בואינג מציגה מטוס קרב אוטונומי קטלני המסוגל לקחת חלק פעיל בקרבות אוויר
בואינג חשפה גרסה חדשה של כטב"מ הקרב MQ-28 Ghost Bat המסוגל לשאת טילי אוויר אוויר לטווח ארוך.
החשיפה של בואינג (ביוני 2026) בנוגע לגרסה המשודרגת של ה-MQ-28 Ghost Bat (המכונה Block 3) מסמנת קפיצת מדרגה משמעותית ביכולות של כלי טיס בלתי מאוישים בשדה הקרב המודרני.
המשמעות המרכזית של היכולת לשאת טילי אוויר-אוויר היא הפיכתו של ה-Ghost Bat מ"חיישן מעופף" או כלי סיוע, למטוס קרב אוטונומי קטלני המסוגל לקחת חלק פעיל בקרבות אוויר.
המשמעויות של השדרוג:
1. שילוב תאי חימוש פנימיים (Internal Weapons Bays)
הגרסה החדשה כוללת לראשונה תאי חימוש פנימיים, המאפשרים נשיאה של עד שני טילי אוויר-אוויר מסוג AIM-120 AMRAAM או ארבע פצצות חכמות (SDB).
שימור החמקנות: נשיאת הטילים בתוך גוף המטוס, ולא על כנפיים חיצוניות, מאפשרת למל"ט לשמור על חתימת מכ"ם נמוכה (חמקנות) גם כשהוא חמוש.
גמישות מבצעית: המפעילים יכולים לבחור בין חימוש הגנתי (טילי אוויר-אוויר) לחימוש התקפי (פצצות), בהתאם למשימה.
2. תפיסת ה-"Loyal Wingman" (בן-לוויה נאמן)
ה-MQ-28 תוכנן לפעול כ"מכפיל כוח" לצד מטוסי קרב מאוישים כמו ה-F-35 או ה-F/A-18.
הגדלת ה"מסה הקרבית": מטוס מאויש יחיד יכול לפקד על מספר מל"טים חמושים, מה שיוצר יתרון מספרי בשמיים ללא סיכון חיי טייסים נוספים.
שיגור מרחוק: המל"ט יכול להתקדם לפני המטוס המאויש לאזורים מסוכנים ולשגר טילים לעבר מטרות שהמטוס המאויש זיהה, ובכך להשאיר את הטייס האנושי בטווח בטוח.
3. שיפורים טכניים משמעותיים (Block 3)
הגדלת מוטת הכנפיים: מוטת הכנפיים הוגדלה ב-25%, מה שמאפשר נשיאת כ-900 ק"ג נוספים של דלק וחימוש.
טווח טיסה מורחב: היכולת לשאת יותר דלק מאריכה את משך השהייה באוויר ואת טווח המשימה (מעל 2,000 מייל ימי).
תקשורת מעבר לקו הראייה (BLOS): הגרסה החדשה כוללת יכולות שליטה ובקרה מתקדמות המאפשרות הפעלה של המל"ט ממרחקים עצומים, יכולת קריטית בזירות רחבות כמו האוקיינוס השקט.
4. הוכחת יכולת מבצעית
בדצמבר 2025 בוצע ניסוי היסטורי שבו ה-MQ-28 ביצע יירוט אוטונומי ראשון של מטרה אווירית באמצעות טיל AIM-120, בשיתוף פעולה עם מטוסי קרב ובקרה של חיל האוויר האוסטרלי. הצלחת הניסוי הוכיחה שהטכנולוגיה בשלה מספיק כדי לעבור משלב הפיתוח לייצור מבצעי.
לסיכום: המשמעות היא הפיכת הכטב"ם לזרוע תקיפה חמקנית ואוטונומית, המאפשרת לחיל האוויר להגדיל את כוח האש שלו משמעותית, תוך צמצום הסיכון לצוותי האוויר והורדת עלויות התפעול בהשוואה למטוסי קרב מאוישים.

