש”פ דיווחים, לפיהם הרש,פ שוקלת הכרזה על פשיטת רגל, נוכח מצבה הכלכלי הקשה. במקרה זה, אני יכול להרגיע, אין שום חשש כזה. בכירי הרש”פ לא יוותרו על מנעמי הVIP, וסכומי העתק המוזרמים לכיסם, כתוצאה מסכומי העתק המועברים לרש”פ מישראל והקהיליה הבינלאומית. בסך הכל, הם נאלצים לגנוב קצת פחות.
הפרסומים, לפיהם ישראל מתכוונת לאפשר יציאת עזתים בטיסות מיוחדות לחו”ל דרך נמל התעופה רמון בערבה, מעוררים חששות כבדים בקרב גורמי הכח הפלסטיניים, בעיקר נוכח האפשרות שמאחורי היוזמה עומד נסיון לעודד הגירה המונית לחו”ל של תושבי הרצועה. החזית העממית פירסמה גילוי דעת המזהיר מפני המזימה הישראלית, וקורא למצרים להרחיב את היציאה דרך מסוף רפיח כחלופה שתסכל את המזימה הישראלית.
עד כאן להשבוע שבת שלום
קרדיט: יעקב סבג – לשעבר יועץ לענייני ערבים ביחידות המנהל האזרחי בעזה ואיו”ש קרדיט לתמונות ולסרטונים: רשתות חברתיות