השבוע שבין ה-7.5.21 ל- 13.5.21 אצל שכנינו הפלסטינים
עיקרי הסקירה-
*- סבב לחימה מול רצועת עזה, תוצאה של מדיניות ישראלית רופסת, שעודדה את אלימות החמא”ס לשגר רקטות לכיוון ירושלים.
*- הסלמה באלימות, לא רק בעזה, ובמזרח ירושלים, אלא בכל המגזר הערבי בישראל, וגם באיו”ש.
*- נמשכת הירידה במספר חולי הקורונה באיו”ש והרצועה, ועדיין מנסים הפלסטינים להשמיץ את ישראל, ולטעון לאחריותה לקשיי ההתמודדות שלהם עם המחלה
חג “עיד אלפטר”, החותם את חודש הרמדאן, מתנהל בצל אוירת הלחימה ברצועה, המצמצמת מאוד את החגיגות והפעילויות המתוכננות, ופוגעת גם בפעילות המסחר.
ובהרחבה:
השבוע האחרון עומד כמובן בצל מבצע “שומרי החומות”, או “חרב ירושלים”, כפי שקוראים לו אנשי החמא”ס שלאחר אולטימטום שהשמיעו, שיגרו מטח רקטות לכיוון ירושלים, ולמעשה אילצו את ישראל למתקפת נגד, שבשלב זה לא ידוע איך וכיצד תסתיים, אם כי ניתן להעריך שהממשל האמריקאי החדש ששיגר נציג מטעמו לאיזור יביא ללחץ בינ”ל גובר לסיום סבב הלחימה.
אין בכוונת כותב שורות אלה, לנתח את הלחימה ואת סיבותיה, וגם לא להציג אפילו חלק קטן מאלפי הסרטונים של ירי הרקטות, היירוטים והפצצות צה”ל. אלו ממלאים עד לעייפה, כמעט כל אתר חדשות ישראלי, ערבי ובינלאומי ואסתפק בסרטון בודד של מטח רקטות היוצא מהרצועה, ונסיונות יירוט של הרקטות ע”י “כיפת ברזל”:
ועדיין, חשוב להזכיר שסבב הלחימה מול הרצועה, לא התחיל בעזה, אלא בבירת ישראל, לאחר תקופה ארוכה של הפגנת רפיסות ישראלית בהר הבית, בשער שכם ובשכונת שיח’ ג’ראח.
הנה לדוגמא סרטון המראה כיצד שוטרי מג”ב, למרות מיקומם השולט, מאפשרים לפורעים הערבים לעקוף אותם ולהיכנס להר הבית דרך שער האריות:
ארוע זה, כמוהו כעשרות ארועים אחרים בהם ויתרה ישראל על המשילות בירושלים, לאחר שויתרה מזמן על המשילות כמעט בכל המגזר הערבי, אובדן משילות שכלל הימנעות מאכיפת חוק משך שנים, נמשך באובדן הרסן מול הצטברות כמויות הנשק העצומות במגזר, הפשיעה והחיסולים הפנימיים, שרבים ראו בהם בעיה פנימית, ואז מצאו עצמם מופתעים כאשר חוסר המשילות הופנה באחת לכיוון הלאומני, לא רק בירושלים, אלא גם בלוד, רמלה, עכו ובעוד ערים מעורבות וערביות, תוך הצתת מבנים, חנויות, רכבים ואפילו בתי כנסת, כשאפילו המתפרעים התקשו להאמין לרמת ה”רפיסות” שהפגינו נולם המשטרה ומג”ב. נוכח רפיסות זו גאו הרגשות הלאומיים של הערבים, ועימם האהדה לחמא”ס, ותמיכה בראשיה. הנה לדוגמא סרטון המראה איך עשרות אלפים בהר הבית קריאות ניצחון וקוראים למחמד דיף להפציץ את תל אביב וגם את קרית שמונה, ולא פלא שזה נענה לקריאה, באופן שהביא לתחילת סבב הלחימה, שצה”ל קורא לה “שומרי החומות”, אבל ניתן אולי לכנותה גם: “מחיר הרפיסות” :
מובן שהאלימות בירושלים, המגזר הערבי בישראל והלחימה בעזה, הקרינו גם על הנעשה באיו”ש, וכללו נסיון פיגוע ליד מחנה סאלם שמצפון לג’נין. פיגוע שהסתיים בחסדי ה’, ובגבורת הלוחמים בחיסול 2 מחבלים ופציעת שלישי, שלושתם מאזור טול כרם. נסיון פיגוע ירי נוסף נרשם גם בצומת תפוח, וגם הוא הסתיים במחבל הרוג, ללא נפגעים בצידנו. גם סמוך לחוות גלעד נעשה נסיון לבצע פיגוע ירי, וגם הוא הסתיים בחיסול המחבל, איש מנגנוני הרש”פ, ובפציעת שני חיילי מילואים באופן בינוני. בנוסף, נרשמו השבוע לא מעט תקריות של ירי לעבר כוחות צה”ל שפעלו באיו”ש, בחלקם מדובר בחוליות גדולות וחמושות היטב, אך גם כאן, לא נרשמו נפגעים לכוחותינו, וככל הנראה גם לא בקרב המחבלים. זאת, לצד הפרות סדר מאסיביות במוקדים אחרים, שבשתיים מהן נהרגו מתפרעים בכפר עקאבא שבאזור שכם, ובמחנה הפליטים אלפואר שמצפון לחברון.
