קו אדום חדש במזרח התיכון: איראן מייצאת לראשונה את מערכת הנ"מ "מג'יד" – והמשמעות עבור חיל האוויר הישראלי

ארמניה חשפה כי ברשותה מערכת ההגנה האווירית "מג'יד AD-08" מתוצרת איראן, אשר לכאורה הפילה מטוס קרב אמריקאי מדגם F-35 מוקדם יותר. הופעתן של ארבע מערכות "מג'יד AD-08" מאשרת כי טהרן ייצאה נשק זה, וכי ארמניה היא המשתמשת הזרה הראשונה שלה.

קרדיט: תסנים

 

הטענה שארמניה חשפה לראשונה את מערכת ההגנה האווירית האיראנית Majid AD-08 מעוררת עניין רב, אך יש להתייחס בזהירות לחלק מהדיווחים הנלווים אליה.

מה ידוע עד כה?

הופעתן הפומבית של ארבע מערכות Majid AD-08 בארמניה מהווה ככל הנראה את האישור הראשון לכך שאיראן הצליחה לייצא את המערכת ללקוח זר.

עם זאת, הטענה כי המערכת "הפילה מטוס F-35 אמריקאי" אינה מגובה נכון לעכשיו בראיות פומביות מוצקות:

• לא פורסם אישור אמריקאי לאובדן מטוס F-35.
• לא פורסמו שרידים מזוהים של המטוס.
• מומחים מערביים רבים מתייחסים לטענה כבלתי מאומתת.

לכן נכון יותר לומר שהמערכת מיוחסת בדיווחים איראניים ואחרים להפלת F-35, אך אין לכך אימות עצמאי.

מהי מערכת מג'יד AD-08?

מערכת Majid פותחה על ידי Iran Electronics Industries כחלק ממגמת הפיתוח האיראנית של מערכות הגנה אווירית ניידות.

מאפיינים עיקריים המיוחסים לה:

• מערכת הגנה אווירית קצרת טווח (SHORAD).
• מבוססת בעיקר על גילוי אלקטרו־אופטי ואינפרא־אדום.
• אינה תלויה לחלוטין במכ"ם פעיל.
• מותקנת על משאית ניידת.
• מיועדת ליירוט:
  • מל"טים.
  • מסוקים.
  • מטוסי קרב בטווחים קצרים.
  • טילי שיוט.

היתרון העיקרי שלה הוא היכולת לפעול בשקט אלקטרומגנטי, כלומר ללא שידורי מכ"ם העלולים לחשוף את מיקומה.

מדוע היא מעניינת במיוחד מול מטוסים חמקניים?

מטוסים כמו F-35 Lightning II בנויים בראש ובראשונה כדי להקטין גילוי מכ"מי.

כאשר מערכת משתמשת:

• במצלמות תרמיות,
• חיישני אינפרא־אדום,
• עיבוד תמונה מתקדם,

חלק מיתרון החמקנות המכ"מית מצטמצם.

עם זאת, חשוב להבין: חיישנים אלקטרו־אופטיים אינם "מבטלים חמקנות".

הם עדיין מושפעים:

• ממזג האוויר.
• מעננים.
• מטווח.
• מחתימה תרמית.
• מהפרעות סביבתיות.

לכן מערכת כזו מסוכנת יותר למטוס חמקני מאשר מערכת ישנה, אך אינה הופכת אותו לפגיע כמו מטוס רגיל.

מה יקרה אם איראן תעביר מערכות כאלה לכוחות הפרוקסי?

התרחיש המעניין ביותר מבחינת ישראל הוא פריסה אצל:

• Hezbollah בלבנון.
• Ansar Allah בתימן.
• מיליציות פרו־איראניות בSyria.
• מיליציות פרו־איראניות בIraq.

ההשפעה האפשרית

1. סיכון מוגבר למל"טים

מל"טים ישראליים:

• הרמס.
• איתן.
• פלטפורמות איסוף שונות.

עלולים להפוך למטרה נוחה יחסית.

2. סיכון למסוקים

מסוקי:

• AH-64 Apache
• CH-53K King Stallion

עלולים להידרש לפעול מטווחים גדולים יותר.

3. קושי בתקיפות נמוכות

מערכות אלקטרו־אופטיות יכולות לאתר מטרות בגובה נמוך שלא תמיד נראות היטב במכ"ם.

4. יצירת "אזורי איום"

גם אם שיעור ההפלות בפועל נמוך, עצם קיום המערכת מחייב:

• מודיעין מקדים.
• תקיפות מקדימות.
• לוחמה אלקטרונית.
• הקצאת משאבים נוספים.

עד כמה זה מאיים על חיל האוויר הישראלי?

הערכה מקצועית זהירה היא שמערכת Majid אינה משנה לבדה את מאזן הכוחות האווירי.

חיל האוויר הישראלי מפעיל:

• מטוסי F-35I Adir.
• מערכות לוחמה אלקטרונית מתקדמות.
• מודיעין אווירי וחללי.
• חימושים ארוכי טווח.

לכן מערכת בודדת או מספר קטן של מערכות Majid לא צפויות למנוע פעילות אווירית ישראלית.

לעומת זאת, אם איראן תעביר עשרות מערכות כאלה ותשלב אותן עם מערכות מתקדמות יותר כמו Khordad-15 או Bavar-373, האיום יהפוך מורכב יותר ויחייב השקעת משאבים גדולה יותר בדיכוי מערכי נ"מ לפני כל מבצע אווירי משמעותי.

לסיכום, עצם הופעת מערכת Majid בארמניה מעניינת בעיקר משום שהיא מעידה שאיראן החלה לייצא מערכות הגנה אווירית מתקדמות יחסית. מבחינה צבאית, המערכת יכולה להוות איום טקטי על מל"טים, מסוקים ומטוסים הפועלים בגובה נמוך, אך לבדה היא אינה צפויה לשלול את חופש הפעולה של חיל האוויר הישראלי במזרח התיכון.