הקדמה

במסגרת המעקב שאני מנהל אחר המתרחש במצרים, פרסמתי כמה מאמרים העוסקים בנושא אפשריות חציית תעלת סואץ בשגרה הן על ידי מערכת הגישור והמנהור האזרחית והן על ידי המערכת הצבאית הפרושה לאורך התעלה בשגרה. הדגשתי בהם את העובדה שנוסף על מערך הגישור הפרוס בשגרה, יש למצרים מערך גישור לשעת חירום המתוכנן לפעול הן בתעלת סואץ והן על הנילוס ומכשולי מים אחרים בעומק מצרים.

מאמר זה מתאר ומפרט בעיקר את בנייתם של שני מחנות הקבע החדשים המיועדים לציוד גישור מהיר הקמה, לשעת חירום. מערך זה נועד להתווסף על 40 הגשרים והמנהרות הפרושׂים בשגרה לאורך התעלה.

רקע

מאז מלחמת יום הכיפורים פועלות בתעלת סואץ שתי מערכות גישור נפרדות:

• המערכת האזרחית הכוללת מנהרות, גשרי קבע, גשרים צפים ומעבורות.
• המערך הצבאי בעת שגרה, נשען כולו על מצופי יוניפלוט ובו גשרים צפים המונחים במים כל ימות השנה, ומוכנים לפעולה תוך דקות מספר; גשרים צפים המורכבים חלקית, מונחים על גדת התעלה ומוכנים לפעולה תוך שעה-שעה וחצי; עירומים של מצופי יוניפלוט המונחים על הגדה המזרחית של סיני, שהרכבתם לגשר תארך, להערכתי, לפחות חמש שעות.

מערך הגישור הצבאי בשגרה, נשען כולו על ציוד צליחה מיושן המבוסס על מצופים (פונטונים) מסוג יוניפלוט. המערך מתופעל על ידי יחידות גישור צבאיות, הפרושות במחנות לאורך הגדה המערבית של התעלה (כל גשר “כבד” מתופעל בדרך כלל על ידי גדוד). במחנות נמצא גם ציוד העזר לתפעול הגשרים כגון מנופים וסירות. בחלק מהמחנות יש גם מצופי יוניפלוט נוספים, המיועדים לתחזוקה וכנראה גם לצורך הקמת גשרי יוניפלוט נוספים בעת הצורך.

במאמרים שפרסמתי בעבר, הדגשתי כי בעת חירום יתוגבר המערך הפרוס בשגרה באמצעים נוספים כגון: גשרי סער מהירי הקמה מסוג P.M.P, גשרים קלים לתעבורת אפסניה, גשרי דמה, דוברות מתנייעות כגון G.S.P ורכב אמפיבי להובלת גייסות ונשק. למערך חירום זה הייתה עד לשנת 2015 נוכחות מוגבלת בגדה המערבית של תעלת סואץ וככל הנראה, רובו היה ערוך בעומק מצרים.

באוגוסט 2014 החלו המצרים לכרות תעלת סואץ נוספת אורך של 35 ק”מ. התעלה החדשה מתחילה במעבר אל־באלח שמצפון לאיסמעיליה ומסתיימת בדוורסואר שבחלקו הצפוני של האגם המר הגדול.

התעלה הנוספת יוצרת, כמובן, מכשול מים נוסף המחייב גישור. במלחמת יום הכיפורים חצו את התעלה בגזרה זו שתיים מתוך חמש הדיביזיות שנאחזו בגדה המזרחית של התעלה. דיביזיות אלו היו מצוידות בארבעה גשרים צפים כבדים לטנקים, שני גשרי דמה ומעבורות. על התעלה החדשה פרושים כיום: גשר צבאי, 2  גשרים אזרחיים, שתי מנהרות שכרייתן עומדת להסתיים בקרוב; שישה עירומים של ציוד צליחה המונחים על הגדה המזרחית והמאפשרים בניית גשרים או מעבורות נוספות. למעט גשרי הדמה, לרשות צבא מצרים בגזרת התעלה הנוספת עומדים יותר אמצעים לחציית התעלה מאשר עמדו לרשותם במלחמת יום הכיפורים (מהירות תנועת הגייסות במנהרה גדולה לאין שיעור ממהירות התנועה בגשר צף).

