המלחמה הכלכלית של פוטין: הנשק הרוסי החזק ביותר מאבד מיעילותו

ככל שמתקרב יום השנה הראשון לפלישתה של רוסיה לאוקראינה, ברור שמוסקבה איבדה לצמיתות את כוחה הכלכלי הקודם בשוק העולמי על רקע השפעתו ההולכת ופוחתת של הנשיא ולדימיר פוטין.

לפי מאמר דעה שפרסם מגזין “Foreign Policy” מאת ג’פרי זוננפלד, פרופסור לשיטות ניהול בבית הספר לניהול ייל, וסטיבן טיאן, מנהל המחקר במכון ייל למנהיגות ניהולית, “רגע ההשפעה (הכלכלית) הגבוהה ביותר של פוטין  עבר מבלי שוב”.

והרגע הזה חלף “בזכות החורף החם בצורה יוצאת דופן באירופה”, והפך את “רוסיה עצמה לקורבן הגדול ביותר של הימור הגז של פוטין”.

המאמר מצביע על כך שהשפעתו של פוטין על אספקת הגז נעלמה לאחר שהעולם לא צריך עוד את הסחורה הזו מרוסיה, כולל אירופה, שהיא החוליה החשובה ביותר, אומרים המחברים.

מאז הקיץ שעבר, ניתק פוטין את אספקת הגז הטבעי לאירופה בתקווה לעורר את הרחוב האירופי על מנהיגיהם בחורף הקשה, ולהפוך אותו לחסר תועלת פוליטית להמשיך ולסבסד את אוקראינה, לפי המאמר.

המחברים הוסיפו: “האיום היה חזק: בשנת 2021, 83 אחוזים מהגז הרוסי יוצא לאירופה. סך היצוא העולמי של רוסיה של 7 מיליון חביות נפט ליום ו-200 מיליארד מ”ק של גז צינורות בשנה היוו כמחצית מהכנסות היצוא שלה”.

חשוב מכך, יצוא הסחורות הרוסי שיחק תפקיד מכריע בשרשרת האספקה ​​העולמית: אירופה הייתה תלויה ברוסיה ב- 46 אחוזים מכלל אספקת הגז, עם רמות דומות של תלות במוצרים רוסיים אחרים, כולל מינרלים ודשנים.

אירופה השיגה במהירות אספקה ​​חלופית על ידי מעבר לגז טבעי נוזלי, כאשר היבשת מייבאת 55 מיליארד מטרים מעוקבים מארצות הברית.

בשילוב עם הגדלת האספקה ​​של מקורות מתחדשים, גרעין ופחם, אספקת גז אלטרנטיבית הפחיתה את התלות של אירופה בגז רוסי ל-9% מסך יבוא הגז שלה. 

בינואר, מיכלי האגירה הגרמניים היו מלאים בשיא של 91%, לעומת 54% בשנה שעברה, מה שאומר שאירופה תצטרך לקנות פחות גז ב-2023 מאשר ב-2022, נכתב במאמר.

“לאירופה יש כעת אספקת אנרגיה מספיק טובה עד 2024 לפחות, מה שנותן מספיק זמן לאספקת אנרגיה חלופית זולה יותר לפעול במלואה בתוך אירופה”, ממשיכים המחברים אומרים.

“בנוסף לביקוש האירופי הנמוך הצפוי ל-LNG, סין מתרחקת מה-LNG העולמי לטובת מקורות מקומיים”, נכתב במאמר.

בשילוב עם אספקה ​​המתרחבת במהירות של LNG, אין זה מפתיע ששוק החוזים העתידיים על הגז מתמחר כעת גז זול יותר ,מהרמות שלפני המלחמה, לשנים הבאות.

ברמת הנפט, התברר כי העולם אינו תלוי כעת ביבוא רוסי של נפט גולמי, לפי כתבת המגזין האמריקאי.

הכתבה המשיכה: “השפעתו של פוטין התאיידה גם בגלל שתקרת המחירים של G7 נותנת לו בחירה בה יפסיד את סין והודו הפועלות לנצל אותה כדי להשיג עסקה עם רוסיה עם הנחות של עד 50 אחוז”.

אז למרות שהודו קונה פי 33 יותר נפט רוסי מאשר לפני שנה, רוסיה לא מרוויחה הרבה בגלל עלות ייצור השווה ל- 44 דולר ועוד הובלה יקרה יותר. אבל אם פוטין יקצץ עוד יותר את הייצור כפי שאיים לעשות , הוא יאבד כל נתח משמעותי בשוק הנפט, אובססיה ארוכת שנים של פוטין על רקע אספקת יתר לשווקים וקיצוץ נוסף בהכנסותיו כאשר הוא כבר רעב למזומנים”, אומרים המחברים.

באוגוסט אשתקד, דו”ח של אוניברסיטת ייל קבע כי ההשפעה של הסנקציות המערביות על כלכלת רוסיה היא משמעותית ועולה בהרבה על הנתונים הרשמיים. הדו”ח קבע כי הסנקציות הללו הצליחו “לשתק לחלוטין את הכלכלה הרוסית בכל הרמות”.

גם ברמת הסחורות האחרות שבבעלות פוטין, הן התרוקנו מהשפעתן המשתקת, לפי הכתבה.

“המנוע שלו לנשק “אספקת המזון” קרס כשאפילו בני בריתו פנו אליו”, הם אמרו. בשווקי מתכות מסוימים שבהם שלטה רוסיה באופן היסטורי, כמו ניקל, פלדיום וטיטניום, קונים שחששו מסחיטה יחד עם מחירים גבוהים האיצו את היישוב מחדש והחישו מחדש את ההשקעות הציבוריות והפרטיות בשרשרת אספקת מינרלים קריטיים ופרויקטי כרייה.

למרות שישנן השלכות שנגרמות מהמלחמה הכלכלית של פוטין, הנשיא הרוסי לא יוכל לגרום שוב לתוהו ובוהו וסערה שכזו בכלכלה העולמית מכיוון שהוא החליש לצמיתות את היד החזקה ביותר של רוסיה – האנרגיה והסחורות שלה – ללא אפשרות לתיקון, כתבו המחברים במאמר.

“המלחמה בשדה הקרב עדיין נמשכת, אבל בחזית הכלכלית לפחות, הניצחון נראה באופק”, הוסיפו.

 

קרדיט: אלחורה    קרדיט לתמונה: נבד.קום