האם התכנית המצרית לשיקום עזה מסווה להשתלטותה מחדש על הרצועה?

מנגד, איימן סלמה, חבר המועצה המצרית לענייני חוץ ומומחה למשפט בינלאומי, מאשר לאתר החדשות האמריקאי – אל-חורה כי “אי אפשר להתעלם מהמורשת ההיסטורית של יחסי מצרים-פלסטינים ורצועת עזה בפרט.”

סלאמה סבר כי “מצרים ממלאת כיום תפקיד אסטרטגי ושאי אפשר להפריד בין תפקידה ההיסטורי, לבין האופי החוקי והמציאותי שהיה בין מצרים לרצועת עזה”, וציין כי “מצרים לא סיפחה לה את רצועת עזה במהלך התקופה שבין 1948-1967. ”

הוא הסביר כי “למרות מינויו של מושל צבאי בעזה על ידי מצרים כדי לנהל את העניינים שם , באותה תקופה, המסמכים ובתי המשפט במצרים, על כל החלטותיהם, מאשרים כי הרצועה מעולם לא נחשבה כחלק ממצרים.”

העיתון האמריקאי ציטט מקורות פלסטינים שאמרו כי “נוכחותם של צוותי בנייה מצריים ברצועת עזה פירושה שחמאס ופלגים פלסטינים אחרים לא יוכלו לחדש את התקפות הטילים על ישראל.”

מצרים תורמת בימים אלה לעבודות הבנייה בשכונות ההרוסות, לאחר שהודיעה על מתן מענק של 500 מיליון דולר כיוזמה המוקדשת לשיקום רצועת עזה, בנוסף לנוכחות הצוות הרפואי המצרי במהלך ההפצצות הישראליות, שגרמו לפחות ל-230 איש הרוגים, בהם 61 ילדים, ויותר מ-1710 פצועים.

המקורות הסבירו לעיתון כי “קשה יהיה לחמאס לפתוח בסבב לחימה נוסף עם ישראל לאור נוכחותם של מצרים רבים ברצועת עזה.”

עיתונאי פלסטיני (ששמו לא נחשף) טען כי “יש שמועות רבות שהמצרים מתכננים לחזור לרצועת עזה. אנשים רבים כאן משוכנעים שעבודת השיקום בחסות מצרים היא חלק מתכנית לסלול את הדרך לנוכחות ביטחונית מצרית קבועה ברצועה. “.

כאן מדגיש סלמה כי “הוסכם על המאמצים המצריים העצומים ברצועת עזה, מאז חתימת הסכם הפסקת האש, באישור ישראל וברכת הקהילה הבינלאומית.”

ביום שישי שעבר הודיע ​​משרד העבודות הציבוריות והשיכון של חמאס כי 1,500 יחידות דיור הושמדו במהלך הלחימה, בנוסף ל -1,500 יחידות אחרות להן נגרם נזק בלתי הפיך, ואילו 17,000 יחידות נפגעו חלקית. גורם בתנועה אמר כי עלות השיקום תסתכם ב -150 מיליון דולר, על פי “רויטרס”.

באשר לסיבות הפנימיות שדוחפות את מצרים לבנות מחדש, אמר סלאמה כי “מצרים לא שכחה את המלחמה ב -2008, במיוחד במהלך מבצע ” עופרת יצוקה ” שהשיק צבא ישראל ברצועת עזה, שהוביל למנוסה של כמעט 30,000 איש מעזה. והוסיף כי “אל-מסרי הביטחוני החזק והפיקוד העליון מכירים היטב את ההיסטוריה הזו (מלחמת 2008), המהווה עבורם אובססיה קשה.”

מבצע “עופרת יצוקה” התרחש לאחר תום ההפוגה של שישה חודשים שהושגה בין חמאס מצד אחד, לישראל מצד שני ,בחסות מצרים, ביוני 2008, והביא להרג של לפחות 1,417 פלסטינים, בהם 926 אזרחים. , 412 ילדים ו- 111 נשים, ופציעתם של 4,336 אחרים, בנוסף לכך נהרגו 10 חיילים ישראלים ושלושה אזרחים ו -400 אחרים נפצעו, רובם אזרחים.

סלאמה מכחיש את האמור בדו”ח בנוגע לכוונות המצריות לספח את רצועת עזה, והדגיש כי יש כמה סיבות המונעות ממנה ליצור קשר תלותי עם עזה, בעיקר “קיומם של הבדלים אידיאולוגיים בין הפלגים הפלסטינים השונים בתוך רצועת עזה, ויש גם הבדלים שורשיים עמוקים בין תנועת הפתח ברמאללה לחמאס בעזה, ואף מדינה, ממצרים וקטאר לסעודיה ,לא הצליחה לגשר עליהם.