בשמיים של מצרים-אודות חיל האוויר המצרי.דן ארקין .

חיל האוויר המצרי הוא חיל גדול בכל קנה מידה, מפעיל כלי טיס חדישים (לצד ישנים), קולט ומזמין מטוסים מתקדמים, ומגן על גבולות המדינה – לוב ממערב וסודן מדרום, כשמסוקי האפאצ’י שלו תרים אחר טרוריסטים בדואים בנקיקי סלעים ובמערות בסיני. חיל האוויר הוא הזרוע האסטרטגית של מצרים. זרוע ארוכה, כאשר צריך להגן על מקורות הנילוס, וגם גבוהה, כי נשמעים דיבורים על כמיהה מצרית לחלל בדמות לוויין תצפית.

לפי דו”ח ה-CIA וממשלת ארה”ב, לחיל האוויר המצרי יש 1,133 כלי טיס ב-2016: 336 מטוסי קרב ויירוט, 427 מטוסי תקיפה, 260 מטוסי תובלה, 387 מטוסי אימון ו-255 מסוקים, מתוכם 46 מסוקי תקיפה.

GLOBAL SECURITY מפרסם נתונים על מבנה החיל: משרתים בו 30 אלף איש והוא כולל מטוסי קו ראשון – F-16 A/C, מיראז’ 2000 וכן 33 מטוסי פנטום F-4E, מספר גדול של מטוסים רוסיים ישנים, חלקם מייצור סיני, מסוקי קרב וכמה מטוסי ביון, התראה ואלקטרוניקה, ומטוסי סיור ימי.

גם צבר ההזמנות של חיל האוויר המצרי התפרסם: ברוסיה הוזמנו 50 מטוסי מיג-35 ו-46 מסוקי תקיפה KA-52 KAMOV. בארה”ב הוזמנו שני מטוסי תובלה C-130 J “סופר הרקולס”, שיסופקו ב-2019. מיג-35 הוא מטוס מתקדם מאוד, ומצרים מתעניינת בו כיוון שאינה יכולה לרכוש מטוסי F-15 בארה”ב. המיג-35 מצויד במערכת מידע חדישה, מערכות הגנה עצמית משולבות, וכן יכולות אוויר-אוויר ותקיפת קרקע ומכ”ם מתקדמות. 

חיל האוויר פרוס ב-28 בסיסים ברחבי מצרים. החשובים שבהם הם אל-מאזה, קהיר מערב, אינשאס, בילבייס, פאיד, בני סוויף, לוקסור, אל-מינה, אל-מנסורה וראס באנאס. השמות הללו מוכרים היטב לטייסי חיל האוויר הישראלי לדורותיהם, שרבים מהם “ביקרו” בהם.

הסיסמה של חיל האוויר המצרי היא, בתרגום חופשי: “גבוה מעל גבוה, אל התהילה”. מטה חיל האוויר נמצא ברחוב אוֹרוּבָּה בקהיר, ומפקד החיל הוא קצין בדרגת מרשל-אוויר (AIR MARSHAL). בפרסומים הרשמיים של הצבא המצרי נאמר שחיל האוויר הוקם ב-1932, והוא זרוע עצמאית מאז 1937. ההגדרה הרשמית של משימת החיל: “הגנת המדינה, תקיפת האויב וסיוע לכוחות המזוינים”. בנוסף פועל צוות אירובטי SILVER STAR, המפעיל מטוסי R-8E בצבעי לבן, אדום ושחור בטיסות ראווה ב”אירועי יום השנה למלחמת אוקטובר”. 

בדומה לחיל האוויר הישראלי, חיל האוויר המצרי לא לחם נגד מטוסי אויב ולא ניהל קרבות אוויר מאז חתימת הסכם השלום בין שתי המדינות. ואולם, החיל המצרי מנהל בימים אלה ממש מלחמה נגד הטרור של דאעש בסיני, שמבוצע על ידי בדואים. פורסמו ידיעות שלפיהן ממשלת ישראל אישרה למצרים להכניס לסיני מסוקי אפאצ’י – למרות שזו חריגה מהסכם השלום – כדי להיאבק בטרור.

מלבד זה חיל האוויר מתאמן. GLOBAL SECURITY מצטט גורמים ישראליים שאמרו כי בשנים האחרונות אימץ החיל המצרי שיטות אימון, מערכות שו”ב, שיטות תקיפה וקרבות אוויר-אוויר של המערב. זהו חיל משודרג, שקולט ציוד חדש, ובבסיסים מתבצעות פעולות בינוי, כולל מגדלי פיקוח ומרכזי בקרה אווירית. צוערי האקדמיה לתעופה נהנים מטיסות במטוסי מנהלים מדגם פלקון.