הנה תמונות של ירי מאסיבי לעבר כוחות צה”ל בג’נין:
יצויין, שעוד קודם לתחילת סבב הלחימה, החלו אנשי החמא”ס בתהליך של כרסום הרגיעה, ויזמו שורה של הפרות סדר לאורך הגדר, תוך הכרזה על חידוש מצעדי השיבה, חידוש שיגור בלוני הנפץ והתבערה, ופעילות ההטרדה הלילית. מול אלה הסתפקה ישראל בהפצצת עמדות תצפית לא מאויישות לאורך הגדר, ומנגד, ניתן אישור להכנסת מזוודות הכסף הקטריות לרצועהלצד אישור מחודש ליציאת סוחרים (שם מכובס לפועלים) לישראל.
הנה תמונות של שיגור בלונים מהרצועה לישראל:
ובמישור הפנימי, ממשיכה הקורונה להכות באיו”ש ובעזה, אם כי בהחלט ישנה התייצבות ואף ירידה במספר החולים, בזכות אכיפת מסיכות, ובידוד מהיר של חולים, למניעת הדבקה. מנגד, מותירים הרש”פ והחמא”ס את המסחר, המסגדים, בתי הספר וכל יתר תחומי החיים פתוחים לחלוטין.
וגם מגיפת הקורונה מנוצלת ע”י הפלסטינים לתעמולה אנטי ישראלית.
הנה לדוגמא כתבה של רשת CNN ערבית המטילה על ישראל את האחריות לקשיי ההתמודדות של העזתים עם הקורונה:
ועוד בתחום הבריאות: יו”ר איגוד הרופאים שוקי צבחה ושניים מחברי האיגוד נעצרו ע”י מנגנוני הרש”פ בשל הובלת עיצומים במחאה על תנאי ההעסקה של הרופאים . בתגובה הושבתו מרפאות החירום בבתי החולים הממשלתיים. ברש”פ מאמינים שהחמא”ס מאחורי המאבק של הרופאים, למרות שאבו צבחה כיהן בעבר כראש מועצת הכפר עתיל, שבגזרת טול כרם מטעם הפת”ח. בהמשך, הופסקו העיצומים, בעקבות ההסלמה בעזה, והעצורים שוחררו.
בד בבד, נמשכים גילויי אנרכיה ברמת השטח, בדגש על סכסוכי חמולות אלימים בשורה של מוקדים. במסגרת זו, נרשם השבוע הרוג בסכסוך חמולות בכפר עלאר שבגזרת טול כרם.
ובעזה: אנשי חמא”ס עצרו אדם שניסה להיכנס לקניון כשהוא חמוש בקלצ’ניקוב וסכין, מתוך מטרה לא ברורה. העציר הינו מגורש לרצועה, שמקורו מאזור טובאס.
ולסיום: היום החל חג “עיד אלפיטר”, החותם את חודש הרמדאן. בשל הלחימה בעזה, הנחה יו”ר הרש”פ על ביטול כל הארועים, והצטמצמות לטקסים דתיים. בעזה, גם תפילות המוניות, כמעט שלא התאפשרו בשל הלחימה, ורק מספר מצומצם של מתפללים פקד את המסגדים. המסחר ערב החג, במיוחד ברצועה היה מצומצם יחסית, למרות שטרם ההסלמה ציפו הסוחרים דוקא להתעוררות ניכרת, בזכות השיפור במצב הכלכלי.
מטבע הדברים דרשות החג התמקדו בלחימה ברצועה, והדרשנים שפכו קללות אינסוף על “היהודים שנואי הא-ל”, ונשאו תפילה שלא יראו אור אפילו יום אחד. באחת מהן, אותה שמעתי באוזניי מהכפר הסמוך לביתי (סלואד), דיבר הדרשן על כך שהחג הזה הינו חג הנצחון על השטן, והכריז שקרוב היום בו יבוא הנצחון על שותפו : “אלאסתיטאן”, דהיינו ההתנחלויות. אין ספק שהדרשן הזה מבין משהו בחרוזים.
עד כאן להשבוע, שבת שלום, וחג שבועות שמח, בתפילה גדולה לנצחון חיילי ישראל, להדיפת והכנעת כל אויבינו מחוץ וגם מבית, רפואה שלמה לכל הפצועים, ונחמה גדולה למשפחות ההרוגים הי”ד.
קרדיט: יעקב סבג – לשעבר יועץ לענייני ערבים ביחידות המנהל האזרחי בעזה ואיו”ש