3 שיחות הטלפון שעצרו מלחמה: כיצד המפרציות ופקיסטן בלמו ברגע האחרון את המכה האמריקאית על איראן
מה שעצר אמש את המכה הצבאית האמריקאית הנוספת על איראן לא היה החתימה של איראן. היו אלו שלוש שיחות טלפון.
"פוליטיקו" מדווח ששליט האמירויות, האמיר של קטאר וראש הצבא של פקיסטן התקשרו לטראמפ עם מסר אחד: עסקה קרובה, עצרו את הפצצות. באותו בוקר הוא הבטיח להכות באיראן חזק מאוד באותו לילה ולתפוס את האי שמטפל ב-90% מייצוא הנפט שלה.
מאחורי הדרמה הזאת מסתתר ,כנראה, שילוב של לחץ אזורי כבד, אינטרסים כלכליים עצומים, וניסיון אחרון להציל הסכם לפני הסלמה שעלולה הייתה לצאת משליטה.
לפי הדיווחים, טראמפ עבר בתוך שעות ספורות מאיומים חריפים – כולל איום לפגוע קשות באיראן ואף להשתלט על האי ח'ארג (Kharg Island), שדרכו עברו לפני המלחמה כ-90% מיצוא הנפט האיראני – להודעה כי התקיפה בוטלה משום שהסכם נמצא בהישג יד.
מדוע דווקא נשיא האמירויות, אמיר קטאר וראש צבא פקיסטן התערבו?
לכל אחד מהם היה מה להפסיד:
- האמירויות וקטאר נמצאות בטווח הטילים והכטב"מים האיראניים. כל תקיפה אמריקאית גדולה נוספת הייתה עלולה להביא למתקפת תגמול על נמלים, שדות תעופה, מתקני גז ונפט ומרכזים כלכליים במפרץ.
- קטאר משמשת בשנים האחרונות כמתווכת מרכזית בין וושינגטון לטהרן ולכן מעוניינת לשמר את ערוץ המשא ומתן.
- פקיסטן חוששת מקריסה ביטחונית בגבולה המערבי, מגל פליטים איראניים ומערעור היציבות האזורית. בנוסף, לראש הצבא הפקיסטני יש כיום השפעה מדינית גדולה מאוד על קבלת ההחלטות באסלאמאבאד.
למה ח'ארג כל כך חשוב?
האי ח'ארג הוא למעשה צוואר הבקבוק של כלכלת איראן. פגיעה בו או השתלטות עליו הייתה עלולה לשתק את רוב יכולת ייצוא הנפט של איראן ולהנחית מכה כלכלית קשה ביותר. אנליסטים הגדירו אותו כ"כתר הנפט" של איראן.
לכן כאשר טראמפ דיבר על "לקחת את ח'ארג", הוא לא איים רק על מתקן צבאי אלא למעשה על מקור ההכנסה המרכזי של המשטר האיראני.
מה גרם לטראמפ לסגת?
נראה שהצטברו ארבעה שיקולים:
- סיכוי להסכם – טראמפ טען כי נוסח הסכם כבר אושר עקרונית ונמצא בשלבים סופיים.
- לחץ מצד מדינות המפרץ – אותן מדינות היו הראשונות לספוג את המחיר של תגובה איראנית.
- מחירי הנפט – השתלטות או תקיפה נרחבת של ח'ארג הייתה מזעזעת את שוק האנרגיה העולמי. אפילו עצם האיום גרם לתנודתיות בשווקים.
- המחיר הצבאי – מומחים העריכו כי החזקת האי הייתה מחייבת כוח אמריקאי קבוע שהיה הופך למטרה לטילים, כטב"מים מתאבדים וסירות נפץ איראניות.
מה באמת קרה מאחורי הקלעים?
ההערכה הסבירה היא שהשיחות לא "שכנעו" את טראמפ במובן הרגיל, אלא סיפקו לו מסלול יציאה מכובד. הוא יכול היה להציג לציבור האמריקאי מצב שבו:
- איראן נמצאת תחת לחץ כבד.
- מדינות האזור מתחננות לתת סיכוי לדיפלומטיה.
- הסכם נראה קרוב.
- ולכן אין צורך כרגע במכה נוספת.
כך הוא שומר בידו את איום התקיפה, אך נמנע מהסתבכות צבאית גדולה יותר.
המשמעות האסטרטגית
אם הדיווח נכון, זהו סימן לכך שמדינות המפרץ ופקיסטן חוששות כיום יותר מקריסת איראן ומהתפשטות המלחמה מאשר מהמשך קיומו של המשטר בטהרן. מבחינתן, הסכם חלקי עדיף בהרבה על מצב שבו ארה"ב משתלטת על ח'ארג או פוגעת אנושות בתעשיית הנפט האיראנית – צעד שעלול היה להצית מלחמה אזורית רחבה ולפגוע קשות בכלכלת המפרץ.
