"מרגלים על גלגלים": כך הפכו רכבי הליסינג של צבא נורווגיה לסיכון ריגול סיני

מכוניות שהושכרו מחברה בבעלות סינית וששימשו את כוחות הצבא הנורווגי צילמו חיילים, תנועותיהם וקודי אבטחה במהלך תרגיל צבאי גדול באוסלו, מה שמעלה שאלות חמורות בנוגע לאבטחת כלי הרכב המשמשים בפעולות צבאיות רגישות – כך דיווח עיתון נורבגי. התקרית התרחשה במהלך מבצע Hovedstad, שנערך מ-14 עד 18 בספטמבר, כאשר מחוז משמר האזרחי 02 של נורווגיה התאמן לפעולות אבטחה, כולל תרחישים הכוללים הגנת נמל התעופה אוסלו בזמן מלחמה.

הסיפור מאחורי התקרית הנ"ל חושף פרצת אבטחה חמורה והתנגשות בלתי נמנעת בין טכנולוגיה אזרחית מודרנית לבין צרכים צבאיים מסווגים.
הדיווחים, שנחשפו לראשונה בעיתון הכלכלי הנורווגי Dagens Næringsliv באוקטובר 2026, עוררו סערה פוליטית וביטחונית במדינה. 

השתלשלות האירועים

בשנת 2024 חתם צבא נורווגיה על הסכם מסגרת ארצי לשירותי השכרת רכב בשווי של עד 350 מיליון קרונות נורווגיות (התקף עד מאי 2028) עם חברת Hertz נורווגיה (המנוהלת על ידי First Rent A Car Norway).

שרשרת הבעלות של Hertz נורווגיה מובילה ליצרנית הרכב השוודית וולוו (Volvo Cars), אשר בעלת השליטה המרכזית בה (מעל 78%) היא קבוצת Zhejiang Geely Holding Group הסינית. חלק מכלי הרכב שסופקו בפועל לתרגיל היו רכבים חשמליים של מותג Deepal, השייך לקונצרן הרכב הסיני הממשלתי Changan.

במהלך מבצע Hovedstad באוסלו (14–18 בספטמבר), חיילי מחוז 02 של המשמר האזרחי גילו לפתע כי המכוניות שבהן השתמשו מפעילות פונקציית הקלטה אוטומטית עצמאית (מצלמות וחיישנים מובנים). 

מה הוקלט? המערכות תיעדו באופן אוטומטי סרטוני וידאו של תנועות הכוחות, נתיבי הנסיעה, פני החיילים ואף את קודי הגישה הסודיים שהקלידו החיילים בשערים ובדלתות של בסיסים ומתקנים צבאיים רגישים (כמו אלו המגינים על שדה התעופה של אוסלו בזמן מלחמה).

הדילמה המבצעית והתגובה

בשל מחסור קריטי באמצעי תעבורה חלופיים במהלך התרגיל, המפקדים בשטח קיבלו החלטה להמשיך להשתמש בכלי הרכב הללו עד לסיומו. החיילים מחקו את הסרטונים והמידע השמור רק לאחר תום המבצע ובמקומות שבהם הדבר התאפשר מבחינה טכנית, והגישו דוח חריג למפקדה.

נכון לעכשיו, לא קיימת הוכחה פומבית חותכת לכך שהמידע שהוקלט ברכבים שודר ישירות לשרתים בסין או שימש למטרות ריגול מכוון. חברת וולוו הכחישה כל סיכון ביטחוני וטענה כי מידע לא מועבר לקבוצת ג'ילי ללא בסיס חוקי. מנגד, מומחי אבטחה וסוכנויות המודיעין של נורווגיה (PST ו-NSM) מזהירים כי רכבים מודרניים הם למעשה "מחשבים על גלגלים" שמשדרים נתונים (טלמטריה, מיקום ותוכן חזותי) ליצרניות, וכי חברות סיניות מחויבות על פי חוק לשתף פעולה עם רשויות הביטחון של בייג'ינג.

ההשלכות

התקרית עוררה ביקורת פרלמנטרית נוקבת כלפי שר הביטחון הנורווגי, טורה אונשוס סנדוויק (Tore Onshuus Sandvik). חברי פרלמנט דרשו תשובות מדוע נציגי הרכש והביטחון אישרו את החוזה בשנת 2024, אף על פי שהיו מודעים לשרשרת הבעלות הסינית. שר הביטחון השיב כי הנושא נבחן בעבר אך נקבע כי הבעלות כשלעצמה לא השפיעה על תנאי השימוש ברכב, ולכן לא נכללה כמגבלה בחוזה. 
נורווגיה אינה לבד במערכה הזו. מדינות וגופים שונים במערב מחמירים בהדרגה את הצעדים נגד רכבים מתוצרת סינית. לדוגמה, בפולין נאסר על רכבים סיניים להיכנס למתקנים צבאיים שמורים, ובמדינת ישראל הוצאו לאחרונה מכוניות סיניות מצי הרכב המשרת את צה"ל, השב"כ ותעשיות ביטחוניות כגון אלביט והתעשייה האווירית בשל חששות דומים של אבטחת מידע וסייבר.