מצרים אינה מסתירה את העובדה שחיל האוויר שלה מצוי בהתעצמות, התרחבות ושיפור. יפתח שפיר, חוקר בכיר וראש התוכנית לחקר המאזן הצבאי במזה”ת במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS): “מצרים שואפת להיות מעצמה מובילה במזרח התיכון. לשם כך צריך כוח צבאי מרשים. אחרת אתה לא קיים בחלק זה של העולם. נכון שיש שלום עם ישראל ויש שת”פים, אבל באימונים ובתרגילים אויב הייחוס הוא עדיין חיל האוויר הישראלי. בכך הם כנראה נוהגים בדיוק כמונו. 

“יש למצרים גם אויבים אמתיים: לוב בגבול המערבי הארוך והפרוץ, סודן בגבול הדרומי, עם מבט ארוך טווח למקורות הנילוס ואתיופיה, דאעש בסיני. המצרים חייבים להגן על חופש הספנות בים התיכון ובים סוף, וצריך גם צבא לצורכי פנים והגנה על המשטר. בשביל כל המשימות הללו לא צריך אולי דיוויזיות שריון רבות, אבל בהחלט דרושים מטוסי תקיפה, מסוקי קרב ומערך תובלה”. לדעת שפיר, המצרים בוחנים את מצבם בצורה דומה לזו הישראלית: איש לא יבטיח שהחיבוק עם ישראל יימשך לנצח, ועל כן חייבים להיות מוכנים לכל.

שני החוקרים הבכירים במכון פישר, מנהל המכון תא”ל (מיל’) אברהם עשהאל והחוקר טל ענבר, עוקבים אף הם אחרי מגמות ההתעצמות בחיל האוויר המצרי. ענבר: “המגמה היא מודרניזציה. המצרים קולטים מערכות טק”א SA-3 על משגרים ניידים. יש דיווחים שהשקיעו בכלי טיס בלתי מאוישים, ורכשו בסין כטב”מים CH-3. טייסי קרב מצריים מבצעים אימונים ותרגילים בשת”פ עם חילות אוויר זרים, כולל האמריקאי, וזה תורם לשיפור יכולות הטיסה והתיאום המבצעי”.

תא”ל (מיל’) עשהאל: “הגבול המערבי עם לוב ארוך מאוד ופרוץ. זהו מדבר ענק שנעות בו כנופיות בדואים עוינות. יש ידיעות שבידי הכנופיות יש אמצעים להפלת מטוסים. עוד סכנה אמיתית נמצאת מדרום למצרים: אתיופיה היא איום בחסימת מקורות הנילוס, שהוא צעד הרסני וקטלני לעשרות מיליוני מצרים. יש גם שדות נפט וגז שצריך לאבטח. יש משטר שצריך להגן עליו. דאעש מציק ועוקץ קשות בסיני. כל זה משדר למצרים אי יציבות וצורך בחיל אוויר, שמטוסיו יוכלו להגיע לכל פינה. 

“חיל האוויר עבר מאז שנות ה-80 מדוקטרינות רוסיות למערביות, ולכן הוא מחזיק מטוסי F-16 עם טילי AMRAAM, ומפעיל מסוקי אפאצ’י בסיני. לכן בונים בבסיסים דת”קים בסגנון אמריקאי, ולכן זקוקים המצרים לחיל אוויר גדול, שבשלב הזה בשום פנים ואופן אינו מופנה כלפינו”.

חיל האוויר המצרי החליף בתולדותיו כמה פעמים ספקי נשק עיקריים. בעקבות תבוסת 1967 פנו המצרים לרוסים כספקים ראשיים. במלחמת יום הכיפורים (“מלחמת אוקטובר”) איבד חיל האוויר המצרי כ-100 מתוך 220 מטוסיו, ביניהם רוב מטוסי הקרב מיג-21 והמפציצים איל-28. בעקבות מלחמה זו שינתה מצרים כיוון ופנתה לרכש מצרפת וארה”ב. המגמה התחזקה בעקבות חתימת חוזה השלום עם ישראל ב-1979. 

כיום ארה”ב היא ספקית המטוסים הראשית לחיל האוויר המצרי, בנוסף להזמנות מצרפת של מטוסי קרב מיראז’ 5, מראשית שנות ה-80 מיראז’ 2000 ואחרי כן RAFALE. אצל האמריקאים הזמינה מצרים מטוסי F-16, תחילה דגמי A/B ואחרי כן C/D, וכך הלכו ונרקמו עסקות PEACE VECTOR, שבע במספר, שבהן קיבלה מצרים מטוסי F-16 מדגמים שונים. היום מפעיל חיל האוויר המצרי 220 מטוסי F-16, הצי הרביעי בגודלו בעולם של מטוס זה, והוא מטוס הקו הראשון של מצרים. משימתו המוגדרת כפולה: הגנה ותקיפת מטרות קרקע.

