משבר לבנון וההסכם עם איראן: האם ארה"ב תטיל אמברגו נשק על ישראל?
נכון ליוני 2026, האפשרות להטלת אמברגו נשק אמריקאי על ישראל עקב הלחימה בלבנון והסכם ארה"ב-איראן היא נושא לדיון פוליטי וביטחוני סוער, אך הנשיא דונלד טראמפ דחה שמועות אלו על הסף.
המתח המדיני גבר בעקבות החתימה על מזכר ההבנות (MoU) בין ארה"ב לאיראן לסיום המלחמה ביניהן ופתיחת מצר הורמוז, הכולל סעיף להפסקת פעולות איבה בכל החזיתות – כולל לבנון. בעוד איראן דורשת נסיגה ישראלית מלאה וטוענת כי המשך הלחימה מעכב את הדיונים על ההסכם הסופי, בישראל מבהירים כי צה"ל יישאר ברצועת הביטחון בדרום לבנון כל עוד צורכי הביטחון דורשים זאת.
עמדת הממשל האמריקאי
- הכחשה נחרצת של טראמפ: כשנשאל הנשיא טראמפ ישירות לגבי האפשרות שיטיל אמברגו נשק על ישראל אם תמשיך לפעול בלבנון, השיב: "מעולם לא שמעתי על השמועה הזו".
- לחץ מצד סגן הנשיא: סגן הנשיא ג'יי די ואנס מתח ביקורת על תקיפות צה"ל בביירות ששיבשו את המו"מ עם איראן, והבהיר כי ארה"ב מצפה מישראל "לא להשתולל בלבנון". דבריו פורשו בישראל כאיום מרומז.
- ציפייה להפסקת אש: הבית הלבן מצהיר כי הוא מצפה להפסקת אש מוחלטת בכל החזיתות, ומפעיל לחץ על ישראל להתחיל בנסיגה הדרגתית מלבנון בטווח של חודש.
החששות המערכתיים בישראל
למרות ההכחשות הרשמיות של טראמפ, גורמי ביטחון ומדיניוּת בירושלים מביעים דאגה עמוקה מכך שהקרע עם הבית הלבן סביב ההסכם עם איראן יוביל לסנקציות שקטות:
- עיכוב משלוחי נשק: קיים חשש מבוסס מהאטה מכוונת באספקת חימושים ורכיבים צבאיים חיוניים כאמצעי לחץ.
- מגבלות מבצעיות: החשש המרכזי הוא שארה"ב תתנה את המשך הסיוע הביטחוני המורחב בהגבלת חופש הפעולה של צה"ל נגד חיזבאללה.
עמדת ישראל ואיראן במו"מ
- ישראל מסרבת לסגת: ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון כ"ץ הצהירו שוב ושוב כי ישראל אינה צד להסכם האמריקאי-איראני, וכי צה"ל לא ייסוג מדרום לבנון כל עוד איום חיזבאללה נותר על כנו.
- איראן מעכבת את שיחות ההמשך: איראן הודיעה על דחיית משלחתה לשיחות הטכניות בשווייץ (שתוכננו להתחיל ב-19 ביוני), בטענה שהמשך התקיפות הישראליות בלבנון מונע את התקדמות ההסכם הסופי.
לסיכום, אף על פי שאמברגו נשק מלא ורשמי אינו עומד על הפרק לפי הצהרות הנשיא טראמפ, חילוקי הדעות הקשים סביב הנוכחות הישראלית בלבנון יוצרים פוטנציאל גבוה למשבר מדיני, שעלול להתבטא בעיכובים ממוקדים של סיוע צבאי או בהגבלת הגיבוי הדיפלומטי האמריקאי.
