מקורות אמריקאים טוענים כי סין סיפקה לאיראן מכ"ם התרעה מוקדמת בעל טווח ארוך המסוגל לזהות מטוסים חמקניים. המשמעויות לחיל האוויר הישראלי
מקורות אמריקאים טוענים כי סין סיפקה לאיראן מכ"ם התרעה מוקדמת בעל טווח ארוך המסוגל לזהות מטוסים חמקניים. מה מאחורי ?
הדיווח שמסתובב בימים האחרונים נשען על מקורות מודיעין אמריקאיים שטוענים כי סין העבירה או שוקלת להעביר לאיראן מערכות מכ"ם ארוכות־טווח שנועדו לשפר את גילוי המטוסים החמקניים של ארה"ב וישראל. במספר דיווחים מוזכרים בעיקר שני דגמים סיניים: YLC-8B ו-JY-27A, שנחשבים למכ"מי "נגד חמקנות" הפועלים בתדרים נמוכים יחסית (UHF/VHF).
באיזה ציוד מדובר?
YLC-8B
מדובר במכ"ם תלת־ממדי סיני שפותח על ידי מכון המחקר האלקטרוני של נאנג'ינג. לפי הפרסומים הסיניים הוא תוכנן במיוחד לאיתור מטוסים בעלי חתימת מכ"ם נמוכה, כולל מטוסי F-35 ו-B-2. חלק מהדיווחים מייחסים לו טווחי גילוי של מאות קילומטרים ואף עד כ-700 ק"מ נגד מטרות מסוימות.
JY-27A
זהו מכ"ם VHF ארוך־טווח שנועד לזהות עצמים חמקניים באמצעות אורכי גל שקשה יותר למטוסים חמקניים להתמודד איתם. מקורות שונים טוענים כי ארה"ב עקבה אחר אפשרות להעברת מערכות כאלה לאיראן לאחר שהמלחמה האחרונה חשפה חולשות חמורות במערך ההגנה האווירית האיראני.
מה המשמעות המבצעית?
צריך להבין נקודה חשובה: גילוי מטוס חמקני אינו שקול ליכולת להפיל אותו.
מטוסי F-35 נבנו כך שהם מקשים מאוד על מכ"מים רגילים לאתר אותם. מכ"מי VHF ו-UHF מסוגלים לעיתים "להרגיש" שקיימת מטרה באזור מסוים, אך בדרך כלל ברמת דיוק נמוכה יותר ממכ"מי בקרת אש הדרושים לשיגור טילי יירוט.
לכן אם אכן הועברו מערכות כאלה, הן עשויות:
- להגדיל את זמן ההתרעה של איראן.
- לאפשר פיזור סוללות נ"מ לפני תקיפה.
- לסייע בהפעלת מכ"מים אחרים באופן ממוקד.
- לשפר את שרידות מערך ההגנה האווירית האיראני.
אבל הן אינן מבטלות את יתרון החמקנות של מטוסי F-35 או B-2.
האם הפעילות האווירית מעל איראן עומדת בפני סכנה מחודשת?
התשובה היא: כן, אבל לא ברמה דרמטית כפי שחלק מהכותרות מציגות.
אם איראן קיבלה מספר מערכות YLC-8B או JY-27A, המשמעות היא שטיסות התקיפה של ארה"ב וישראל יהפכו מורכבות יותר:
- יידרשו יותר לוחמה אלקטרונית ושיבוש.
- ייתכן שימוש מוגבר בטילי שיוט ונשק Stand-Off.
- ייתכן שינוי בנתיבי החדירה ובגובהי הטיסה.
- ייתכן צורך בתקיפות מקדימות נגד המכ"מים עצמם.
מצד שני, לפי מספר דיווחים, מערכות סיניות שכבר הוצבו באיראן לא הצליחו למנוע תקיפות אמריקאיות וישראליות מוקדמות יותר, ולכן קיימים סימני שאלה לגבי היכולת האמיתית שלהן בתנאי קרב מול חיל האוויר האמריקאי והישראלי.
מה הכי מדאיג את ארה"ב וישראל?
לאו דווקא המכ"ם עצמו.
החשש הגדול יותר הוא שילוב מערכתי בין:
- מכ"מים סיניים,
- לווייני הניווט הסיניים BeiDou,
- מודיעין אלקטרוני,
- מערכות הגנה אווירית איראניות כגון Bavar-373,
- ואולי בעתיד גם מערכות סיניות מתקדמות נוספות.
כאשר כל אלה עובדים יחד, איראן יכולה לבנות שכבת התרעה וגילוי צפופה בהרבה מזו שהייתה לה לפני המלחמה האחרונה.
השורה התחתונה
אם הדיווחים נכונים, מדובר בשדרוג משמעותי ליכולת ההתרעה האיראנית, אך לא ב"סוף עידן החמקנות". המכ"מים הסיניים עשויים להקשות על פעילות מטוסי F-35 ו-B-2 ולהעניק לאיראן יותר זמן תגובה, אך עדיין אין הוכחה שהם מסוגלים לבדם לנטרל את העליונות האווירית האמריקאית או הישראלית. האתגר האמיתי יהיה אם איראן תצליח לשלב אותם במערכת הגנה אווירית רב־שכבתית מתואמת ועמידה בפני לוחמה אלקטרונית.