בניית מחנות קבע לאגדי צליחה לשעת חירום בסיני

מאז יוני 2015 בונה צבא מצרים בסיני שני מחנות קבע גדולים ובהם מבני אחסון ענקיים (38X100 מטר ומחסנים קטנים יותר בגודל 38X60 מטר) המשתרעים שטח כולל של 57,000 מ”ר וכן מבני מגורים לכ־3,080 חייל (ראו טבלה להלן). המחנה הצפוני נמצא באזור פירדאן כ־2.5 ק”מ ממזרח לתעלת סואץ, ולהערכתי משמש מחנה קבע לאגד צליחה של ארבעה גדודים.[1] המחנה הדרומי נמצא בסרפאום ממזרח ובצמוד לגדה המזרחית של התעלה. להערכתי, מחנה זה משמש שני אגדי צליחה, בכל אחד ארבעה גדודים.

כבר באפריל  2018 [2] הערכתי כי מחנות אלה ישמשו ליחידת צליחה ועתה התקבל לכך אישור. בתצלומי לוויין (סוף 2018), מאותרים בשני המחנות רכבי ציוד גישור מסוג P.M.P. אלה הם גשרי סער מהירי הקמה, המאפשרים ליחידה מאומנת, הקמת גשר במעמס 60 טון על תעלת סואץ תוך 30–40 דקות.

בניית המחנות בסיני מתווספת למחנות הקבע לציוד צליחה לשעת חירום הקיים בגדה במערבית של התעלה כדלהלן:

• במחנה שלופה, כ־16 ק”מ מצפון לסואץ, המשמש כבסיס אימונים לצליחה של הארמיה השלישית, הוקמו בשנת 2004 שישה מחסנים גדולים (38X60 מטר) המיועדים להערכתי לאגד צליחה שבו ארבעה גדודים.
• במחנה ג’בל מרים, כ־8 ק”מ מדרום לאיסמעיליה, המשמש כבסיס אימונים לצליחה של הארמיה השנייה, הוקמו לפני שנת 2007 שלושה מחסנים גדולים (38X60 מטר) לציוד צליחה ובהם, עשרות משאיות של גשרי P.M.P. בראשית שנת 2016 הוחל להרחיב את המחנה ונבנה בו מתקן הזהה במאפייניו למתקנים שנבנו בסיני. להערכתי, מחנה ג’ניפה נועד גם הוא לשמש אגד צליחה של ארבעה גדודים.

סיכום והערכה

בסיני ערוכים דרך קבע כוחות צבא בגודל של כשלוש דיביזיות. כמו כן נבנתה בסיני תשתית לוגיסטית של כחמש דיביזיות ויש בו גם מתקנים לוגיסטיים קדמיים של ארמיות השדה, מערכת מים מפותחת, ומערכות קשר קווי ואלחוטי. כל אלה מצמצמים בצורה ניכרת את התלות של צבא מצרים בגשרים על תעלת סואץ.

מערך הגישור האזרחי והצבאי הפרוש לאורך התעלה בעת שגרה, מונה כיום 40 גשרים ומנהרות. (ראו טבלה להלן) די בו לאפשר לצבא מצרים לתגבר את כוחותיו בסיני ללא כל תוספת של ציוד גישור (למעט כמה גשרי דמה ומעבורות מתנייעות). עצם העובדה שצבא מצרים בונה תשתית לכ־20 גדודי גישור נוספים מעוררת תמיהה לגבי התוספת הגדולה הזו למערך שבשגרה.

זה זמן רב אני טוען שצבא מצרים נערך למהלך מפתיע של חצייה מהירה של כוחות גדולים את התעלה והיערכות לאורך הגבול עם ישראל. תוספת הגשרים מהירי ההקמה מחזקת את הערכתי זו. אבל גם לשיטתי, הכמות הנוספת של 20 גדודי הגישור וציוד הצליחה שניתן לאחסן במחנות החדשים בסיני ובמחנות ה’ישנים”, מוגזמת ומעוררת תמיהה.