בצבר ההזמנות של מצרים מככב ראשון במעלה מטוס הקרב הרוסי מיג-35, מטוס עליונות אווירית דור 4.5 או 4++. באפריל 2015 חתמה מצרים על חוזה לאספקת 50 מטוסי מיג-35 בשני מיליארד דולר (לשם השוואה, חיל האוויר הרוסי הזמין רק 35 מטוסים כאלה). החוזה הוא משולש: רוסיה, מצרים וסעודיה, כשסעודיה מממנת. 

פיתוח המטוס אמור להסתיים ב-2017 וכך גם טיסות הניסוי. המהירות המרבית של הדגם החד-מושבי היא 2.25 מאך (2,400 קמ”ש), והטווח המבצעי 1,000 ק”מ. המטוס מצויד בתותח, טילי אוויר-קרקע ואוויר-אוויר, פצצות חכמות על תשע נקודות תלייה (כושר נשיאת חימוש 7,000 ק”ג) ופוד מתקדם לכיוון חימוש. במקביל נמשכת אספקת 24 מטוסי קרב RAFALE צרפתיים. העסקה כוללת 16 מטוסי רפאל דו-מושביים ושמונה חד-מושביים, פלוס טילי א/א, טילי שיוט וגם סוכריית רכש ימית: פריגטה מדגם FREMM. 

מובילה עוצמה צבאית

הרפאל הוא תוספת חשובה ומתקדמת לחיל האוויר המצרי, אך מספר המטוסים קטן בהשוואה למאות מטוסי F-16, ורכש מטוסי רפאל גם מותנה בתלות כמעט מוחלטת בסוגי חימוש מתוצרת צרפת.

תא”ל (מיל’) עשהאל: “עסקאות הנשק ומצבת חיל האוויר המצרי כיום מוכיחות שמצרים מובילה עוצמה צבאית. נזכור כי השלטון במצרים כמעט צבאי מימי נאצר, סאדאת, מובארק, מורסי וא-סיסי. מובארק היה טייס ומפקד חיל האוויר המצרי. חיל האוויר הוא חלק מהכלים לשמירת השלטון, ולכן עליו לשמור על עדכניות וגם על כמויות של מטוסים ונשק. זה חלק מהנראות של העצמה הצבאית. 

“בנוסף לכך, במצרים הצבא הוא בעלים של חלק נכבד מהתעשייה הצבאית והאזרחית. הטייסים בחיל האוויר המצרי שייכים למעמד חברתי גבוה. זו קבוצה ממוינת. מצאנו בפרסומים שונים כי הטייס המצרי בן ימינו מסתכל על מפלות 1967 ו-1973 ומאשים את הרוסים. כאילו טקטיקות ואסטרטגיות גרועות מתוצרת רוסיה גרמו למצרים נזקים כבדים. הם משוכנעים שכיום חיל האוויר המצרי נמצא במקום אחר לגמרי, כשמטוסיו מערביים ושיטות ההפעלה מערביות”. 

לבד ממטוסי קרב מחזיק חיל האוויר המצרי מערכים מכובדים של מטוסי תובלה, מסוקים וציוד הגנ”א. המצרים רכשו במשך השנים מארה”ב מסוקי קוברה, אפאצ’י ו-BLACKHAWK, טילי סטינגר והלפייר, ומסוקי צ’ינוק כבדים. מערך התובלה כולל מטוסי תובלה רוסיים (אנטונוב), בואינג 707, הרקולס C-130, ומטוסי ביצ’קראפט, גאלפסטרים ופאלקון. 

יש לחיל צי גדול של יותר מ-300 מטוסי אימון ALPHA JET, אמבראייר טוקאנו מברזיל, מטוסי אימון רוסיים קרקורוב ומטוס אימון מתוצרת התעשיה האווירית המצרית. כמו כן יש לחיל האוויר המצרי כמה מטוסי מודיעין, תצפית ול”א מדגמי מיג-21 R ומיראז-5 R, מטוס אלינט מדגם ביצ’קראפט 1900C ושישה מטוסי HAWKEYE 2000. פרסומים מצריים מזכירים כמה סוגי כלים בלתי מאויישים מדגמי KEDAR, SKYEYE ו-SCARAB. 

יפתח שפיר: “סילוק מובארק היה נקודת שבר, שהסתכמה באבדן אמון בארה”ב, כתוצאה מהאמברגו שהטיל, ואחרי כן ביטל, הנשיא אובמה. המצרים שוב גיששו אצל הרוסים, אפילו אצל הסינים, וכמובן אצל הצרפתים. האמברגו אמנם בוטל, הסיוע הצבאי האמריקאי למצרים שריר וקיים, חודשו עסקות F-16 ומסוקי אפאצ’י – אבל המצרים זהירים וממשיכים לקלוט מטוסי RAFALE מצרפת, כולל פריגטה ושתי קורווטות, וגם מדברים עם הרוסים על מיג-35. כך שומרים המצרים, למודי הניסיון, על כל האופציות”. 

קרדיט:אתר “ישראל דפנס”.

[img attachment=”3178″ /]

[img attachment=”3179″ /]

[img attachment=”3180″ /]