8.5 מיליארד דולר נזק: כך מתכנן חיזבאללה להשתמש בכספים המופשרים של איראן להמשך פעילויותיו להשמדת ישראל

המלחמה של חיזבאללה נגד ישראל מאז ה-7 באוקטובר 2023 עלתה ללבנון לפחות 8.5 מיליארד דולר בנזקים פיזיים והפסדים כלכליים על פי הערכות הבנק העולמי, כאשר חלק ניכר מהתשתיות והכלכלה המקומית בדרום המדינה ובדאחייה בביירות נפגעו קשות. 
 מקורות המימון של חיזבאללה
המימון הלוגיסטי והצבאי של הארגון מבוסס על מספר ערוצים מרכזיים:
  • איראן: המממנת הראשית, שהכפילה את תמיכתה השנתית מ-1 דולר לכ-2 מיליארד דולר בשנה האחרונה כדי לאפשר את המשך הלחימה.
  • מערכת בנקאות מקבילה: ארגון "אל-קרד אל-חסן", שפועל כמערכת הלוואות קהילתית ועקף את הסנקציות הבינלאומיות.
  • רשת פשיעה והלבנת הון גלובלית: ניצול הפזורה הלבנונית, סחר ביהלומים באפריקה וחברות קש ברחבי העולם.
  • חברות מסחריות מקומיות: חברות אנרגיה (כמו "אל-אמאנה") ובתי מסחר בזהב ("ג'וד") שבבעלות תומכי הארגון. 
הפשרת הכספים האמריקאית וציפיות הארגון
במסגרת הבנות וטיוטות הסכם זמני בין ארצות הברית לאיראן (יוני 2026), מדובר על הפשרה מדורגת של כ-24 מיליארד דולר מתוך הנכסים האיראניים המוקפאים בעולם: 
  • הבטחה איראנית: דיפלומטים אזוריים מדווחים כי טהראן הבטיחה לחיזבאללה הזרמת כספים מאסיבית "בהקדם האפשרי" מיד עם תחילת זרימת המזומנים.
  • התנאי האמריקאי: הממשל האמריקאי הבהיר לאיראן באופן חד-משמעי כי כספים לא יופשרו אם יועברו לארגוני טרור, וכי מנגנון ההסכם מותנה בריסון שלוחיה של איראן. למרות זאת, ההערכות הן שטהראן תמצא דרכים לעקוף את המגבלות דרך מערכות בנקאות צללים. 
 ההשלכות על המשך המאבק בישראל
  • שיקום צבאי מזורז: הכסף האיראני החדש מיועד לאפשר לחיזבאללה לשקם את מחסני הרקטות, הכטב"מים והתשתיות הצבאיות שנפגעו קשות בלחימה. 
  • חיזוק מעמד אזרחי ופוליטי: חיזבאללה מתכנן להשתמש בכספים כדי לממן דיור זמני ופיצויים לתושבים שיעיהם שנפגעו, ובכך לבלום את הביקורת הפנימית הגוברת בלבנון. 
  • מינוף "נרטיב ההתנגדות": הפסקת האש הנוכחית נתפסת בארגון כהישג פוליטי שיוביל לדחיקת הממשלה הלבנונית הפרו-מערבית ולביסוס מעמדו של חיזבאללה ככוח השולט בפועל, דבר שיקשה מאוד על ניסיונות עתידיים לפירוקו מנשקו.

 

העיתון הלבנוני אל-אחבאר, המקורב לחיזבאללה טוען כי הארגון הוציא 1.2 מיליארד דולר רק בשנת הלחימה האחרונה. העיתון ציין כי, על רקע מלחמתה הקשה עם ישראל והמכות הקשות שספגה, חיזבאללה לא הושפעה מהמצור, הסנקציות וההתקפות, וכי הצליחה להשיג את המימון הדרוש לפעילותה מבלי לגעת בעתודות הזהב המוחזקות על ידי שיעים רבים בסניפי בנק אל-קארד אל-חסן.  

בשלב מסוים בשנת 2020, הערכות מודיעין הצביעו על כך שאיראן צמצמה את המימון השנתי שלה לחיזבאללה מכמיליארד דולר ל-700 עד 800 מיליון דולר.  

דיבורים על סכום העולה על 1.2 מיליארד דולר בשנה אחת עשויים להיראות מוגזמים וייתכן שהם חלק מתעמולה תקשורתית שמטרתה "להעלות את המורל", לדברי המקור הלבנוני, לאחר שאנשים זעקו כי נותרו לגורלם במקלטים, וכי עלות השיקום עצומה ועולה על יכולתם של המפלגה ואיראן לכסות אותה במקרה שהמלחמה תיפסק.

לטובת מימון חיזבאללה איראן הקימה מערכת מתוחכמת ביותר של העברות כספים שאפשרה לה, אפילו תחת סנקציות, לממן את שליחיה במאות מיליוני דולרים מדי שנה מבלי למשוך ולו סנט אחד מהבנק. היא עשתה זאת על ידי אספקת נפט למשמרות המהפכה האיראניים (IRGC). חברות קש המסונפות למשמרות המהפכה וחברות קש אחרות שהוקמו על ידי שליחים כמו חיזבאללה הלבנוני, מיליציות שיעיות עיראקיות והחות'ים מוכרות נפט זה בעיקר לסין, וגם לאחרות ובכך משיגים מימון לפעילויותיהן.