לפיכך אני מעלה השערה, שאין לה ביסוס ותימוכין מכל הידע שצברתי בנושא הצליחה, שלפיו מחנות אגדי הצליחה יכללו גם את גדודי טילי הנ”מ שנועדו להגן על הגשרים בעת חירום. כל מי שיש בידו מידע שיכול לבסס מהשערה זו או להפריכה, מוזמן ליצור עימי קשר.

ראוי להדגיש כי בניית מחנות הקבע לאגדי הצליחה בסיני מהווה הפרה נוספת של הנספח הצבאי להסכם השלום. ההסכם אוסר בפירוש כל שהות של תשתית וכוחות צבאיים בסיני – מעבר לדיביזיה ממוכנת המפורטת בהסכם. למען האמת, אינני מופתע מכך, שכן הנספח הצבאי להסכם השלום נרמס זה שנים בידי המצרים, עוד לפני שישראל “הסכימה” לחריגות כאלה ואחרות, בתואנת השווא של לחימה בארגוני הלחימה האיסלמיסטיים בסיני.

הערות

[1].   גדוד צליחה מצרי יכול לשמש לכל אחד מאלה: הקמת גשר כבד או בינוני, הקמת ארבעה גשרי ארבע טון המשמשים בעיקר כגשרי דמה, הקמת מעבורות מסוגים שונים, הפעלת ציוד אמפיבי לתובלת גייסות אמל”ח ואפסניה.

[2].   דקל א’ (אפריל 2018) .  מערך הגישור הצבאי בתעלת סואץ. https://nziv.net/369/

 

לקריאה נוספת

• ברונשטיין, מ’ (2917). ניצחון בסבירות נמוכה. תל אביב: שרידות. עמודים 462–486.
• דקל, א’ (22.02.2018). גשרים חדשים בתעלת סואץ https://nziv.net/339/
• דקל, א’ (אפריל 2018). מערך הגישור הצבאי בתעלת סואץ. https://nziv.net/369/
• דקל, א’ (ספטמבר 2018). גשרים חדשים והכשרות קרקעיות לצליחה בתעלת סואץ. https://nziv.net/12962/
• דקל, א’ (אוקטובר 2018). הסכנה שבהתעצמות צבא מצרים לביטחון מדינת ישראל. (הרצאה מוסרטת). https://www.youtube.com/watch?v=DnpCQZiB0sM&t=1664s

קרדיט: סא”ל (בדימוס) אלי דקל – חוקר מערכות תשתית בארצות ערב

פרקים קודמים:

מצרים:פיתוח מואץ של תשתיות צבא במרחב תעלת סואץ – סיני.פרק 1 בסדרה.
מצרים: סלילת אוטוסטרדות בסיני. פרק 2 בסדרה.
מצרים:גשר ומנהרות חדשות בתעלת סואץ.פרק 3.
מצרים:מערך הביצורים בפתחת רפידים מתפורר. פרק 4.
מצרים: הרחבת שדות צבאיים בסיני ובמרחב קהיר – תעלת סואץ. פרק 5
מצרים: לכל חייל מצרי בסיני – נבנה מחסן תחמושת בגודל 3 מ”ר. פרק 6.
מצרים: הצבא המצרי אוגר דלק בסיני.פרק 7.
מצרים: הכפלת סד”כ מובילי הטנקים.פרק 8.
מצרים: כוחות היבשה בצבא מצרים. סקירה כללית וסיכום תכניות הרכש. פרק 9 . 
מצרים:זרוע ההגנה האווירית.סקירה כללית וסיכום תכניות רכש.פרק 10.
מצרים: זרוע הים בצבא מצרים. סקירה כללית וסיכום תכניות רכש. פרק 13.
מצרים: זרוע האוויר-סקירה כללית וסיכום תכניות רכש. פרק 14.
מצרים: גשרים חדשים על תעלת סואץ. פרק 15
מצרים: מה מסתירה מצרים בנושא ההתעצמות הצבאית – פרק 16
מצרים אוגרת דלק ליום סגריר – פרק  17
מצרים: מערך הגישור הצבאי בתעלת סואץ – פרק 18