חשש לקריסת האו"ם עד אוגוסט 2026: כך ארה"ב וסין מפעילות לחץ באמצעות מיליארדים
כאשר שני הענקים אוחזים בתקציב: וושינגטון ובייג'ינג דוחפות את האו"ם לפשיטת רגל
האו"ם (United Nations) עלול לאבד את נזילותו עד אמצע אוגוסט 2026, כאשר במרכז התחרות אמריקאית-סינית על השפעה שמממנת אותה מיליונים.
יצאנו לבדוק הכצעקתה ?
נכון לעכשיו האו"ם אינו עומד בפני סגירה מיידית, אך הוא נמצא במשבר הנזילות החמור ביותר בתולדותיו. מזכ"ל האו"ם, António Guterres, הזהיר מספר פעמים במהלך 2025–2026 כי ללא תשלום חובות מצד המדינות החברות או שינוי בכללי התקציב, הארגון עלול להיקלע למצב שבו לא יוכל לממן את פעילותו השוטפת כבר במהלך קיץ 2026. לפי הערכות האו"ם, יתרות המזומנים עשויות להספיק רק עד אמצע אוגוסט 2026.
האם האו"ם באמת עלול להפסיק לפעול?
כנראה שלא באופן מלא.
מה שעלול לקרות הוא:
- קיצוץ חד בכוח האדם.
- דחיית פרויקטים ותוכניות סיוע.
- עיכוב בתשלומים לכוחות שמשרתים במשימות שמירת שלום.
- צמצום פעילות מטה האו"ם בניו יורק.
- צמצום משמעותי של משימות בינלאומיות באפריקה ובמזרח התיכון.
הסיכוי שהאו"ם "ייסגר" לחלוטין נמוך, משום שהמדינות החברות צפויות למצוא פתרון חירום לפני קריסה מוחלטת.
למה ארה"ב מעכבת תשלומים?
ארה"ב היא התורמת הגדולה ביותר לתקציב האו"ם, אך בוושינגטון קיים מזה שנים ויכוח האם הארגון יעיל והאם הוא משרת אינטרסים אמריקאיים.
ממשל טראמפ טוען כי:
- האו"ם מנופח בירוקרטית.
- תקציבי משימות השלום גדולים מדי.
- הארגון מבזבז כספים.
- יש גופים באו"ם הנתפסים כעוינים למדיניות האמריקאית ולישראל.
- יש צורך ברפורמות עמוקות לפני הזרמת כספים נוספים.
האינטרס האמריקאי
ארה"ב משתמשת בכסף כמנוף לחץ כדי:
- לכפות רפורמות תקציביות.
- לצמצם השפעה של גושים אנטי-אמריקאיים באו"ם.
- להקטין משימות שלום הנתפסות כלא יעילות.
- לחזק את העיקרון של "תמורה לכסף".
כלומר, מבחינת וושינגטון, אי-התשלום אינו רק חיסכון כספי אלא כלי פוליטי.
למה סין מעכבת תשלומים?
המקרה הסיני שונה.
בייג'ינג מצהירה באופן רשמי שהיא תומכת באו"ם ובסדר העולמי הרב-צדדי, אך בפועל גם היא דחתה חלק מהתשלומים שלה.
האינטרס הסיני
סין נהנית ממצב שבו:
- האו"ם נחלש ותלוי יותר בתרומות שלה.
- מדינות מתפתחות רואות בה שחקן אחראי יותר מארה"ב.
- היא יכולה להרחיב השפעה במוסדות בינלאומיים.
- היא משדרת שמעמדה כמעצמה שווה לזה של ארה"ב.
חלק מהדיפלומטים במערב מעריכים שסין משתמשת גם היא בעיכובי תשלום כדי להגביר את השפעתה על תהליכי התקציב והמינויים באו"ם.
מי נמצא בעמדה חזקה יותר?
באופן פרדוקסלי, דווקא המשבר מחזק את שתי המעצמות:
- ארה"ב מוכיחה שהאו"ם עדיין תלוי בכספה.
- סין מוכיחה שאי אפשר לנהל את האו"ם בלעדיה.
ביחד הן אחראיות לכ-42% מתקציב הליבה של האו"ם, ולכן כל עיכוב מצד אחת מהן משפיע דרמטית על הארגון.
המשמעות הרחבה יותר
המשבר הנוכחי אינו רק כספי אלא סימפטום למאבק על הסדר העולמי:
- ארה"ב מעוניינת באו"ם קטן, יעיל ופחות עצמאי.
- סין מעוניינת באו"ם חזק יותר, אך כזה שבו השפעתה גדלה.
- מדינות אירופה חוששות שהיחלשות האו"ם תיצור ואקום בניהול משברים בינלאומיים.
- רוסיה מנצלת את המצב כדי להחליש מוסדות מערביים מסורתיים.
לכן השאלה אינה האם האו"ם יפשוט רגל, אלא מי יעצב את האו"ם שאחרי המשבר: וושינגטון או בייג'ינג. זו למעשה אחת מזירות התחרות המרכזיות בין ארה"ב לסין בשנת 2026.
